דיווח ראשון מגאורגיה

| שתף |

רן שילון מספר על חוויותיו ממרתון קזבגי בגאורגיה, מירוץ שיזם את הפקתו.

תאריך: 02/09/10, מאת: רן שילון

מה אני לעזאזל עושה פה?

לפני מספר חודשים, חזר גולן, מנכ"ל אקו טיולים מגאורגיה, התקשר אלי ואמר: "אנחנו חייבים מרתון בקוקז! זה המקום הכי קרוב להימאליה שהייתי בו, והוא מדהים ביופיו!"
לא קשה היה לשכנע אותי לקפוץ על מטוס ו"לבדוק" המקום בעצמי.

בתחילת מרץ לקחנו רכב שטח וטיפסנו להרים, בסיוע של מדריך מקומי כמובן. על החוויה שלי בטיול זה כבר כתבתי בהרחבה באתר אנדיור, אבל כשחזרנו, התחלנו לעבוד במרץ על הפקת המרתון.
נשאלתי בחלק מהפורומים (בציניות כמובן), למה להפיק מרתון שם ולא בארץ. מבחינתי לתשובה שני חלקים:
1.  בשנים האחרונות עבדתי רק בישראל, ורציתי איזשהו פרוייקט במקום אחר בעולם.
2. בארץ מפיקים היום ארועים מצויינים ואין לי צורך "להתערב" (וחוץ מזה, מי רוצה להפיק ארוע לאותם ציניים שגם לארוע בארץ לא היו מגיעים?)

מה מיוחד במרתון זה?

המרתון הזה אינו מרתון רגיל ולא בא להתחרות במרתונים הגדולים של אירופה. בשלב זה, הוא גם אינו מרתון אקסטרים אלא משהו ב"אמצע".

  • המרתון מתחיל ומסיים בגובה של 1700 מטרים מעל פני הים
  • המסלול בנוי מכבישים ומשבילים רחבים

וכמובן, איך אפשר בלי עליות? כ 600 מטרים של טיפוס מצטבר נרשמים במהלך הריצה

למי מיועד המרתון?

  •  לכאלה שכבר נמאס להם ממרתונים רגילים
  •  לאלה שמחפשים "תרוץ" לבקר בארץ הנפלאה הזו
  •  לאלה שמחפשים לחוות ריצה אחרת בנופים קסומים ומיוחדים
  •  וכמובן לכאלה שלא מחפשים לשבור שיאים בכל ריצה. כאן זה לא יקרה
     

המסלול תוכנן כך שמתחיל בכפר קזבגי, הנמצא למרגלות ההר הנושא את אותו שם והוא ההר הגבוה באירופה ( למעלה מ 5400 מטרים מעל פני הים. גבוה ב200 מטרים מאררט שבתורכיה ובלמעלה מ 600 מטרים מהמון בלאן, ממנו אך חזרתי), ממשיך דרך כפרים ציוריים שנראה שהזמן בהם נעצר לפני 50 או 60 שנים, מנזר עתיק ודרך עמקים ציוריים ומסיים בטיפוס (וירידה) לכנסיה ציורית הנמצאת על הר הגרגזי

בחודשים האחרונים עמלנו קשה לפרסם את הארוע בערוצים שונים בכל העולם, ולמרתון הראשון נרשמו רצות ורצים מארה"ב, קנדה, יפן, צרפת, גרמניה, אוסטריה, רץ אחד מישראל!!!! וכמובן מגאורגיה.

הגעתי ביום שלישי בערב וישר החלנו לעבוד. אתמול, בילינו יום שלם בהרים בסימון המסלול
כמובן, שכמו בכל ארץ מתפתחת, עד שלא מגיעים ליום המרוץ, אי אפשר לדעת מה יקרה למסלול. הפנייה הראשונה, אחרי כ 500 מטרים, אמורה היתה להיות לדרך בקזבגי, אבל אחרי דקות ספורות הסתבר לנו שהחליטו לסלול דרך זו דווקא עכשיו. כמובן שהיינו צריכים למצוא פתרון אחר (הארכנו ריצה בעמק סנו הציורי עד לכפר נוסף)

ואיך אפשר לסיים יום כזה בלי ארוחה גאורגית מצויינת במסעדה מקומית?

היום אנחנו חזרה בטביליסי, עיר הבירה ומחר חוזרים להכנות אחרונות לפני היום הגדול בשבת
כמובן שבהרים אין חיבור לאנטרנט (מפתיע שכבר יש שם קליטה טלפונית, מה שלא היה בפעם שעברה) אבל מבטיח דיווחים ותמונות אחרי הריצה.

רן שילון
טביליסי, גאורגיה
 

 

תמונות מתוך אתר המרתון

סגור