הצרות הטובות של האמריקאים

| שתף |

בארצות הברית התרגלו בחודשים האחרונים לפריחה מחודשת בריצות למרחקים ארוכים וכעת בונים שם על שליין פלנגן, שתהפוך לאמריקאית הראשונה שתנצח במרתון בוסטון מאז 1985

תאריך: 12/04/13, מאת: דני בורשבסקי

האיום הצפון קוריאני מטריד את רוב האמריקאים בימים אלה, אבל לא את שליין פלנגן. לה יש צרות מסוג אחר, והאמת היא שרובנו לא היינו מתנגדים להתחלף איתה. כן, החשש הגדול של שליין פלנגן הוא לא להיות המנצחת מבין הנשים במרתון בוסטון שיתקיים ביום שני הקרוב. אף רץ או רצה מארצות הברית לא ניצחו במרתון הזה מאז 1985, כשהאחרונה שנהנתה מהתואר הכל כך מכובד הייתה ליסה ריינברגר. מצד שני, משהו טוב מאוד עובר על הרצים האמריקאים למרחקים ארוכים, ואת זה ראינו גם במשחקים האולימפיים בלונדון כשגיילן ראפ זכה במדליית הכסף בריצת ה-10,000 מטר. אם הוא הצליח לעשות את הבלתי יאמן ולהיות שני רק למו פראח באצטדיון האולימפי בלונדון, אז למה ששליין פלנגן לא תלך עד הסוף במסלול שאפשר להגדיר אותו כמגרשה הביתי?

פלנגן בת ה-31 נולדה אמנם בקולורדו ומתגוררת כיום בפורטלנד, אבל את מרבית שנותיה כילדה בילתה באזור בוסטון, ואת התשוקה לריצות הארוכות קיבלה מהוריה. אמה הייתה שיאנית העולם במרתון בתחילת שנות השבעים, ואביה היה מרתוניסט שהשתתף באופן קבוע במרתון בוסטון. בתור ילדה היא עמדה שם לצד הכביש ועודדה, ורק חיכתה ליום שגם היא תהיה חלק מהחגיגה. ביום שני זה יקרה. זה יהיה המרתון הרביעי בקריירה של פלנגן, שיאנית ארצות הברית בריצת ה-10,000 מטר, שמתמקדת בשנים האחרונות רק בריצות הכביש.

פלנגן מחזיקה בשיא אישי של 2:25:38 שעות ממרתון יוסטון בעונה שעברה, אבל על המסלול המהיר (והלא תקני) בבוסטון היא מתכוונת לקבוע זמן מהיר בהרבה. מה שיפה במקרה של פלנגן הוא שבניגוד למרתוניסטים רבים לפני תחרויות, היא לא מסתירה את השאיפות שלה ומדברת עליהן במספרים, ואפילו יותר מכך. בתחרות הגדולה האחרונה בה השתתפה, חצי מרתון ניו אורלינס בפברואר האחרון, היא סיימה שניה אחרי מסרט דפאר וקבעה שיא אישי של 1:08:31 שעה. לאחר מכן היא אמרה: "היה נחמד לקבע שיא אישי, מה מה שחשוב היה ההרגשה שלי אחרי. בפעם הקודמת שקבעתי שיא אישי הרגשתי סחוטה ואפילו כמעט ופרשתי בזמן הריצה. הפעם הרגשתי שאני שולטת לגמרי בגוף שלי, ואם היו אומרים לי בסיום שאני צריכה לרוץ 10 מיילים נוספים באותו הקצב, הייתי עושה את זה".

פלנגן טוענת שההרגשה הכללית שלה מלמדת על שיא אישי משמעותי בבוסטון. "בניו אורלינס רצתי בקצב של 5:16 מייל לדקה. זה מעודד אותי לחשוב שאני יכולה להוריד את הקצב הזה ל-5:25 מייל בבוסטון". אגב, אם פלנגן תדבוק בתכנית הזאת היא תרוץ את מרתון בוסטון בקצב של 2:22 שעות, אבל גם במקרה כזה, היא מודה, היא לא תסתפק רק בזמן מרשים. "אם אני אסיים שלישית בזמן של 2:22 שעות זה יהיה פרס ניחומים נחמד, אבל זו לא באמת המטרה שלי. אני באמת מאמינה שאם אני אנצח במרתון בוסטון זו תהיה פסגת הקריירה שלי, זה כל מה שחלמתי עליו אי פעם".
פלנגן נותרה למעשה התקווה האמריקאית היחידה לניצחון בבוסטון אחרי פרישתו של מב קפלזיגי. ובכל זאת, הקרב שלה על התואר בין הנשים יהיה קשה, מאחר והיא בסך הכל אחת מ-12 רצות בעלות שיא אישי טוב יותר מ-2:26:30 שעות שיתחרו בבוסטון. נראה שהדבר העיקרי היא יכולה לבנות עליו הוא הבטחון שלה, ועם זה היא תצטרך לגבור על שורה של רצות בכירות מאפריקה. בין יריבותיה העיקריות אפשר למצוא את שרון צ'רופ הקנייתית, המנצחת בבוסטון בשנה שעברה, כשהמירוץ נערך בחום כבד. קנייתית מסוכנת נוספת היא ריטה ג'פטו, שניצחה בבוסטון ב-2006 בזמן של 2:23.38 שעות כשגם האתיופית המבטיחה מסרט היילו, רק בת 22, מגיעה לארצות הברית כדי לרשום הישג גדול נוסף אחרי הזכייה באליפות העולם בחצי מרתון ב-2012 והניצחון במרתון אמסטרדם בזמן של 2:21:09 שעות.

בניגוד לשנה שעברה, מרתון בוסטון צפוי להתקיים הפעם בתנאי מזג אוויר נוחים מאוד, כשהטמפרטורה הצפויה ליום שני היא 15 מעלות. המירוץ ייצא לדרך ב-16:30 לפי שעון ישראל ותוכלו לצפות בו באתר האינטרנט הרשמי של המירוץ www.baa.org/races/boston-marathon.
 

  • שליין פלאנגן

    Victah sailer / photorun

סגור