"זה סבל מטורף" - ראיון עם אלופי ישראל

| שתף |

עונת מרוצי אופני הכביש בישראל הגיעה השבוע לשיאה. בשבת התקיימה אליפות ישראל הפתוחה לרכיבת כביש, וביום שלישי נערכה אליפות ישראל ברכיבה נגד השעון (נג"ש) הנה שיחה עם שניים מהמנצחים בתחרויות אלה בקטגוריית המסטרס-פרו, שהיא הגבוהה יותר לרוכבים שאינם מתחרים לפרנסתם: ולדימיר מלי, שניצח באליפות ישראל הפתוחה, ונני מעוז, שניצח באליפות הנג"ש.

תאריך: 20/06/12, מאת: דנה צימרמן

כ-180 רוכבים ורוכבות השתתפו באליפות ישראל הפתוחה ברכיבת כביש, שנערכה בשדה יואב. המדובר בתחרות שאינה פתוחה רק לרוכבי עלית – ויכולים להשתתף בה גם רוכבים שעבורם רכיבה על אופני כביש היא תחביב ולא מקצוע, המתחרים במקצים על פי קבוצות הגיל שאליהן הם משתייכים.
מסלול התחרות היה מעגלי, ומורכב מכמה הקפות. כל הקפה ארכה 26 קילומטרים, והמרחקים נקבעו לפי המקצה. המנצח במקצה המסטרס פרו, מקצה הדגל של התחרות, היה ולדימיר מלי מקבוצת "טים אורביאה".

מלי, בן 41, נשוי ואב לשתיים מפתח תקווה, ניצח את המרוץ – שכלל חמש הקפות שהן 130 קילומטרים - לאחר שהוביל קבוצת בריחה מהפלוטון. הוא מספר שמבחינתו, בריחה היא הדרך היחידה לנצח במרוץ שכזה. "אם אני מגיע לקו הסיום עם הפלוטון זה לא עוזר לי, כי אני לא מצטיין בספרינט", הוא מסביר את טקטיקת המרוץ שלו. "עשיתי חישובים, ראיתי כמה אנשים חזקים משתתפים במקצה, והבנתי שהדרך היחידה שלי היא לברוח קדימה מהפלוטון. השנה זה עבד; בשנה שעברה עשיתי את זה גם, אבל אז רוכבים של קבוצות אחרות גישרו בין הפלוטון וביני, 'סגרו את הבריחה' ולא הצלחתי".

ויקטור קיטייב, מאמן נבחרת ישראל – המאמן גם את קבוצתו של מלי, "טים אורביאה", שבשנה שעברה גם קטפה את הניצחון עם הרוכב אלעד ניסימוב – מפרט מעט את הטקטיקה של המרוץ שניהל מלי. "מסלול התחרות השנה הוא אותו מסלול שהיה בשנה שעברה, ובשנה שעברה ניצחנו אותו בספרינט סיום. ביום חמישי לפני המרוץ תכננו מה נעשה – ולא רצינו לחזור על אותה טקטיקה. משום כך, החלטנו על בריחה של שישה עד עשרה רוכבים, שאותה יזם ולדי".

"זה מרתיע לעשות בריחות-סולו ולנסות להתנתק מהפלוטון כי המסלול ארוך ושטוח ולא מצליחים להיעלם, רואים את הרוכב כל הזמן ושומרים אותו על אש קטנה", מסביר קיטייב מה עומד מאחורי ההחלטה לגבש קבוצת בורחים. "בסופו של דבר, היו בבריחה 11 רוכבים, בהם נציגים לכל קבוצות האופניים. זה עבד לטובתנו: מהר מאוד נפתח פער על והדבוקה לא הצליחה לגשר אלינו. יחד עם ולדי בבריחה היה אלעד, מנצח התחרות בשנה שעברה, ששמר עליו, וכך היה לוולדי כוח להתקיף כמה פעמים ולנצח".

ולדי מלי עלה ארצה ב-1998, קצת אחרי שנפצע בגב במולדתו, אוקראינה. הוא רכב על אופניים בנערותו – באוקראינה וגם במולדובה – אבל כשהתבגר זנח את התחביב והעלה במשקל. למרות הפציעה, הצליח מלי לחזור לספורט נעוריו, וחזר לרכוב בישראל בתחילת שנות האלפיים.
מסלול אליפות ישראל בנג"ש, שהתקיימה ברמת הגולן, אינו מה שמכנים "נג"ש קלאסי", גם מבחינת האורך, וגם מבחינת התוואי; חציו הראשון היה בירידה, עם רוח מתחלפת, ואילו חציו השני היה בעלייה מתונה עם רוח צד ורוח גב. גם תנאי מזג האוויר לא היו נוחים במיוחד – בזינוק שררו 35 מעלות, "עם רוח מדברית שמייבשת את הגרון", מתאר נני מעוז מקבוצת TACC, שניצח את מקצה המסטרס פרו. "זו היתה מלחמה".

בתחרות רכיבה נגד השעון, בניגוד למרוץ אופניים רגיל, מוזנקים הרוכבים אחד-אחד, במרווחים של דקה. סדר הזינוקים הוא סדר הפוך לדירוג הכללי בליגת הנג"ש – כלומר, זה שמדורג אחרון מוזנק ראשון וההפך. עם זאת, האלוף היוצא מקבל פריבילגיה לזנק אחרון. מעוז, שהיה מדורג ראשון, זינק אפוא אחד לפני אחרון במקצה, ושתי דקות לפני שהחלו זינוקי רוכבי העילית. "יש משמעות מאוד גדולה למיקום הזינוק, במיוחד לידיעה מי נמצא לפני ומי אחרי. כשאתה יודע שמישהו חזק רודף אחריך – זה עלול לשבור אותך. יש חשש שתעבוד חזק מדי, ותשרוף את עצמך", הוא מסביר.

מעוז מציין שרוכבי נג"ש צריכים להיות מאוד מרוכזים ומתוכננים – בתנוחה האווירודינמית הנכונה, בדיווש נכון ובקדנס מתאים, בשתייה ואכילה בזמן – אבל גם צריכים להיות מסוגלים לשאת סבל. "זה סבל מטורף. אתה צריך להיות על הסף האנאירובי המון זמן, ובמקביל להיות מרוכז, כי צריך להקפיד על הרבה מאוד דברים בעת ובעונה אחת".
זו הפעם הראשונה שמעוז, בן 45, נשוי ואב לשלושה, מנהל קרנות השקעה, מנצח באליפות ישראל. "אני מתחרה כבר ארבע עונות, וזה אמנם הפודיום התשיעי שלי – אבל תחושת הניצחון עכשיו היא הרבה יותר חזקה, כי באליפות ישראל רשימת המשתתפים היא מאוד מכובדת, גם במספר וגם באיכות. במיוחד כשמדובר בקטגוריה כמו שלי, מסטרס פרו, שהיא הקטגוריה הגבוהה ביותר של מי שמתחרה ואינו רוכב למחייתו. לנו אין את הפריבילגיה של רוכבי עלית, לסיים אימון וללכת לישון צהריים. אנחנו חייבים לרוץ לעבודה, ובתום רכיבות שבת למהר הביתה למשפחה".
 

  • בתמונה: מימין פז בש, נני מעוז ואנטון מיכאלוב. מחבק אותם - מאמן קבוצתם, נמרוד דובינסקי.

    צילום: אייל דולין

  • בתמונה: רוני שאולי, ולדימיר מלי (בראש הפודיום) ודורון צנטנר

    צילום: אייל דולין

  • צילום: אייל דולין

סגור