ג'ירו ד'איטליה 2014 - אוראן אורן, מנצח ראוי

| שתף |

תם נשלם ונחתם הג'ירו האיטלקי 2014. ולג'ירו, כמו לכל תחרות, יש מנצחים ומפסידים.

תאריך: 02/06/14, מאת: גדי שניצר

תם נשלם ונחתם הג'ירו האיטלקי 2014. ולג'ירו, כמו לכל תחרות, יש מנצחים ומפסידים.
המנצחים. קוויטאנה מנצח ראוי? לא. חישוב זמנים פשוט מגלה אמנם שקווינטאנה היה מנצח במרוץ אף ללא אותו 'רווח זמנים מן ההפקר' בקטע 16, אך חישוב זה חוטא ל'אמת מרוצים' ידועה: מרוץ קטעים אינו מרוץ נגד שעון. אוראן אמנם הפסיד זמן ניכר באותו קטע, אך הייתה זו הפעם היחידה במרוץ שאוראן הפסיד יותר משניות בודדות אל מול קווינטאנה כאשר החל לטפס עימו ביחד בהר. קשה להאמין שקווינטאנה היה מצליח להשיג יתרון ניכר באותו קטע על אוראן, גם בהינתן שהיה זה אולי 'יום חייו', והוא עדיין היה מנצח באותו קטע. וכך, אם אוראן עדיין היה מאבד זמן, אך כמידת הסבירות, שמתייחסת לכול שאירע במרוץ לפני הקטע ואף אחריו, ולולא הוא סופג אותה התעללות מאותם רוכבים בראשות קוויטאנה בן ארצו, כמו גם מהנהלת המרוץ, שבחרה להעלים עין מאי קיום הוראותיה, ואף המשיכה ולא מצאה לנכון לתקנה לאחר מכן, חישוב הזמנים משתנה, ומראה תמונה אחרת לגמרי, וספק אם אוראן לא היה מגיע לטרייסטה כמנצח.

אם נחזור שוב לתחילת המרוץ, לאירלנד, לקטע הראשון, ונעיין בטבלת דירוג אותו קטע, אנו מוצאים שם, מדורגות בשלושת המקומות הראשונים בבלפאסט, את הקבוצות שנציגיהן שלטו בחלקו הארי של המרוץ, לאורך 15 קטעים. האוריקה גרינאדג' שמשתלטת על החולצה הוורודה באותו קטע נגד שעון קבוצתי, ממשיכה ואוחזת בו עד לסיומו של קטע 8 ותחילת הופעתם של ההרים הגבוהים במרוץ. על החולצה משתלטת בשלב זה הזוכה במקום השלישי בקטע הראשון, ה-BMC (7 שנ' פיגור מהאוריקה בקטע הראשון), ורוכבה אוונס מחזיק בחולצה למשך ארבעת הקטעים העוקבים, עד שמגיעה האומגה פארמה קוויק סטפס ואוראן, שדורגו שניים בקטע הפותח, (5 שנ' מהמנצחים), שמשתלטים על החולצה בקטע נגד שעון בבארולו, ממשיכים ואוחזים בה אף הם למשך ארבעת קטעים, עד שמגיע קווינטאנה והמוביסטאר, שהם היחידים מבין הקבוצות שנציגיהם לבשו את החולצה הוורודה במשך המרוץ שלא הצליחה מאוד בקטע הראשון, בבלפאסט (רק מקום שמיני ב-0.55 שנ' פיגור מהמנצחים), משתלטים על החולצה בקטע 16, אותו קטע שנוי במחלוקת לואל מרטלו, ממשיכים באחיזתם ולא מרפים עד לסיום אתמול בטרייסטה. אך זו תמונה שחוטאת לאמת, כפי שהמרוץ התאפיין דווקא בחולשה ולא בעוצמה.

