לקראת אליפות ישראל ב 10,000 מ'

| שתף |

ביום רביעי תתקיים אליפות ישראל בריצת 10,000 מ'. ארוע שיא על המסלול עבור מעטים מהרצים בארץ. ריצת 10,000 מ' על המסלול נחשבת לקשה, מעניינת ומותחת במיוחד. בסדרת כתבות נכיר את המתמודדים הזקוקים מאד לעידוד שלכם.

תאריך: 30/04/12, מאת: אורן בוקשטיין

בלי הבטחות

אחרי שהפך לישראלי (גבר) הראשון לייצג את ישראל באליפות אירופה ב-10,000 מ', השנה הוא יחזור לבימה היבשתית הגבוהה ביותר, אולי בדרך להיות הישראלי השני במקצוע זה במשחקים האולימפיים, 28 שנים אחרי אריה גמליאל – הפעם, בלי הבטחות! אבל עם הרבה מאמץ מוגס טסמה עולה על המסלול.

אליפות ישראל ב-10,000 מ' הפכה בשנים האחרונות לאבן שואבת לקהל צופים גדול יחסית שבה לצפות במיטב הרצים והרצות הישראלים למרחקים ארוכים. הדבר נובע הן מפריחת קטגוריית מרוצי הכביש ל-10 ק"מ, אשר רבים מהמשתתפים בהם ישתתפו גם באליפות, והן בגלל המתח, היריבות והאיכות שהאליפות הזו מספקת בשנים האחרונות. בשנים 2010-2008 שליטתו של יוסף גזצ'או הייתה נטולת עוררין. השיא היה באליפות של 2010 בה הוא שבר את השיא הישראלי כשקבע 28:37.48 ד' לקול מחיאות הכפיים ועידודם של מאות צופים, חלקם חבריו למועדון. באותה אליפות של 2010 הילתו של יוסף הטילה צל גדול מדי על סגנו, מוגס טסמה שסיים שני בתוצאה 28:51.23. אולם כבר באותה שנה, כעבור 7 חודשים, במירוץ אשדוד (אליפות ישראל ל-10 ק"מ כביש), מוגס זכה בתואר עם 30:17 ד', פספס אומנם ב-3 שנ' את השיא הישראלי, אולם הקדים ב-46 שנ' את יוסף ושלח את הרמז הראשון לקראת העידן החדש שיהיה בשליטתו. כעבור חודש, בחצי מרתון עמק המעיינות (אליפות ישראל) מוגס ניצח בזמן של 1:03:20 ש' – תוצאה מהירה ב-23 שנ' משיאו האישי של סטאין. מאוחר יותר השיא בוטל בגלל שאורך המסלול היה קצר במעט מ-21.1 ק"מ, אולם כבר היה ברור שבאתלטיקה הישראלית גדל כוכב חדש בתחום הריצות הארוכות.

החלפת משמרות

2011 כבר הייתה שנתו של מוגס, אולם היעדרו של גזצ'או בגין פציעה קשה שהשביתה אותו לתקופה ארוכה, הפכה את העניין לפחות תחרותי. בהיעדר יריב ראוי, אגודתו של מוגס, אתלטי אורן השרון, מימנו עבורו פייסרים לאליפות ישראל. מחנה האימון הארוך שלפני אותה אליפות, הביאו את מוגס, מאמנו (זוהר זימרו), חבריו ומנהלי אגודתו לצאת בהצהרה, כמעט בלתי אחראית בדיעבד, "מוגס ישבור את השיא הישראלי בתחרות". הרצים מאתיופיה שהיו אמורים למשוך אותו לשיא ישראלי חדש לא ביצעו עבודתם כהלכה, ומנגד, בהיעדר תחרות ראויה מיתר מתחריו (חברו לאגודה, גירמה אמרה שסיים שני חצה את קו הגמר רק 43.85 שנ' לאחר מכן), מוגס אמנם שיפר את שיאו האישי כשקבע 28:46.18 ד', אולם הוא לא הצליח במשימתו לשבור את השיא הישראלי. לפי האכזבה הגדולה על פניו של מוגס, נראה היה כאילו תואר האליפות כאילו נכפה עליו ומהווה עבורו יותר כעול מאשר כאירוע משמח. מאמנו, זימרו, אשר כבר הבטיח את מקומו האולימפי בלונדון, הבטיח כי מוגס טרם אמר את המילה האחרונה, ואף הצהיר כי הוא יגדל להיות גדול רצי הארוכות שמדינת ישראל ידעה אי פעם. התוצאה ממנה כל כך התאכזב הקנתה לו אף את הכרטיס לאליפות אירופה בהלסינקי השנה.

