השליטה של טסמה

| שתף |

השנים האחרונות מסומנות בשליטה בלתי ניתנת לערעור של טסמה מוגס ב-10,000 מ'. אחרי שני תארים לאומיים ושיא שרשום על שמו, אליפות ישראל 2013 תהווה סממן לבאות. האם גירמה אמרה יכול לסכן את שליטת חברו? או אולי יהיה זה בכלל איימרו עלמיה?

תאריך: 09/05/13, מאת: אורן בוקשטיין, דובר איגוד האתלטיקה

היום (חמישי) תתקיים אליפות ישראל הבינלאומית בריצת 10,000 מ', בה ישתתפו כ-100 אתלטים ואתלטיות. כמות הנרשמים וזמני הכניסה שלהם מחייבת חלוקה לשלושה מקצי גברים ומקצה נשים אחד. בכירי רצי הריצות הארוכות בישראל ישתתפו בריצה. על מנת להמחיש זאת די אם נציין רצים כמו בני אלהין ודן סלפטר ממכבי ת"א, אדיסו אסקנאו ומלקאם ג'מבר ממכבי ראשל"צ, אסמרו אררו מעמק חפר, יוסף בדיע ממועדון ארוחת הבוקר ירושלים, וודג' זבדיה ודב קרמר מהפועל חולון, ימהרן יוסף מעמותת הצבי, יגאל לב ורותם גלעד מאיילות ושלומי לאון מאס. רמה"ש, שיוזנקו במקצה השני, כדי להמחיש את איכות הרצים מהדרג השני בתחרות.

הישראלים שיוזנקו במקצה הבינלאומי האיכותי כוללים 6 אתלטי אורן השרון, 4 מחולון, 3 ממכבי ת"א ועוד 3 ממועדונים נוספים (עמק חפר, סוללים ירושלים ורמה"ש). שיאן ישראל, טסמה מוגס מאתלטי אורן השרון, יהיה המועמד הבכיר לניצחון גם הפעם. בלילה שבין שלישי לרביעי הוא נחת בארץ לאחר מחנה אימון בן 50 יום באתיופיה, בו התכונן לתחרות הזו.

2010 הייתה השנה שסימנה את שירת הברבור של גזצ'או יוסף על המסלול בכלל ובריצה זו בפרט. הוא עשה זאת בסטייל שאפיין אותו, שקט, חרוץ, חכם ויפה. הוא ניצח בפעם האחרונה את מוגס עם שיא ישראלי חדש (28:37.48). גירמה אמרה, חברו הטוב לאימונים (וגם מחוץ להם) של מוגס סיים אז רביעי אחרי ניגוסה אסמרה. בשנתיים האחרונות הוא היה הסגן הראשון, אבל אף פעם לא באמת הגיע ליכולות של חברו קטן הקומה. כבר בסיומה של אותה אליפות של 2010, זוהר זימרו, בעצמו מבכירי הרצים בארץ לריצות מסלול ארוכות ורץ מרתון אולימפי שגילה ומאמן את השניים, העיד על מוגס: "חכו תראו... הוא יהיה הרץ הכי טוב שהמדינה הזו ידעה ותדע!" אמר ועמד מאחורי מילתו.

האליפות של 2011 הייתה כבר בסימן טסמה מוגס. גזצ'או נעדר עקב פציעה והותיר את הבמה למי שמסתמן כיורשו. בסביבתו של האלוף העתידי הצהירו באופן חד משמעי כי אין מי שיהווה סכנה לתואר, אולם באופן כמעט חסר אחריות, הוסיפו שם דיבורים על ניפוצו של השיא הישראלי. הכל היה מוכן. טסמה באמת לא הותיר סיכוי לשום יריב לסכן את זכייתו הראשונה בתואר, אולם ריצת הסולו שלו מנעה ממנו את השיא המדובר, והוא סיים בתוצאה מאכזבת משהו של 28:46.18 – כ-9 שנ' משיאו של גזצ'או. אמרה סיים שני, לראשונה בקריירה, בהפרש ברור של למעלה מ-44 שנ'.

