הבלוג של Brooks ID - יוסף בדיע, פרק 3

| שתף |

את הפרק השני של הבלוג עצר יוסף בדיע בדיוק ברגע הפגישה המרגשת שלו עם הרץ הבכיר הישאם אל גרוז'. על המשך הפגישה בפרק זה.

תאריך: 23/09/11, מאת: יוסף בדיע

לפרק הקודם

לאחר שהישאם אל גרוז' קיבל אותי בפנים יפות, סיפרתי לו על עצמי ועל הרקע שלי. הסברתי לו שבאתי למרוקו למחנה אימונים ועל החלומות והמטרות שלי לעשות מינימום לאליפות העולם ולאולימפיאדה.

הוא שאל אותי כמה זמן אני כבר נמצא במרוקו, הסברתי לו שהייתי כאן 6 חודשים, אבל עוד שבועיים שלוש אני חוזר לארץ. לאחר מכן הוא שאל אותי איך היה המחנה אימונים שלי? אם התקדמתי בשהות שלי במרוקו ואם הייתי מרוצה? סיפרתי לו שלמדתי פה הרבה דברים והייתה התקדמות מסויימת אבל לא כמו שרציתי וחלמתי להתקדם מבחינת הרמה.

אז הוא שאל למה אני לא ממשיך עוד? ואולי בהמשך כן אתקדם? סיפרתי לו שאין לי עזרה כלכלית מאף אחד ושבאתי באופן עצמאי למחנה האימונים ושילמתי על הכל מהכיס שלי ולא היה באפשרותי להישאר עוד זמן כיוון שהכסף מתחיל להיגמר ואמור להספיק רק לעוד שבועיים- שלושה.

סיפרתי לאל גרוז' שכדי לממן את מחנה האימונים עבדתי שנה שלמה בארץ. ביום עבדתי כטבח במסעדה ובערב הייתי מנגן באורגן באירועים שונים וכך אספתי את הכסף במשך השנה.

הוא אמר לי: "אם הבעיה שלך להישאר עוד זה רק כסף, אז אני רוצה לעזור לך ולתת לך להישאר עוד".
הופתעתי מאוד! חשבתי שאני חולם ולא האמנתי למה ששמעתי, וזה גם מה שאמרתי לו. אני חשבתי שרק אצטלם איתו וזו תהיה הפעם האחרונה שאדבר איתו בחיי, והוא הציע לשלם עלי בכדי שאשאר עוד במרוקו. אחרי שאמרתי לו שאני חולם, הוא אמר לי "אתה לא חולם, תאמין! אני רוצה לראות אותך לידי באליפויות הגדולות, אטפל בך ואעבוד איתך עד שתגיע להיות ברמה שאתה לצידי בקו הזינוק".

לאחר מכן הוא ביקש ממני לתת לו יומיים בכדי לדבר עם האחראים בנבחרת מרוקו ולארגן שאשהה ביחד עם הנבחרת ולקבל בדיוק את מה שהנבחרת מקבלת - את הליווי המקצועי הטוב בעולם. הוא הבהיר לי שרצה שאתאמן איתם כאילו אני משלהם. הוא לקח את הטלפון שלי ואמר שיתקשר עוד יומיים.

אכן יומיים לאחר מכן, קיבלתי שיחה מאתלט שלו שמתאמן איתו ומושך אותו באימונים. הוא סיפר לי לאסוף את כל הציוד שלי, לארוז את התיק ולהגיע לבית מלון של הנבחרת. ביקשו שאגיע כבר ביום למחרת. לא חשבתי פעמיים, קיפלתי את הדברים שלי ואת התיק ונסעתי לנבחרת. הגעתי לשער הכניסה של מקום האימונים של הנבחרת, נכנסתי פנימה 20 מטר, וראיתי שם את הישאם אל גרוז', אתלטים נוספים ושני אחראים של נבחרת מרוקו. כולם חיכו לי בדיוק בשעה שהם קבעו איתי, קיבלו אותי בצורה מאוד חמה, לחצו ידיים ונתנו נשיקות. נדהמתי לראות שכל הגיבורים שלי, האלופים שאני אוהב ומעריץ מתאמנים יחד באותו בית מלון. רצים דוגמת: ג'יווד גאריב ויוסף באבא. הם נתנו לי חדר משלי וניסיתי לעכל את העובדה שאני הולך להתאמן עם הרצים הטובים בעולם. בלתי נתפס.

בשלב זה, אני רוצה קצת לספר על התנאים בהם מתאמנים נבחרת מרוקו באתלטיקה קלה:
חברי נבחרת מרוקו, כולם אתלטים ברמה עולמית בכל מקצועות האתלטיקה הקלה, גרים וישנים יחד במשך כל השנה בבית מלון שבתוך מתחם ענק ששמור לנבחרת. חברי הנבחרת מקבלים את היחס וכל התנאים בשביל להגיע לאימונים ברמה הגבוהה ביותר בעולם. המקום הזה הוא "האוניברסיטה של האתלטיקה". כ-20 מ' מחוץ לדלת המלון יש שלושה איצטדיוני אתלטיקה קלה. אחד של אימונים, אחד לתחרויות ואיצטדיון שלישי שעשוי מחימר. צמוד לאיצטדיונים יש יער גדול שמיועד לאתלטים שרצים קילומטרים רבים. כלומר, הנבחרת המרוקאית גרה ב "עולם של ריצה", הכל מושלם מבחינת התנאים- כל התשתיות, רופאים, מטפלים, דיאטנים, אוכל שמיועד לאתלטים וכל הציוד שאפשר לדמיין.
האתלטים אף היו נשקלים באופן קבוע וכאשר אתלטים היו שוקלים יותר מדי היו מורידים להם בכמויות האוכל....

האחראים בנבחרת בחנו את הרמה שלי והחליטו שהכי מתאים לי להתאמן עם נבחרת הנוער. איתם ערכתי את האימונים ורוב הזמן התאמנתי עם רץ שקוראים לו – אגאדיר. בזמנו, היה לאגאדיר זמן של 3:49 ב-1500 מ'. כיום לאגאדיר כבר יש זמן של 3:31 ב-1500 וכעת הוא סיים במקום החמישי באליפות העולם בריצת 1500 מ' בדייגו.

נשארתי איתם, במתחם האימונים של נבחרת מרוקו במשך שנה שלמה! בתום השנה של מחנה האימונים, נגמרה העונה והספורטאים לקחו את פגרת סוף עונה. בתקופה זו של הפגרה, לא נשארים אתלטים במחנה האימונים ורק בחור אחד או שתיים נשארו שם.
החלטתי שגם אני אקח פגרה ואחזור לארץ. התגעגעתי למשפחתי ורציתי להשתתף בתחרויות כאן בארץ. ביקשתי לדבר עם הישאם אל גרוז' ולספר לו על החלטתי לחזור לארץ, על געגועי למשפחתי והתלבטתי איתו מה לעשות. הוא אמר לי שאין שום בעיה לחזור הביתה למשפחה ושאם ארצה לחזור, מתי שרק ארצה, הם יקבלו אותי חזרה בידיים פתוחות.

המשך יבוא...
 

סגור