כל אחת מנצחת

| שתף |

זהו שמו של סרט דוקומנטרי חדש העוסק בטריאתלון הבכורה של שלוש נשים, ובעיקר בהשלכות של העמידה במטרה. דיברנו עם הבמאי ואחת הכוכבות, שסיפקה לנו סיפור מרשים במיוחד

תאריך: 26/01/12, מאת: דני בורשבסקי

כמה מסרטי הספורט הדוקומנטריים הטובים ביותר עוסקים בספורט החובבני, ובמשמעויות שלו. ככה זה, הספורט המקצועני מתאפיין יותר עם סיומות הוליוודיות ושאר הספורטאים החובבנים, כל אחד עם החלום שלו, מהווים סיפורים נפלאים עם מסרים שהם הרבה מעבר לספורט. זו המטרה של הסרט "כל אחת מנצחת" שיוקרן לראשונה ביום שישי הקרוב בסינמטק בהרצליה. סרטם של שי פורת ועודד פרנס עוסק בהכנות של שתי נשים וילדה אחת לטריאתלון הנשים ב-2011 שהיה טריאתלון הבכורה של כל אחת מהן. מאיה אבירן היא אם חד הורית וקרייריסטית בת 39 שלא היה לה רקע ספורטיבי, אולה מלמד בת ה-22 סובלת משיתוק מוחין ורוני טנא היא ילדה בת 12 שבוחרת בפעילות שלא הכי מאפיינת את בנות גילה. 

הבמאי שי פורת מכיר את עולם הריצות והרכיבה מקרוב, אבל היה לו חשוב להשתמש בדמויות המיוחדות כדי להוציא מסר חשוב אל מחוץ לעולם של העוסקים בספורט. פורת מספר: "המטרה שלנו הייתה להראות עד כמה הספורט הוא אמצעי לדבר האמיתי, והדבר האמיתי זה מה שקורה לך שאתה מצליח לעשות את זה. אני חשתי את זה בעצמי בספורט, ולכן טריאתלון הנשים כל כך ריתק אותי. יש שם נשים מכל הסוגים שבאות לעשות ספורט, וזה אחד האירועים שבהם אתה רואה אנשים שבאים פשוט לכייף, עד כמה שזה נשמע מוזר. אנחנו עוסקים בשלושה סיפורים מרגשים ומתמקדים במה שקורה בסוף, לא בתחרות מקצוענית שבה מישהו הופך לאלוף עולם אלא במה זה תורם לכל אחת מהספורטאיות שצילמנו, דברים שלא קשורים לספורט".

הסיפור של מאיה אבירן, אחת מגיבורות הסרט, מרגש ומרשים מצד אחד. מצד שני הוא יכול לעורר הזדהות עם כל אשה שהגיעה לשלב בחיים שבו היא הבינה שלמרות שקריירה וילדים זה משרה מלאה ב-1000 אחוז, אפשר וצריך לתת יותר למען הנשמה. "לא היה לי שום קשר לספורט", מספרת אבירן בתור הקדמה. "יש לי קריירה תובענית מאוד בתחום הייעוץ הארגוני ואני אמא לשני ילדים. תמיד הסתכלתי על הנושא הזה של הספורט מהצד. זה תמיד נראה לי נחמד וכיף, אבל לא חשבתי שאני אכנס לזה בעצמי. אני גרה בצפון תל אביב כך שלא חסרים רצים ורוכבי אופניים באזור, אבל לא ממש ראיתי את עצמי עושה את זה. מצד שני הייתי חשופה לזה וזה נראה לי אטרקטיבי במיוחד בגלל הקטע הבריאותי. בערב ראש השנה קיבלתי החלטה שאני הולכת לעשות טריאתלון, ככה הכל התחיל".

מאיה אבירן היא ספורטאית חובבנית, אבל כשהיא נשאלת על התוצאות שלה פורץ לו החוצה האופי המקצועני. היא יודעת שכל מרוץ וכל תחרות שיבואו בעתיד יהיו טובים יותר, ולא אוהבת להזכיר תוצאות שאולי לא נשמעות טוב באוזניים של מי שיודע. מצד שני, מדובר באשה ללא רקע ספורטיבי שחודשיים בלבד אחרי ריצת הבוקר הראשונה שלה, כבר השתתפה בחצי מרתון עמק המעיינות. "החלטתי להיכנס לספורט בערב ראש השנה הקודם, חודש לאחר מכן השתתפתי במירוץ נייקי, בנובמבר הייתי במרוץ אייל ובדצמבר כבר הגעתי לחצי המרתון אותו סיימתי בזמן של שעתיים ורבע. באותו זמן היה לי מכר שעזר לי עם תכנית אימונים לריצה, אבל לא הייתי מנוסה בריצה, בטח שלא ידעתי על ציוד מקצועי וג'לים. גם לא ידעתי לשחות חתירה ולא היו לי אופניים. בהמשך כבר לקחתי קורס טי.איי לחתירה, וקיבלתי הדרכת אופניים ב'אוזון 11'. ובכל זאת, גרושה עם ילדים וקריירה, התחלתי לחשוב לעצמי מתי אפשר להתאמן? כך מצאתי את עצמי באימונים בוקר מוקדמים מכינה את עצמי לטריאתלון הנשים, וכאן חשוב לי לציין את העזרה והתמיכה של מארגני הטריאתלון בראשות סוזי דבוסקין, שדאגו לנו לאווירה מחבקת עם אימונים מוקדמים והפכו את החוויה שלנו לכיפית".

דווקא בטריאתלון הראשון שלה חוותה מאיה אבירן מזג אוויר גשום, ואחרי היציאה מהים היא כבר הספיקה לספור 10 התרסקויות של מתחרות אחרות באופניים. היא הבינה שהיא חייבת לרכוב לאט וסיימה את הטריאתלון בזמן של 2:05 שעות. מבחינת התוצאה היא כיוונה אולי למטרה גדולה יותר, אבל בדומה לבמאי שי פורת, גם היא מסכימה שאת הדברים החשובים ביותר היא הפיקה מהתוצאה הסופית שהייתה העמידה במטרה לעשות טריאתלון וכל מה שקרה אחרי זה. אבירן מסכמת: "אני מזדהה מאוד עם המסרים של הסרט. כל אחת יכולה לעשות דברים מהסוג הזה גם אם אין לה רקע ספורטיבי, ועל אחת כמה וכמה בזווית הנשית. גם אם את אמא לילדים שמנהלת קריירה - אפשר לעשות את זה".
 

סגור