שבוע בחיי ספורטאית קרב 5 מודרני

| שתף |

השבוע בבלוג של Brooks ID מספרת נועה על תוכנית האימונים שלה מאז יצאה למסע בתור ספורטאית קרב 5 מודרני.

תאריך: 10/02/12, מאת: נועה ברקמן

אז איך? איך דוחסים אימונים בחמישה ענפי ספורט שונים לשבוע אחד? לפני חצי שנה עוד לא היה לי מושג. הנה מה שגיליתי:

תוכנית האימונים
רגע לפני תחילת האימונים בקרב חמש מודרני, ישבתי עם המאמן שלי אריאל רוזנפלד וניסינו לבנות יחד תוכנית אימונים - משימה שהתבררה כלא פשוטה כלל.
מצאנו את עצמנו ניצבים בפני שאלות רבות, כמה אימונים ניתן להכניס בשבוע אימונים אחד? באילו ענפים עלי להתמקד ובאילו פחות? בהתאם לכך – כמה אימונים שבועיים יהיו בכל ענף? אילו אימונים עצימים יותר ואילו פחות? האם אפשר יהיה לשבץ אימונים עצימים אחד אחרי השני? ואת כל זה בהתאם לזמני נסיעה, אילוצים של המאמנים ומועדונים, מזג אוויר, ועוד.

התחלנו לאט להרכיב את הפאזל המאתגר, להכניס אימונים של חמישה מקצועות ספורט לתוך שבוע אחד, במטרה להגיע לרמה אולימפית בשנת 2016 (או לפחות לנסות). שמנו יותר אימונים בענפים שאני חדשה בהם, שחיה, סיף וירי, ופחות אימונים במקצועות המוכרים והאהובים ריצה ורכיבה על סוסים.

אימוני הסיף במועדון בכפר סבא, עם אוהד בלוה, מתקיימים בשעות אחה"צ-ערב.
אימוני הירי במטווח בהרצליה,עם אלכס טריפולסקי, מתקיימים בימים אי זוגיים בשעות הבוקר.
לגרשון שפע יש מספר קבוצות ששוחות בשעות שונות בבריכה בגבעת חיים איחוד, ובצמוד נמצאת אורוות הסוסים סברה ערביינס שבה אני מתאמנת ברכיבה על סוסים עם המאמנת נעה לברון. ואם שניהם באותו מקום כדאי להצמיד את האימונים האלו. לפחות הריצה פשוטה וגמישה בשעות ואפשר לצאת אפילו מהבית. היה צריך גם למצוא ולהשאיר זמן לעבודה, ומה עם איזה ערב לבלות עם בן הזוג? גם זה חשוב!
אחרי כמה ויכוחים על יום מנוחה – אני חשבתי שאין צורך, אריאל התעקש שיש, ותודה לאל שכך. סיימנו להרכיב את הפאזל המסובך, ומאושרת יצאתי לדרך.

לא עברו שלושה שבועות, עד שראינו שהפאזל צריך להיות הרבה יותר דינמי ממה שחשבנו, כל פעם גילינו שיפור או שינוי אחר שצריך עוד להכניס אליו. מספר פעמים פרקנו והרכבנו מחדש, וכיום הוא נראה בערך כך (וטפו טפו, כרגע זה עובד טוב):

(שחיה בירוק, ירי בסגול, סיף בכחול, ריצה באדום, רכיבה בתכלת, עבודה בצהוב)

