כנס מקצועי בנושא אימון התנגדות - היום השלישי

| שתף |

היום השלישי של הכנס המקצועי עסק בעיקרו בתחום הכושר הקרבי. דני מקמילן הרצה על שיפור תפקוד החייל, פרופ' ג'יי הופמן הרצה על מבחני הכושר בצבא, פרופ' ירון דגן הרצה על מחסור בשעות שינה בעת פעילות מבצעית ודני מורן על היבטים סביבתיים, זאת ועוד בסיכום הבא.

תאריך: 22/07/11, מאת: מערכת עולם הריצה

דני מקמילן/ מטירונות לפעילות מבצעית – שיפור התפקוד של החייל
ברפואה צריך להעביר את הדגש מטיפול במחלות לרפואה מונעת.
נמצא כי 14 – 18 אחוזים מהתגייסים לצבא ארה"ב משתחררים ממנו אחרי פחות מחצי שנה וזאת בגלל בעיות של שריר-שלד. למה?
ברוב המדינות של ארה"ב החינוך הגופני הניתן בבית הספר לא מכין את התלמידים בצורה מספקת. בכשליש מהמדינות החינוך הגופני הוא כלל לא חובה בבתי הספר. מאחר שיסודות הפעילות הגופנית לא נלמדים הטיב במערכת החינוך הצבא צריך להתחיל ללמד יסודות לפני התחלת ההכשרה הצבאית.
כמו כן נמצא כי תכניות האימון שהיו נהוגות בצבא לא התאימו לדרישות. התברר שהחיילים רצו יותר מדי קילומטרים בטירונות. נמצא במחקר כי חיילים רצו כ – 60 קילומטרים בשבוע. התברר כי כאשר הפחיתו את היקף הריצות ל – 27 ק"מ בשבוע היו הרבה פחות פגיעות באימונים מבלי שהייתה פגיעה בכושר.
מבחן הכושר הגופני בצבא כלל שלושה מרכיבים: ריצת 2 מייל, עליות משכיבה לישיבה (סבולת שריר בטן) בשתי דקות ושכיבות סמיכה בשתי דקות. כיום נשמעים קולות הטוענים כי מבחן זה לא מלמד על כשירות קרבית ומחפשים מבחן שיתאים טוב יותר לבדיקת המשימות הגופניות שהחיילים צריכים להתמודד עמן.
נמצא כי 34% מהחיילים ששרתו בעירק ואפגניסטן סבלו מפגיעות שנבעו מהמאמצים שבצעו החיילים. בתקופת השירות שם התאמנו החיילים בבסיסים סגורים ולא יצאו לריצה ברחובות ולכן נצפתה עלייה בכוח אך ירידה בסבולת.
נמצא כי במשך השנים שעברו החל ממלחמת האזרחים ועד היום המשקל שהחייל צריך לסחוב על גבו עלה מ – 15 ק"ג ועד יותר מ – 50 ק"ד. זה מחייב התאמות בציוד אך גם הכשרה של החיילים לנשיאת המשאות.
כדי להקטין את הפגיעות ממאמץ הכרחי לתת את הדעת על התאוששות בכל הרמות : בין מאמץ אחד למשנה באימון, בין אימון אחד לזה שאחריו באותו היום, שיבוץ ימים קלים באימונים אחרי ימים שבהם נעשה מאמץ קשה, שבועות התאוששות אחרי שבועות בהם היה עומס אימוני קשה ותקופות עם עומס מופחת אחרי מספר חודשים בהם ה התבצעו אימונים קשים.
מדריכים טובים ותנאי אימון טובים הם לא סתם אופציה – הם מרכיב הכרחי בהכשרת הלוחמים.

פרופסור ג'יי הופמן/ מבחני כושר בצבא

מדוע אנו מבצעים מבחני כושר?
*כדי לקבל משוב שיעזור לנו לשפר את איכות האימונים.
*כדי למצוא מה מנבא הצלחה במשימות.
*למצוא כשלים ונקודות לשיפור.
*כדי לתת מוטיבציה להתקדמות.

