סוף הדרך

| שתף |

בשבוע שעבר שלמה בן גל סיים תקופה של 18 שנות כהונה. תקופה ארוכה בה ניסה לקדם את האתלטיקה בישראל. התקשורת עסקה ביו"ר איגוד האתלטיקה הנכנס דורון קופמן והרבה פחות בבן גל, על כן מערכת SPORTWEB מצרפת לכם בזאת את מכתב הסיכום של בן גל לראשי הספורט בישראל.
כמה מילים מאדם שנתן מעצמו לאתלטיקה במשך תקופה כל כך ארוכה.

תאריך: 03/12/12, מאת: SPORTWEB

"עם סיום תפקידי לאחר 18 שנות פעילות בהתנדבות כיו"ר איגוד האתלטיקה בישראל, הריני מביא בפניכם סיכום תפקיד על הפעילות במהלך תקופת כהונתי כיו"ר האיגוד.
לאורך התקופה הזו עמדה לנגד עיניי חשיבותה של האתלטיקה בישראל, ביסוסה, העלאת קרנה והאדרתה, תוך השקעת מירב המאמצים להשיב לה את מעמדה כ"מלכת הספורט" בישראל. לשם כך, תיעלנו את מאמצינו לביסוס הפעילות האתלטית בארץ, תוך תמיכה באגודות, במאמנים ובאתלטים, שמטבע הדברים, באו לידי ביטוי בהישגים של האתלטים, וביטאו את ההצלחה של השקעת המאמצים.

מבחינה הישגית, תקופה זו התאפיינה בעליות ובמורדות:
יש לציין את השיתוף הפעולה עם היחידה לספורט הישגי על התכניות המשותפות ועל הפעילויות באירועים הגדולים באתלטיקה: משחקים אולימפיים, אליפויות עולם ואירופה.
באותה מידה יש לציין, גם כישלונות צורבים שהיו במהלך תקופה זו, כאשר אתלטים כשלו בהישגיהם דווקא באירועים הגדולים כמו: משחקים אולימפיים, אליפויות עולם, ו/או אליפויות אירופה. חלק מהכישלונות נבעו מחוסר ניסיון בינלאומי של האתלטים, חלקם מהכנה לקויה של האתלטים ושל המאמנים.

עוד אציין כי, במהלך כהונתי קבעתי מדיניות לפיה אפשרתי הוצאת אתלטים רבים, בעיקר צעירים, אפילו ללא מינימום אם התאפשר, לתחרויות רשמיות ולסבב של תחרויות באירופה ע"מ להעניק לאתלטים ניסיון בינלאומי שהיה חסר להם. גם בתחרויות אלה חלק מהאתלטים הצעירים הצליחו להתעלות וחלקם נכשלו. רבים חלקו על דרכי זו, ואולם, כספורטאי עבר וכמי שהיה שיאן אסיה בהרמת משקלות, הבנתי את נפש האתלטים פנימה, ונוכחתי לדעת שמדיניות זו מוצדקת, בעיקר במציאות הישראלית, ולכן המשכתי בהוצאת האתלטים לתחרויות, חרף הביקורות.

מבחינה ארגונית חלו מס' שינויים והתאמות בפעילויות המגוונות של האיגוד. איגוד האתלטיקה עבר מחסות של ההתאחדות לספורט בישראל לאיגוד עצמאי כעמותה רשומה ברשם העמותות. עם המעבר נערכנו לשינוי במבנה הארגוני ובתפקוד התקציבי, כדי לקיים פעילות עצמאית נכונה ומבוקרת. הורחבו הפעילויות המקצועיות ומחנות האימונים. לראשונה, האיגוד לקח על עצמו לארגן ולהפיק תחרויות בינלאומיות. אורגנו בארץ שלוש תחרויות של תכנית הפעילות האירופאית.

ואולם, ארוכה עוד הדרך והמלאכה לא תמה כלל וכלל. קיימים עוד נושאים רבים הדרושים, להערכתי, התייחסות ושינוי כמו מצב האגודות, מעמד המאמן, תשתיות פיזיות, שימוש במתקנים ואתלטים בכירים.
לסיכום, בישראל קיים הפוטנציאל המקצועי והאנושי היכול להגיע להישגים גבוהים ביותר, ואין כל סיבה הגיונית שמדינת ישראל לא תגיע לרמה עולמית גבוהה במקצועות הטכניים בהם יש אפשרות לקדם את הכישרונות הקיימים, וזאת בתנאי שיגדירו את ענף האתלטיקה כענף לאומי ושיתייחסו אליו בהתאם, מרמת בית הספר עד לרמה של אתלטים בוגרים מצטיינים. אין ספק שהדבר יתרום גם לענפי הספורט האחרים, בשל המבנה והתכנים של ענף אתלטיקה, כענף ספורט בסיסי לטיפוח מצוינות בכל ענפי הספורט במדינה.

ברצוני להודות למוסדות הספורט במדינת ישראל על השיתוף הפעולה במהלך השנים: למינהל הספורט, הוועד האולימפי, טוטו ווינר, היחידה לספורט הישגי ולהתאחדות לספורט לבתי הספר.
בנימה אישית אני מבקש בהזדמנות זאת להודות לאתלטים, למאמנים, לשופטים, לפעילים, לשוחרי האתלטיקה והספורט, לחברי ההנהלה ולמתנדבים, למזכירות האיגוד, למזכ"ל ז'ק כהן, למנהל המקצועי ד"ר פטר דוידוביץ' ולכל אחד ואחת מכם באופן מיוחד על עבודתכם המסורה, שאפשרה לנו להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי עם התקציבים המועטים שתקצבו את האתלטיקה הישראלית.

אני מסיים את תפקידי לאחר 18 שנים. 18 שנים של הקדשת זמן רב ומאמצים בלתי נדלים, בהתנדבות ומכל הלב, לקידום האתלטיקה בארץ. ניסיתי לתרום את מיטב ניסיוני ורצוני העז להצליח ולקדם מאמנים, אתלטים והאגודות בתנאים שלא אחת נכפו עלינו.
אני מקווה ומאחל ליו"ר האיגוד הבא, מר דורון קופמן שיצליח במעשיו ושינסיק את האתלטיקה לגבהים חדשים, כפי שראוי ל"מלכת הספורט" בישראל.

בידידות ובהערכה,
שלמה בן גל
יו"ר איגוד האתלטיקה בישראל"

  • שלמה בן גל נפרד לאחר תקופה של 18 שנים

    צילום: תומר גמינדר

סגור