האתלט בן ה-24 היה נחוש לקיים את ההבטחות שמאמנו תלה בו. הוא החל בזה אחר זה במסעות לאתיופיה למחנות אימון, רובם ככולם לצד מאמנו ותחת הדרכתו, כשבתווך, מספר תחרויותיו הלך והצטמצם והתמקד בתחרויות מטרה בלבד, כשבחלוף הזמן היעד בכל תחרות עולה. סוף 2011 תפסה את מוגס, שוב, יחד עם מאמנו באתיופיה, הוא בהכנה ל-10,000 מ' ומאמנו שהתכונן למרתון טבריה בתקווה להוכיח שאת הכרטיס האולימפי הרוויח ביושר ולא בהבחלה חד פעמית. ארבעה ימים לאחר שמאמנו עמד במשימה וזכה באליפות ישראל במרתון, נקבעה תחרות הזמנה ב-10,000 מ' עבור מוגס. בתקופה זו (אמצע ינואר) יתר אתלטי המסלול בארץ לא בדיוק נמצאים במצב הכן לתחרויות. מסיבה זאת, הובאו לו מכתיבי קצב שהתאמנו יחד אתו באתיופיה. המטרה המוצהרת הייתה קביעת קריטריון ב' האולימפי (28:05) כנקודת ציון נוספת בדרך להשגת קריטריון א' האולימפי.

גם בפעם זו, למרות שעבודת הפייסרים הייתה טובה מזו של אלו באליפות ישראל 2011 והקצב שהוכתב לכ-6000 מ' היה טוב, מוגס לא עמד במשימה אותה הגדיר לעצמו. למרות שקבע תוצאה מצוינת של 28:12.87 ד' וניפץ לרסיסים את השיא הישראלי, הוא בחר לשים ידיו על פניו באכזבה גדולה, במקום לשמוח על שיפור משמעותי בשיאו האישי, שלא לומר דבר על השיא הישראלי החדש בו הוא מחזיק.
לפני כחודש, בליסבון, עת התחרה על המסלול עם יריבים שקולים לו וטובים ממנו, הוא קבע 29:06.52 ד', למרות פתיחה טובה ותוצאה מבטיחה של 13:59 ד' במחצית המרחק.

לא להבטחות, כן להצהרת מטרות!

באליפות ישראל הקרובה נראה כי התואר השלישי ברציפות של מוגס לא עומד בסכנה ממשית. אולם מטרתו הברורה היא לקבוע את הקריטריון הדרוש להשתתפות במשחקים האולימפיים (27:45), ואם לא, לפחות להיות הישראלי הראשון שיורד מגבול 28 הדקות. בתחרות צפויים להשתתף מתחרים מאתיופיה וקניה, ומטרתו, בעזרתם, למשוך לקצב מהיר מאוד, כזה שיביא עמו את התוצאה הדרושה. יחד עם עידוד מסיבי מצד הקהל זו בהחלט יכולה להיות מטרה שהוא יעמוד בה. אחרי שהפך בברצלונה 2010 לגבר הישראלי הראשון (נילי אברמסקי ייצגה את ישראל בריצת 10,000 מ' לנשים במינכן 2002) שמייצג את ישראל באליפות אירופה בריצת 10,000 מ', מוגס יחזור השנה לבמה היבשתית הגבוהה ביותר, אולי בדרך להיות הישראלי השני במקצוע זה במשחקים האולימפיים, 28 שנים אחרי אריה גמליאל.

בכל מקרה, הפעם, למודי ניסיון ואכזבות, אל להם (מוגס, מאמנו, אגודתו וחבריו) להבטיח דבר, לא קריטריון, לא שבירת מחסומים וגבולות, אלא רק תחרות טובה, מהירה ואיכותית, ואולי, רק אולי, מוגס ישבור את שיאו האישי והישראלי, ואם ירצה הגורל וישים מבטחיו ברגליו של האתלט המהיר ונמוך הקומה, גם מטרותיו יושגו. לא בהבטחות לא מבוססות, אלא בעבודה קשה, בריצה חכמה, מחושבת ויעילה. ואם זה יקרה, הבטחותיו של מאמנו לצמיחתו של גדול הרצים הישראלים למרחקים ארוכים, תזכה לאישוש נוסף.

  • מוגס טסמה על המסלול

    צילום: דניאל קמחי

סגור