חשוב לזכור כי יש קשר ברור בין המבחן לבין האימונים אליו. במחקר חילקו את המתאמנים לשתי קבוצות ששתיהן ביצעו תרגילים לחיזוק הרגליים. קבוצה אחת ביצעה תרגילי סקווט והקבוצה האחרת תרגיל לחיצת רגליים. שלא במפתיע נמצא כי אלה שהתאמנו בסקווט התקדמו הרבה בסקווט אך הרבה פחות בלחיצת רגליים וגם ההפך.
יש חשיבות במדידת הרכב הגוף כלומר בדיקת אחוזי שומן או לפחות בדיקת BMI (משקל חלקי גובה בריבוע), למרות שלעיתים חיילים בעלי עודף משקל קל מבצעים היטב את המשימות הצבאיות.
בסבולת אין צורך להגיע לרמה גבוהה מדי. החיילים צריכים להכין עצמם למשימות צבאיות כמו צעידה ארוכה עם נשיאת משקל וריצה של הרבה קילומטרים לא תתרום לכך. כאמור מספיק 25 ק"מ בשבוע פחות או יותר.
למהירות, זריזות וסבולת אנארובית יש חשיבות רבה במשימות ולכן צריך לתת את הדעת על פיתוח מרכיבים אלה וגם בחינה שלהם.
תרגילי הכוח הנכללים כיום במבחנים כמו שכיבות סמיכה ועליות משכיבה לישיבה בודקים סבולת שריר ולא כוח שריר ויתכן שצריך גם לבחון את מרכיב הכוח המרבי.

פרופסור ירון דגן, מנהל מכוני השינה ב'אסותא מרכזים רפואיים' / השפעת מחסור בשינה על יעילות מבצעית
ישנו מונח חדש – ניהול ערנות. כפי שמנהלים את הפעילות הגופנית והתזונה כך צריך לנהל גם את הערנות.
בבתי הספר לרפואה לא לומדים על האדם הישן אלא רק על האדם הער.
יש מחזור של טמפרטורה בגוף. היא נמוכה ביותר בשעות הבוקר המוקדמות ומגיעה לשיאה 12 שעות אחר כך, בשעות אחר הצהריים. הבדל של חצי מעלת צלסיוס ( 36.6 – 37.1) הוא נורמלי לחלוטין.
יש שתי תקופות של ישנוניות ביממה המקבילות לשעות שהטמפרטורה בשיא ובשפל. מספר התאונות הנגרמות מהרדמות נהגים הוא בשיא בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחה"צ.
לעבודה במשמרות לילה עלולות להיות השלכות בריאותיות קשות. נמצא כי אחיות העובדות שלוש משמרות לילה בשבוע נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן.
יש אנשים שהם 'טיפוסי לילה' וכאשר מחפשים מועמדים למשמרות לילה רצוי לשבץ אותם ולא אנשים שאינם כאלה. יתכן אפילו שחלק מהתלמידים שיש להם הפרעות קשב הם טיפוסי לילה ולכן קשה להם להתרכז בשעות היום.
יש שלושה סוגי עייפות: א) עייפות אחרי מאמץ גופני; ב) עייפות בגלל חוסר שינה; ג) תשישות נפשית.
עייפות כתוצאה מחוסר שינה גורמת לירידה בתפקוד. בניסוי השוו ביצועי נהיגה של שתי בסימולטור: קבוצה אחת שתתה אלכוהול מעל הכמות המותרת לפי החוק לנהגים וקבוצה שניה שהפחיתו לחברים בה שעת שינה אחת בלילה. נמצא כי 'העייפים' תפקדו פחות טוב מ'השיכורים'.
מומלץ לישון בין שש לשמונה שעות בלילה. אלה הישנים פחות משש או יותר משמונה סובלים משיעורי תחלואה גבוהים יותר.
חוסר שינה כרוני מצוי בקשר עם השמנה. ככל שהאנשים ישנו פחות כך נמצאה אצלם עלייה במשקל.
איך מנהלים ערנות בתנאים תת-אופטימליים?
כיום יש יחידות בהם נותנים על כך את הדעת. מתכננים במשך היממה 'חטיפי שינה' – תקופות נמנום של כחצי שעה. חשוב לתכנן את חטיפי השינה לשעות בהן קל להרדם, למשל: בשתיים אחה"צ.
קיימת תופעה של אנשים היכולים לישון 6 שעות בלילה אך משכימים קום ויוצאים לאימון גופני. הפחתת של שעת שינה אינה שווה את התוספת בכושר!