לוגיסטיקה
אין לה צבע משלה ביומן האימונים שלי, אבל היא תופסת את מירב הזמן "הלבן" שנותר בין האימונים. אם יש משהו בו השתפרתי מאד מאז אני מתאמנת בקרב חמש מודרני זו הנהיגה שלי!
שעות רבות אני מבלה על כבישי ישראל עמוסים במעברים מאימון לאימון, חמושה בשני קייסים מלאים בדיסקים עם מוזיקה שאני אוהבת ו MP3 קטן עם ספרי שמע. זה ממש נחמד לשמוע ספרים בנהיגה.
יש לי מכונית קטנה וישנה אותה אני מכנה "סבתא ברטה", אותה סבתא שלי עזרה לי לקנות עם שחרורי מהצבא לפני שנה. אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיה.
כל יום תא המטען של ברטה מלא כאילו אני יוצאת למסע. יש שם אימונית עם ציוד סיף (מסיכה, חליפה, מגן חזה, נעליים, כפפה), תיק עם מגפי רכיבה ודורבנות (שאר הציוד באורווה), אימונית עם ציוד שחייה (סנפירים,כפות,פולי,כובע-ים, בגד-ים, משקפת), ותיק עם כלי רחצה ובגדים להחלפה.
המושב האחורי של המכונית הוא מתקן הייבוש שלי, אחרי השחייה אני פורשת שם את הדברים הרטובים, פותחת את החלונות האחוריים, נוסעת לאימון הבא ובינתיים הרוח מייבשת.
אבל הלוגיסטיקה האמיתית היא האוכל: כל בוקר אני יוצאת עם חצי מקרר: פרי + סנדוויץ' או שניים (שמכיל חלבון) לאחרי כל אימון, ירקות חתוכים וקופסא עם ארוחת צהריים. הכל מזון טבעוני כמובן, כפי שסיפרתי בבלוג הקודם.

עייפות ועומס
אחד האתגרים הגדולים שלי הוא לדאוג לכך שיהיו לי מספיק שעות שינה. אני תמיד חוזרת הביתה מאוחר מאימוני הערב וצריכה בד"כ לקום מוקדם לאימוני הבוקר. זה דורש ממני להיות מאד ממושמעת, ומאד ממושמעת הכוונה היא להגיע הביתה בערב, לאכול, להתקלח, לארגן את הדברים למחר וללכת לישון. באמצע השבוע אני עמוסה עד כדי כך שאין לי זמן לקרוא ספר, אפילו לא לרפרף בעתון. אני לא פותחת טלויזיה ואם שלחתם לי אימייל – סיכוי קלוש שאני לא אראה אותו.
עומס האימונים הוא גדול ולעיתים אני מאד עייפה אפילו אם ישנתי טוב בלילה. זה מין מצב כזה שאני כמעט אף פעם לא יכולה לעשות אימון ב- 100% מאמץ – כי בבוקר אני צריכה להתחשב בכך שיש אימון בצהריים, ובערב להתחשב בכך שיש אימון גם בבוקר.
זה לא תמיד מצליח... לדוגמה: באימון הראשון שהתחלתי בו ירי אחרי מאמץ, המאמן ביקש ממני לעשות 40 סקווטים (כפיפות ברכיים) לפני כל סט של ירי ועל כל כדור שאני מפספסת עוד 10. יצא שעשיתי באימון הזה 200 סקווטים. למרות שאני לא רגילה לעשות סקווטים, זה לא היה קשה כל-כך – אבל באימון ערב בסיף הייתי תפוסה מאד וגם באימון הריצה בבוקר. לקח לי חצי שבוע של אימונים כואבים עד שהשרירים השתחררו.

היומן
היומן (שאת תמונתו ראיתם קודם) לא משמש אותי רק כדי לראות מה האימונים הבאים שלי. ביומן אני גם מתעדת את כל האימונים שעשיתי. על כל אימון אני כותבת מה עשיתי וכמה, זמנים ותוצאות- ככה אני יכולה לראות את מגמת ההשתפרות או תקופות בהן הייתי חלשה יותר. על כלאימון אני כותבת אם הייתי עייפה או אם כאב לי דבר מה – כדי להמנע מעומס יתר ופציעות. על כל אימון אני רושמת תחושות, רגשות ומחשבות - לפעמים בשתי מילים ולפעמים בעמודים שלמים בהם אני מוציאה תסכולים ובכי אל הכתב. יום אחד ודאי אצחק על אלו. הכתיבה עוזרת לי מאד- לעצור לרגע את הטרוף. לשבת ולהתרכז במה היה באימון. זה מאפשר לי להכיל ולהבין את הדברים שהיו באימון בצורה טובה יותר ולהסיק מסקנות.
מלבד זאת המאמן שלי יכול להיכנס ליומן ולעקוב אחרי הנעשה באימונים, לראות מה מצבי הפיזי והנפשי ולעשות לי שיחות מוטיבציה בעת משברים.

