הכי טוב באולם

| שתף |

לקראת אליפות העולם באולם שתיפתח בשבוע הבא באיסטנבול, אספנו עבורכם את אירועי האתלטיקה הטובים ביותר שקרו במקום סגור

תאריך: 01/03/12, מאת: דני בורשבסקי

מוריס גרין יורד מ-6:40 ב-60 מטר

מוריס גרין זרח בסוף שנות התשעים, ובניגוד לספרינטרים הבכירים של ימינו כמו יוסאין בולט, אסאפה פאוול וטייסון גיי, גרין אהב מאוד את תחרויות האתלטיקה באולם ולא החמיץ את עונות החורף. אחרי הכל, כנראה שגרין היה המזנק הטוב בכל הזמנים, ומהי ריצת 60 מטרים אם לא זינוק וכוח מתפרץ. הרצים עוד לא מצליחים להתיישר לגמרי לפני שהם חוצים את קו הסיום ו"זורקים" את עצמם אל המזרון בקיר. שנה אחרי שזכה באליפות העולם הראשונה שלו, גרין היה לוהט בחורף של 1998. זה התחיל בזה שהוא השווה את שיאו העולמי של אנדרה קייסון וקבע 6:41 שניות. יומיים בלבד לאחר מכן, הוא התחרה במדריד והפך לספרינטר הראשון והיחיד עד היום שירד מגבול ה-6:40, כשעצר את השעונים ב-6:39 שניות. אפשר להיות קטנוניים ולומר שיוסאין בולט רץ מהר יותר את 60 המטרים הראשונים שלו בשיא העולם ב-100 שקבע בברלין. מצד שני, אפשר גם להתענג על צפייה בהילוך איתי של אותה ריצה של גרין וליהנות מהשלמות של הזינוק, הפריצה קדימה וההתיישרות של הגוף.


פרנקי פרדריקס יורד מ-20 שניות ב-200 מטר

פרט לעובדה שפרנקי פרדריקס נחשב לאחד האתלטים האהובים בשנות התשעים, הוא גם נחשב למספר 2 הנצחי וזה מה שכאב לכל כך הרבה אנשים שהעריצו אותו. בריצה ל-100 מטרים הוא אף פעם לא היה מספיק מהיר כדי להיות הטוב מכולם, במרחק הכפול הוא היה דווקא אצן מושלם, אבל המתחרה שלו היה מייקל ג'ונסון שהיה מעבר למושלם. ובכל זאת, יש כמה דברים שמעריציו הגדולים של הרץ מנמיביה יכולים להתנחם בהם. הוא ירד מ-20 שניות ב-200 מטר יותר פעמים מכל אחד אחר. חוץ מזה, הוא האצן היחיד אי פעם שירד מ-20 שניות באולם, כשריצת ה-200 היא למעשה הקפה שלמה של המסלול, מה שהופך אותה להרבה יותר מסובכת ופחות מהירה. בחורף 1996 פרדריקס עשה את זה על המסלול בלייבין שבצרפת, ועצר את השעונים בזמן של 19:92 שניות. את התוצאה הקרובה ביותר לזה מאז ועד היום קבע וואלאס ספירמון האמריקאי, ששיאו באולם עומד על 20:10 שניות.


קאיסה ברגקוויסט קופצת לגובה של 2.08

קאיסה ברגקוויסט הייתה גם אלופת עולם וגם אלופת אירופה, אבל היא סיימה את הקריירה שלה עם שני פספוסים: 1. היא לא זכתה במדליית זהב אולימפית. 2. היא לא הצליחה לשבור את שיא העולם של סטפקה קוסטדינובה שעומד על 2.09 מ'. ובכל זאת, יש עוד דבר שהיא עשתה ולפעמים נוטים לשכוח אותו כי הוא קרה באולם סגור. לאתלטים שעוסקים בקפיצות יש לפעמים ימים שבהם הם מרגישים שהכל יכול לקרות יותר טוב. ככה הרגישה ברגקוויסט לפני שש שנים בתחרות שהתקיימה בארנשטדט שבגרמניה. זה התחיל בקפיצה של שני מטרים עוד בחימום לתחרות, אז היא הוכיחה שהיא יכולה לנצח את כולם עם טרנינג. זה המשיך בקפיצה אדירה לגובה של 2.08 מ' כבר בניסיון הראשון, קפיצה שהפכה לשיא העולם הנוכחי באולם. השיא עד לאותו היום היה שייך להייקה הנקל הגרמניה, שקבעה 2.07 מ' ב-1992. פרט לשיאנית העולם קוסטדינובה, רק בלנקה ולאסיץ' הקרואטית הצליחה לנתר לגובה של 2.08 מ', והיא עשתה את זה באצטדיון פתוח לפני שנתיים וחצי.