פרופסור גרשון טננבאום/ מערכת הגומלין של התיאום העצבי-תנועתי
יש מקרים בהם אנשים נקלעו למצבי סכנה קשה, לא נכנסו לפניקה ותפקדו מצוין. זה לא מקרי. הם עברו הכשרה למצבים אלה.
ממחקרים שנעשו על ספורטאים במשחקי כדור אנו יודעים כי שחקנים מעולים יכולים לקבל תמונה רחבה של המתרחש בשדה המשחק במבט מהיר אחד ובכך לקבל את ההחלטה הטובה ביותר על הפעולה שעליהם לנקוט: מסירה לשחקן זה או אחר, פריצה לעבר הסל (השער), זריקה/ בעיטה וכו'. שחקנים פחות מנוסים צריכים להסתכל שוב ושוב על השדה, זה מעכב את קבלת ההחלטות שלהם שנעשית כתוצאה מכך גם פחות יעילה. לעיתים הם גם לא קולטים את כל המידע הרלוונטי. לא פעם שואל שחקן אחד את חברו: "הייתי פנוי, למה לא מסרת לי את הכדור?" ומסתבר שהשחקן עם הכדור כלל לא הבחין שחברו פנוי ובמצב טוב להשיג נקודות.
שחקנים שונים נמצאים בתפקוד אופטימלי בנקודות שונות על ציר עירנות-אפטיות. חשוב לזהות אצל כל אחד היכן על הציר הזה התפקוד שלו הכי טוב ולדאוג שכאשר יהיה במשימה הוא יוכל לקבל את ההחלטות הטובות ביותר כאשר הוא במקום המתאים לו על הציר.

ד"ר דני מורן/היבטים סביבתיים המשפיעים על גבולות היכולת
כאשר מתכננים אימונים יש לקחת גורמי סביבה: טמפרטורה, לחות, קרינת שמש ורוח.
חיזוי מזג האוויר רלוונטי לתכנון השבועי של האימונים אך יש לעשות התאמות בהתאם למצב. יש מצבים בהם צריך לעצור אימונים. חשוב לזכור עם זאת כי צבא לא יכול לבצע עצירה מוחלטת של אימונים. היו מקרים בשנים האחרונות שעומס חום גבוה נמשך שבועיים ברציפות. במקרים כאלה צריך להמשיך להתאמן אך תוך התאמות הכרחיות. לדוגמה: העומס הסביבתי עולה מאד במקומות בהם החיילים חשופים לשמש לעומת מקומות אחרים בהם הטמפרטורה דומה אך המתאמנים שרויים בצל.
פגיעות קור הן נדירות יותר בישראל אך בכל זאת היו מקרים של נפגעי קור.
בגד יבש מבודד פי 20 טוב יותר מאשר בגד רטוב ולכן מיד אחרי אימון בקור בו הזיעו מתאמנים או שנרטבו מסיב אחרת, יש להחליף מיד את הבגדים.
שבוע של אקלום לחום מביא ל – 80% מן האקלום. רק אחרי חודש של חשיפה לתנאים הקים יושג אקלום מלא.
השלב הראשון של טיפול באדם הסובל ממכת חום הוא קירור שלו בכל אמצעי אפשרי.
הפסקות בתוך אימונים לא נועדו רק כדי לתת לחיילים הזדמנות לשתות. צריך לתכנן את ההפסקות כך שיאפשרו לחיים לקרר את גופם.
אנו מנסים להבין מה הבדיל את החיילים שנפגעו ממכת חום יחסית לחבריהם ליחידה שביצעו אתם אותם מאמצים באותה הסביבה.

הגורמים שנמצאו כתורמים להתפתחות מצב של מכת חום:
*הפסקות אימונים בתדירות נוכה מדי
*התייבשות.
*מוטיבציית יתר.
*נטילת תרופות וסמים.
*חוסר שינה.
*חוסר אקלום.
*כושר גופני נמוך.
*עודף משקל.
*עומס חום סביבתי.

נכון יותר לעשות הפסקות אימונים לצורך שתייה כל 15 דקות מאשר הפסקה כל 50 דקות. שתיית כוס אחת או שתיים כל 15 דקות עדיפה על 4 – 8 כוסות פעם אחת בשעה.
הסדנאות ביום האחרון של ההשתלמות היו בנושאים של פיתוח היציבה, פיתוח יכולת אנארובית והדמיית אימונים בשטח עם אמצעים מגוונים כמו קופסאות תחמושת, שקי חול, צמיגים, חבלים וכו'.

ההשתלמות אורגנה על יד המרכז לכושר קרבי בצה"ל, מכללת וינגייט וארגון NSCA.

למאמר של ד"ר דני מורן

 

סגור