שנת 2012 הייתה שנת הלחץ הגדול על טסמה. הכל קיוו כי הוא יגיע למשחקים האולימפיים בלונדון. התקווה נשענה תחילה על קביעת קריטריון ב', ולאחר זמן מה שיפורו של זה וקביעת הקריטריון הבינלאומי המחמיר. ברקע הסתתרה התחושה כי השגתו של הקריטריון החלש יותר תעלה את המקרה לשולחן הדיונים, שם יעמוד לצדו גילו הצעיר של טסמה, יחסית לרץ ארוכות, וכך חלמו, ניתן יהיה לחלוף גם על פני המשוכה הזו בדרך לבירה הבריטית.

התחרות הראשונה נקבעה כבר לאמצע חודש ינואר. שוב, שיחת היום באתלטיקה לא הייתה האם יישבר שיא ישראלי, אלא בכמה, והאם טסמה יוכל, כבר בריצתו הראשונה באותה שנה, לקבוע את קריטריון ב' האולימפי (28:05.00)? בדומה לאליפות ישראל שהתקיימה 9 חודשים קודם, תמונת הסיום נחרטה בזכרונם של רבים. למרות שקבע 28:12.87 וניתץ לרסיסים את שיאו הישראלי של גזצ'או עם שיפור של למעלה מ-24 שנ', טסמה חצה את קו הגמר כששני ידיו על עיניו, כמעט מסתירות דמעות אכזבה ועצב על כך שלא עמד היעד שהציב לעצמו – קביעת קריטריון ב'. גם הפעם, בדומה לאליפות ישראל, מכתיב הקצב שהובא על מנת למשוך את הישראלי לתוצאה המצופה, לא עמד בציפיות.

האליפות של 2012 שהתקיימה בתחילת מאי, נראתה כתקווה הגדולה לקביעת קריטריון כלשהו. אמנם אליפות אירופה, אליה קבע את הקריטריון, עוד עמדה בפתח, אולם ברור היה לצופים הרבים שהגיעו לחזות באליפות כי הסיכוי הגדול יהיה כאן, במקום בו מישהו מכתיב לך קצב מדויק לקביעת התוצאה הרצויה, ולא בתחרות בינלאומית גדולה בה יריבים ראויים וטובים ממנו ירוצו לפי טקטיקות מסוימות, שינויי קצבים ויתר תעלומות התחרויות לריצות ארוכות. ג'ייקוב קירוי הקנייתי עשה עבודה מצוינת בקצב הנכון, אלא שגופו של טסמה לא עמד לו בשעה זו. בשלב מסוים, כשהבין שהקצב שהכתיב הקנייתי, הגם שהיה לתוצאה הדרושה, היה מהיר מדיי עבורו וגזל ממנו כל חלקה טובה לסיומת ראויה, הוא סימן לפייסר שלו שהוא יכול להמשיך בקצב שלו ולא להמתין. קירוי ניצח בתוצאה 27:59.05 דק', מהיר בכ-6 שנ' מהקריטריון הדרוש. טסמה שזכה בתואר לאומי נוסף, חצה את קו הגמר ב-28:31.96 דק' – עדיין, למרות האכזבה, התוצאה השנייה בטיבה שלו או של כל ישראלי אחר. ‏

יום חמישי
המטרה הבלתי רשמית של טסמה לתחרות היא קביעת קריטריון ב' (28:05.00) שתקנה לו את כרטיס הכניסה לאליפות העולם. במטרה להשיג יעד זה, יעזר טסמה במכתיב קצב – ג'יימס גיטאהי רונגארו הקנייתי, אשר את שיאו האישי, 27:22.53 ד', קבע ב-2011, שנה בה סיים גם במקום השישי באליפות העולם במרוצי שדה. רונגארו נמצא בכושר מצוין ובחודש שעבר סיים ריצת כביש ל-10 ק"מ בתוצאה 28:03 דק'.
רץ נוסף אליו יש לשים לב הוא איימרו עלמיה, אף הוא חברו לאגודה של טסמה, וגם הוא, כמו חברו, סיים יחד אתו את אותו מחנה אימון באתיופיה. עלמיה שחדר לתודעת הרצים הבכירים רק בעונת הכבישים שעברה, נמצא בכושר מצוין. אמנון גור, מנהל האגודה של השניים ומאמנם מעת לעת (כשמאמנם זימרו נמצא במחנות אימון בחו"ל והם בארץ) אמר: "אני מעריך שאיימרו ירד מ-29 דק' וייתן לטסמה קרב אמיתי עד הסוף. אני מקווה שהוא נמצא בכושר כזה שהוא יוכל גם לתת לו מאבק ממש עד הסוף".
מה עם גירמה?
"גירמה יהיה שם, חזק, אבל לדעתי, השנה, דווקא איימרו יהיה זה שייתן קרב אמיתי לטסמה, ויחד עם מכתיב הקצב אני מקווה שהוא יוביל אותם לתוצאה איכותית ביותר".
זימרו, מאמנם של מוגס, עלמיה ואמרה מנמיך ציפיות, כמעט כהרגלו: "חשוב לזכור שטסמה יצא למחנה האימון אחרי שהתגייס לצבא ו"סבל" ממערכת אימונים לא סדירה שפגעה בכשירותו. אמנם מחנה האימון עשה לו רק טוב, אבל קשה לי להעריך את כושרו האמיתי כרגע. אנחנו כמובן נכוון ל-28 נמוך, הן עבור טסמה והן עבור עלמיה, אבל הדבר תלוי גם במכתיב הקצב, וכמובן שהכי חשוב זה שהגוף יעמוד בכך. בעבר יצאנו בהצהרות והבנו שטעינו. הפעם לא נחזור על הטעות ולא מצהיר דבר, רק נקווה לטוב".