 

שיא עולם מדהים לווילסון קיפקיטר בברסי

1997 הייתה שנת השיא של ווילסון קיפקיטר, רץ ה-800 מטרים הטוב בכל הזמנים עד דייויד רודישה. כמה חודשים לפני שקיפקיטר, קנייתי שהתאזרח בדנמרק, שבר את שיאו בן 16 השנים של סבסטיאן קו באצטדיון פתוח, הוא הצהיר על כוונותיו באליפות העולם באולם שהתקיימה אז בברסי שבפריז. זו למעשה הדוגמא הקלאסית לאתלט שסיפק בחורף את התחזית לקיץ הגדול שיהיה לו. אז בברסי, קיפקיטר שבר את שיא העולם בפעם הראשונה כבר במוקדמות. השיא הקודם היה שייך לפול ארנג ועמד על 1:44:84 דקה. קיפקיטר קיצץ כמעט שניה ממנו, ויומיים לאחר מכן בריצת הגמר הוא הוריד עוד שניה וחצי כדי לקבוע 1:42:67 דקה. זה היה בסך הכל קיצוץ של יותר משתי שניות לשיא הקודם, ותוצאה שאף אחד לא הצליח להתקרב אליה עד היום בתחרויות. למעשה, אף רץ אחר לא הצליח לרדת מעולם מ-1:44 דקה בריצה של ארבע הקפות באולם.


 

אל גארוז' מנצח את גברסילאסי בדרך לשיא עולם ב-1,500

בשנים הטובות שלו, הישאם אל גארוז' המרוקאי הצטיין בעיקר בריצות למרחקים בינוניים, בעוד שהיילה גברסילאסי תמיד היה איש של ריצות ארוכות. בכל זאת, התחרויות באולם הפגישו בין השניים במרחקים שהיוו יתרון עבור אל גארוז'. באחד המפגשים, בחורף 1997 בשטוטגארט, הם התחרו בריצת ה-1,500 המהירה ביותר שהייתה אי פעם באולם. אל גארוז', השיאן באצטדיון פתוח, פתח מבערים כבר מהזינוק בידיעה שגברסילאסי היה היחיד על המסלול שיכל לסכן אותו, רק בגלל היכולות שלו במרחקים הארוכים יותר. כל זה גרם למרוקאי "לשרוף" את המסלול בדרך לשיא עולם חדש, 3:31:18 דקות. גברסילאסי, שכמעט והצליח לשבור את השיא הזה שנה לאחר מכן על אותו מסלול, הסתפק אז בתוצאה החמישית בטיבה אי פעם.


אירנה פריבלובה – גם לבנה, וגם המהירה בעולם

אירנה פריבלובה הרוסיה הייתה הספרינטרית הלבנה הטובה בכל הזמנים, אבל זה לא עזר לה לזכות במדליית זהב באליפות העולם או במשחקים האולימפיים, בריצה קצרה שהיא לא ריצת שליחות. המומחיות הגדולה של פריבלובה הייתה בזינוק, ולכן אף אחת אחרת לא הצליחה להגיע לתוצאות של פריבלובה בריצות ל-60 ואפילו ל-50 מטרים. פריבלובה היא למעשה האשה היחידה אי פעם שירדה מזמן של 6:95 שניות ב-60 מטרים והיא עשתה את זה ארבע פעמים. בדיוק כמו בשיא העולם לגברים של מוריס גרין, שתי הריצות המהירות ביותר של פריבלובה היו באולם במדריד, וזמנן היה 6:92 שניות.

רדיון גטאולין הופך לאיש השני שעובר 6.00 מ' במוט

מה שסרגיי בובקה עשה לקפיצה במוט בשנות השמונים מזכיר את מה שיוסאין בולט עשה לריצת ה-100 מטרים בשנים האחרונות. העובדה שבובקה מצא את הנוסחה לקפוץ גבוה יותר מכולם הפכה אותו לסוג של אתלט לא אנושי, ובמשך תקופה ארוכה אף אחד לא האמין שמישהו נוסף יוכל לעזור את מחסום 5 המטרים. למען האמת, עד היום אף אחד לא מתקרב ליכולות של בובקה, אבל קופצים רבים כבר פרצו את המחסום הכל כך מדובר. הראשון ביניהם, וזו הסיבה שהוא גם כל כך זכור, היה הרוסי רדיון גטאולין. הפעם הראשונה שהוא עשה את זה הייתה באולם בסנט פטרסבורג בחורף 1989. לאחר מכן גטאולין שיפר את שיאו באצטדיון פתוח ל-6.02 מ' אבל יש דבר אחד שגם סרגיי בובקה לא יכול לקחת ממנו. גטאולין היה הראשון, אפילו לפני בובקה, שעבר 6 מטרים באולם.


סבסטיאן באייר הגרמני קופץ למרחק של 8.71 מ' בטורינו

כבר הזכרנו מקודם את המקרים שבהם יש לקופצים שונים כמה ימים נדירים שבהם הכל מתחבר כמו שצריך. זה בדיוק מה שקרה לפני שלוש שנים לקופץ לרוחק אלמוני יחסית מגרמניה בשם סבסטיאן באייר, שביום חורפי אחד באליפות אירופה באולם בטורינו, ניתר למרחק מדהים של 8.71 מטרים. הוא היה רחוק רק בשמונה סנטימטרים משיאו העולמי של קרל לואיס ויותר מזה, הוא שיפר ב-54 סנטימטרים את שיאו הקודם. בניגוד למקרה של בוב בימון במכסיקו 68', כאן לא היו גבהים או רוח חזקה שיכלו לשמש כתירוץ, אפילו בדיקה תקנית לאיתור חומרים אסורים התקיימה. בהמשך הקריירה שלו, באייר הצליח לתקוע יתד בצמרת האירופית וזכה שנתיים לאחר מכן שוב באליפות היבשתית באולם. מצד שני, הוא מעולם לא הצליח להתקרב שוב למרחק הזה.

 

 

 

  • Victor Sailer/photorun.net

סגור