הבשורה הרעה של יאמילה אלדאמה

| שתף |

סוף השבוע האחרון היה סוער במיוחד עבור יאמילה אלדאמה. המשחקים האולמפיים בלונדון מתקרבים ולגורל יש את הדרך שלו. יאמילה גילתה שאביה נפטר ממש דקות אחרי שנפצעה בליגת היהלום ברומא. איך ממשיכים מכאן? אם זה תלוי ביאמילה, אין לכם מה לדאוג.

תאריך: 04/06/12, מאת: SPORTWEB

במפגש ליגת היהלום ברומא ציפינו לתחרות מותחת במיוחד בבור הקפיצה המשולשת לנשים. בכל תחרות במפגשי ליגת היהלום הקרובים כל גמר יכול לרמוז לנו על המדליסט האולימפי הבא. אולם עבור יאמילה אלדאמה הי זה ערב רע. היא הגיעה כבר באותו הערב עם פציעה קלה בקרסול, ולאחר שלא קפצה במשך שבועיים היא, יחד עם מאמנה רצו לבדוק כיצד הקרסול שלה יגיב. בקפיצה הראשונה קבעה 14.01 מ' ובנסיון השני החליטה "ללכת חזק". היא קפצה 14.65 מ' אולם עבורה היה זה סוף התחרות. "נחתתי מאד לא טוב ולא הרגשתי את הזרוע".

"בתום התחרות הלכנו לאזור החימום ובאמצע האיצדטידון פראנק (המאמן) אמר לי: "יאמי, אני כל-כך גאה בך, עבדת כל-כך קשה, אני אוהב אותך". ראיתי שיש לו דמעות בעיניים. חיבקתי אותו בחזרה והייתי מבולבלת, חשבתי, האם הוא מדבר על הכתף שלי? אחרי כל מה שעברנו יחד, פרנק יודע כמה המשחקים חשובים לי. ועכשיו שוב, יש עוד בעיה. אמרתי לו: " פרנק אל תדאג, אני אהיה בסדר, אתה מכיר אותי. ואז הוא לחש לי באוזן: "אבא שלך נפטר".

אביה של יאמילה עבר לפני שבועיים ארוע מוחי אך מצבו התדרדר והוא נפטר. משפחתה החליטה לשמור זאת בסוד ממנה עד אחרי המפגש ברומא. יאמילה הרגישה שהקרקע נשמטת תחת רגליה. "תכננתי לסוע לקובה אחרי ליגת היהלום בניו-יורק אבל אחרי שנפצעתי בכתף לא היה טעם להתחרות ולהחמיר את הפציעה לפני לונדון. גם לא היה לי טעם לסוע לקובה כי אבא שלי כבר נפטר. למרות שמאד רציתי להגיע לתמוך באמא שלי היא אמרה לי שאין טעם שאני אגיע".

משדה התעופה נסעה יאמילה הישר לבית החולים שם ביצעה בדיקת MRI שהראתה שהיא סובלת ממתיחה בגיד בלבד. "תוך עשרה ימים אני אהיה בסדר. אני לא יכולה לקפוץ אבל אני יכולה להתאמן. אמרתי לרופא שאני שמחה שהוא אמר שאני יכולה להתאמן כי התכוונתי להתאמן גם ככה".

"סוג האדם שאני הוא שאני רואה את הצד החיובי. אולי הפציעה הזו היתה צריכה להתרחש. זה יאט אותי קצת עכשיו אבל זה בסדר, אני רוצה להגיע לשיא בזמן הנכון - באוגוסט", מסבירה יאמילה. "אז עבורי הימים הקרובים יהיו קרח, קרח, קרח, אימונים. פשוט. הרופא אמר לי לשים קרח על הכתף חמש עד שש פעמים ביום, אבל אני מתכוונת לשים קרח כל שעה. אני אתעורר באמצע הלילה לעשות את זה. ככה אני פשוט, זה לא ביג דיל, כבר התעוררתי בעבר הרבה פעמים באמצע הלילה כדי לעשות כפיפות בטן. יש כאלו שאומרים שאני משוגעת אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיו לי חרטות".

"זה לא משנה לי אם אני לא אתחרה עוד המשחקים, זה לא משנה אם אני אצטרך לקפוץ עם יד אחת. אני נחושה כדי ההסטוריה לא תחזור על עצמה. יהיו לי משחקים אולמפיים טובים, לא משנה מה זה יצריך ממני", סיכמה.

  • VIctah sailer / photorun.net

סגור