תחרויות
מכיוון שאין בארץ תחרויות קרב 5 מודרני (היות שלמיטב ידיעתי אני הראשונה והיחידה שעוסקת בענף) אני מתחרה בינתיים בכל ענף בנפרד. אני רשומה ב-5 איגודי/התאחדויות ספורט ויש לי 5 קבוצות/מועדונים שאני מייצגת. השנה השתתפתי בתחרויות ריצה שונות, בליגה א' של איגוד הקליעה והספקתי לעשות גם תחרות אחת בשחייה (שחיתי 200 מ' ב3 דק' ו-20 שנ'. זה עוד מאד רחוק מהיעד, אבל אני בכל זאת מרוצה).
העניין הוא שבקרב חמש מודרני, הענפים, מלבד השחייה בה מתחרים ב-200 מ' חופשי, אינם בפורמט הרגיל שלהם. לכן עלי לארגן לעצמי, בעזרת המאמנים, תחרויות בפורמט של קרב חמש מודרני. בשבוע שעבר הייתה התחרות הראשונה שארגנו בפורמט מיוחד לקרב 5. זאת הייתה תחרות סיף שעשינו במסגרת המועדון בפורמט של קרב חמש מודרני – קרבות בהן כל אחד מהמתמודדים מסייף קרב נגד כל אחד מהמתמודדים האחרים – קרב עד דקירה אחת או עד דקה אחת (בניגוד לקרב רגיל בסייף בו מסייפים עד שאחד הסייפים הגיע ל-15 דקירות). במידה ועברה דקה לשני המתמודדים נרשם הפסד. על-אף שזו תחרות במועדון שלי, עם סייפים שאני מכירה, התרגשתי מאד – בכל זאת, תחרות ראשונה...
הלך מצוין, סייפתי 16 קרבות וניצחתי במחצית מהם!
בקרוב אנחנו מארגנים תחרויות בפורמט ספציפי לקרב 5 גם בשאר הענפים.

בחודש האחרון אריאל ואני חיפשנו קלעים שאוהבים גם לרוץ ומוכנים להענות לאתגר של תחרות ירי+ריצה (ירי עד שפוגעים במטרה 5 פעמים, ומיד אח"כ ריצה למרחק של 1 ק"מ – כל זה כפול 3 פעמים, כשהזמן נמדד מתחילת הירי הראשון ועד סוף הסיבוב הריצה השלישי). הפייבוריט לתחרות הזאת הוא מנחם אילן שייצג את ישראל בקליעה באולימפיאדת ברצלונה, ורץ מספר מרתונים.
אגב, אם אתם מכירים מישהו מתאים? כתבו לי.
גם ברכיבה על סוסים אני אתחיל להתחרות בקרוב בתחרויות הלאומיות של ההתאחדות לספורט הרכיבה בענף קפיצות ראווה. אלא שבמקום לרכב על הסוס שלי, כמו שמקובל, אתחרה על סוס שזוהי הפעם הראשונה שאני רוכבת עליו. כפי שבקרב חמש מודרני, מגרילים את הסוס במקום ויש לרוכב 20 דק' בלבד להתחמם עליו.

אני שמחה לקום כל בוקר
החצי שנה האחרונה היא אחת התקופות הכי טובות בחיי – ימי אמנם עמוסים אך מהנים ומאתגרים. אני שמחה לקום כל בוקר. אני עוסקת רק במה שאני רוצה ואוהבת. ובעיקר יש לי חלום שאני מקווה להגשים.
 

  • צילום: טלי שיאצו דיגיטלי

  • אימון סייף

    צילום: עומרי רווח

  • אימון ירי

    צילום: אריאל רוזנפלד

  • אימון רכיבה

    צילום: עמרי רווח

  • צילום: עמרי רווח

  • צילום: עמרי רווח

סגור