תחרות הנשים
אם בגברים קיימת שליטה כמעט בלתי ניתנת לערעור של טסמה בריצת 10,000 מ', הרי שבקרב הנשים המאבק על התואר פתוח לחלוטין וצפוי בין שלוש עד ארבע רצות בולטות. כל היתר ינסו לשפר את שיאיהן תוך תקווה לקבלת עידוד מאסיבי מהקהל.

התוצאות האישיות הטובות ביותר בין האתלטיות שירוצו ביום חמישי באליפות ישראל ב-10,000 מ' שייכות למארי אליאס בת ה-32 (36:50.19) מאתלטי אורן השרון, חניכתו של זוהר זימרו, וריקי סלם בת ה-27 (36:50.28) מאס. רמה"ש, חניכתה של זהבה שמואלי. בד בבד, ראוי לזכור ששתיהן השיגו תוצאות אלה לפני שנתיים ויותר. מארי ב-2009 וריקי ב-2011. מולן תתייצבנה שתי רצות שרשמו התקדמות גדולה בשנים האחרונות: רוני גדיש בת ה-26 מהפועל חולון ירדה לראשונה מ-40 דק' לפני שנתיים, ותחת ידיו האמונות של מאמנה, עמית נאמן, הלכה והשתפרה בעקביות. שיאה שנקבע בשנה שעברה עומד על 37:59.39 דק', אך במרוצי הכביש היא כבר התקרבה השנה ל-37 דק', כולל במירוץ חיפה שהמסלול בו כולל עליות קשות. לדברי מאמנה, המטרה שלה היא לרדת מ-37 דק'.

לאזאוונט טקה בת ה-23 ממכבי ת"א, חניכתו של דן סלפטר, יש תוצאה רשמית על המסלול של 39:25.22 דק' משנת 2011. בשנה שעברה היא כבר קבעה 17:11.26 דק' ב-5000 מ'. יש הטוענים כי תוצאה זו עשויה לנבא ירידה פוטנציאלית משמעותית לכיוון 36 דקות במרחק הכפול. במרוצי הכביש התקרבה אזאוונט ל-37 דק'.

רוב האתלטיות שרצות 10,000 מ', כבר השתתפו במרחקים גדולים יותר כגון חצי מרתון ומרתון, וקשה שלא לבצע היקשים בין הריצות הארוכות הללו. כך לדוגמה, למעט סלם שזכתה בתואר הלאומי במרתון כשקבעה 2:54:31 שע', שתי רצות נוספות שירדו מ-3 שע' במרתון הן יערה זנגי-רדושיצקי שמעולם עדיין לא השתתפה בריצת 10,000 מ' על המסלול, ואור כרמלי ששיאה משנת 2004 עומד על 39:23.8. לאחר שחזרה לרוץ, לפני שנתיים, אור קבעה שיאים אישיים בחצי מרתון ובמרתון.