חולשת הקבוצות. המרוץ, בכללו, התאפיין השנה בחולשתן של הקבוצות, ובאי יכולתן לשלוט בנעשה. קבוצות המובילים במרוץ הופיעו ונעלמו, שרתו את לובש החולצה/חולצות השונות נאמנה בחלק מהקטעים, אך נטשו בחלקים אחרים, חשובים, מפקירים אותם לחסדי מזג האוויר ויריביהם (שגם קבוצותיהם נעדרו), ולקראת הסיום שלחו נציגים בודדים (ווט פולס בקטע הזונקולאן), וניסו, כמיטב יכולתם לעזור, אך היה זה כבר מאוחר מדי.

מפסידים. כבר לאחר מספר קילומטרים בתוך המרוץ, באותו קטע נגד שעון קבוצתי בכבישים הרטובים בבלפאסט, 'הופיע' המפסיד הראשון הגדול של המרוץ, האירי מרטין, בתאונה שגורמת אף לפגיעה אנושה בבן קבוצתו הקנדי הייז'דאל, שמאבד בשלב זה מגע עם חלק הדירוג הגבוה וסיכוי התמודדות על המקומות הראשונים. אך פרעות מזג האוויר הגשם והתאונות הנלוות המשיכו וגבו מחירם גם בקטעים העוקבים. בקטע 6, מספר החלקות כתוצאה מחלקלקות הדרך, 'דואגים' להרחיק מהמרוץ את פוריטו רודריגז, וגורמים אף לפגיעה אנושה במתמודד בכיר נוסף, מיקלה סקרפוני, שאינו מצליח להתאושש ולחזור לחזית הדירוג מאז. (12 פורשים לאחר 6 הקטעים הראשונים). הקטעים העוקבים עד סיומו של קטע 16, הקטע המפורסם לואל מרטל, גורמים לפרישתם של עוד 26 מתחרים (38 פורשים ברשימה הפורשים בסיום קטע 16).
וקטע 16 מחזיר אותנו שוב אל אוראן, שלמרות שסיים לבסוף במקום השני בדירוג הכללי, הוא המפסיד הגדול של המרוץ, שאיבד באותו קטע את סיכוייו להמשיך ולהאבק על הניצחון.

21 קטעים ו- 42 פורשים , 22% מ-198 מהיוצאים לדרך לא סיימו.
אירגון. אולי זו איטליה והאיטלקים, הארץ ואנשיה, שגורמים לכך שהמרוץ האיטלקי מתקשה להתמודד עם סיטואציות מורכבות, פותרן בתחילה כלאחר יד כל אימת שהן צצות ועולות, וממשיך ומתייחס אליהן בשוויון נפש לאחר שמתבררות תוצאותיהן ההרסניות. אם חפץ חיים הוא ספורט רכיבת האופניים התחרותי, משתוקק לגדול ולפרוח, חייבת התאחדות האופניים הבינלאומית להתייצב ולמלות את המשתמע מתפקידה, את שהתחייב לו בריאן קוקסון הבריטי עת נבחר לאחרונה לעמוד בראשה. ההתאחדות חייבת להגדיר כללים ברורים ופשוטים לניהול תחרויות, ואז לחייב להכריח ולכפות על מארגני התחרויות למלותם, כלשונם, להעביר בתחילה את סמכויות השיפוט לקומיסרים, אותם שופטים ניטראלים שאינם שייכים לגוף המארגן, ולהעביר אליהם את הסמכות הבלעדית לנהל את התחרויות ולקבל את ההחלטות המקצועיות, ולא, ימשיכו כפי הנראה אותם צופים שבויים, כפי הרגלם מימים ימימה, להכפיף ראשם מול אימת המתרחש חדשות לבקרים במרוצים, אך ספק אם יאפשר לקהל נוסף להצטרף ולהנות מהספורט המרתק.
 

 

גדי שניצר


רוב הזמן עוקב וכותב (ורוכב), ובייחוד מנסה לפענח את כל הקשור ברכיבה ובמירוצי אופניים.
מפרסם גם את הבלוג La côte de la roche-aux-faucon rocheauxfaucons.blogspot.co.il
 

 

סגור