אזוונט טקה / צילום: ליליאן ביטון

סיפור מעניין יש לנועה ברקמן מאס. רמה"ש שקבעה 38:26.69 באליפות ב-2011. לפני שנה היא עשתה הסבה לענף האולימפי קרב-5 מודרני שכולל את מקצועות הריצה (4 סיבובים של 800 מ' כל אחד) בשילוב קליעה (ירי ברובה לייזר לחמש מטרות אחרי כל סיבוב ריצה של 800 מ'), הסיוף (דקר), השחייה (200 מ' חופשי) וקפיצות ראווה עם סוס (לאורך מסלול של 450-350 מ' שכולל 15-12 מכשולים). המעבר של נועה נראה כמעט טבעי מאחר שהיא גם אלופת ישראל ברכיבה על סוס. היא למעשה הישראלית היחידה שעוסקת במקצוע זה.

דועא סלימן חטיב בת ה-40 מעירוני אחי נצרת מתמחה בריצות בינוניות (800 ו-1500), בהן זכתה בתארים לאומיים רבים, אבל גם במרחק זה היא מצליחה לתת פייט לצעירות ממנה. תוצאתה בשנה שעברה הייתה 39:21.13 ויתכן שהנסיון הרב שלה יאפשר לה להקדים חלק מהמתחרות.

הפריחה היחסית במרוצי הכביש בשנים האחרונות בקרב הנשים טרם תורגמה למסלול, אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהגילאים שם נעים צפונה מ-35. יצוין כי באף אחת מהאליפות בעשור האחרון לא נראו יותר משבע נשים שירדו מהגבול הסמלי, אך הלא איכותי במיוחד של 40 דקות. בשנה האחרונה הצטרפו כמה רצות, חלק חדשות יותר וחלקן פחות, שיכולות להגדיל את כמות הרצות שתרד מ-40 דק'. אירנה אור קונובלוב בת ה-24 מאיילות קבעה לפני שנה 3:14:10 במרתון תל-אביב. תחת הדרכתו של איציק לוי היא התקדמה משמעותית, ובחודשיים האחרונים שיפרה פעמיים את שיאיה במרוצי הכביש. בשבת האחרונה אף ירדה לראשונה מ-38 דק' במסגרת מירוץ הרצליה, כשהיא מקדימה את זנגי-רדושיצקי.

סבטלנה אולייניק בת ה-41, אף היא מאיילות, עשתה גם היא התקדמות מרשימה וירדה משמעותית מ-40 דק' בהדרכתו של מוטי מזרחי. שתי רצות נוספות שתנסנה לרדת מגבול ה-40 דק' הן רותי זינדל אוכמן בת ה-32 ממועדון ארוחת הבוקר ירושלים אשר קבעה לפני 8 שנים 38:59, אך נטשה את המסלול ורצה רק להנאתה. בשנתיים האחרונות חזרה להתאמן ואף הצליחה פעם אחת לרדת מ-40 דק'. אחרונה חביבה היא רותם להב בת ה-20 ממכבי ראשל"צ. האתלטית המתמידה שהתרכזה בעבר במרחקים הבינוניים ללא הצלחה רבה, רצה לראשונה מרתון, ולאחר מכן התוצאות לא איחרו להגיע. לפני שבועיים היא ירדה לראשונה מ-5 דק' ב-1500 מ', וביום שישי האחרון היא ירדה אף מגבול ה-40 דק' בריצת 10 ק"מ במסגרת מירוץ ראשל"צ.

סיכום
ראוי לזכור שבאליפות לא תשתתף מי שנחשבת כרצה הבכירה כיום בישראל בריצת 10,000 מ' – מאור טיורי. האתלטית השייכת לאגודת אתלטי אורן השרון ואשר לומדת, זו השנה השלישית, במכללת סן פרנסיסקו שבארה"ב, שיפרה השנה את שיאה בכחצי דקה כשקבעה 34:45.34, והשלימה בכך שיפור של למעלה מדקה מאז החלה ללמוד ולהתאמן במכללה. בנוסף, היא שברה השנה גם את שיאיה ב-1500 וב-5000 מ'. מיעוט ריצות המסלול של חלק ניכר מהרצות וההתקדמות הגדולה של חלקן במרוצי הכביש, עשוי להיות פוטנציאל ללא מעט שיאים אישיים. מזג האוויר הצפוי (בסביבות °22) יהיה נוח למדי, אבל את עיקר ההשראה מקבלות הרצות, כמו גם הרצים, מעידוד קולני לאורך כל הריצה. אז בואו לסייע להן להגיע לפסגות חדשות.
 

  • מוגס טסמה

    צילום: טלי שיאצו דיגיטלי

סגור