סיכום ריצת טיול - "מוריד הגשם"

| שתף |

קבוצת "בנתיבי ארץ" חזרו מריצת הטיול במרחבי גוש עציון, וגילו ארץ ירוקה ומזמינה, רחוקה עד מאוד מן הדימוי הנבנה לה בימים קשים אלה.

תאריך: 11/11/14, מאת: אסף בן יאיר

גוש עציון מתפרסם בתקופה האחרונה לצערנו שוב ושוב בשל פיגועים רצחניים שמתרחשים בו . ביום שישי האחרון יצאנו לריצה לא שגרתית לכבוד הגשמים הראשונים במרחבי הגוש וגילינו ארץ ירוקה ומזמינה, רחוקה עד מאוד מן הדימוי הנבנה לה בימים קשים אלה.

בבוקר הריצה התכנסנו לקפה של שחרית בשכונה הצפונית ביותר של אפרת. בשל הקור הגוש עציוני (1000 מטרים כמעט מעל פני הים) חיכתה לרצים מעבר לפינת הקפה גם מדורה דולקת לחימום לפני הריצה. השמש עלתה וצבעה את השמים בגווני אדום ואנחנו יצאנו לדרך.

לאחר ירידה דרמטית הגענו ליעדנו הראשון - לבריכות שלמה. אל מול בריכות המים העצומות קשה להשאר אדישים. מדובר בשרידי מפעל המים האדיר שהשקה את תושבי ירושלים אלפיים שנה כמעט ללא הפסקות. שמענו הדרכה מרתקת מפי מורה הדרך ומוביל קבוצת הריצה אסף בן יאיר והמשכנו לרוץ.

הנוף הנפרש במקטע הבא של הריצה היה מראה העיר בית לחם. עיר זו היא אחת הערים התיירותיות ביותר בארץ ונוכחנו לגלות בריצה שפוקדים אותה באישור ובתיאום מלא גם ישראלים רבים במסגרת טיולי בית ספר שדה כפר עציון. לחורבת העיטם, הגענו מתנשפים. הגבעה מלאה שרידים המעידים עליה כי היא שריד לישוב מתקופת הברזל (ימי ממלכת יהודה, סביב 3000 שנות עבר מפואר) ובתחתית הגבעה מצוי בור מים ענק ששימש את תושבי העיר הקדומה ואליו נכנסנו.



כשיצאנו מגבעת העיטם העפלנו במעלה התלול של נחל תקוע העליון ורצנו על תוואי הדרך שנסללה בכדי לבנות את גדר ההפרדה. מפי אנשי בית ספר שדה כפר עציון שמענו על הנזק העצום שעלולה לגרום הגדר אם תבנה ועל כך שלטעמם מדובר בגדר ללא כל הגיון בטחוני. במרחב גוש עציון קשה להתעלם מן המצב בארץ ומהמתרחש בה. על תוואי הגדר רצנו, אך גם התכנונים העתידיים והתשתית שכבר הוכנה לגדר לא יכלו לפגוע (בינתיים) בנופים שנשקפים מן הדרך ומהאוויר הטוב של הגוש. תוך כדי הריצה פגשנו בערבי זקן תושב הכפר, עבדאללה אברהים, שבירך אותנו לשלום ושאל בהפתעה גלויה "לאן אתם ממהרים" תהיתי ביני לבין עצמי שהשאלה במקום ויש בה עומק רב...



כשהגענו לאמת הביאר, חכה לנו שולחן עמוס בחיזוקים לרצים (בכל זאת 18 ק"מ של ריצה בתוואי הררי), שנתן לכולנו זריקת אנרגיה להמשיך ולרוץ, אך לא לפני שביקרנו בניקבה התת קרקעית של הביאר. מן הביאר ועד לרכבים שלנו נותר קטע הריצה האחרון והיפה ביותר. בקטע זה רצנו בנחל הפירים הנטוע כולו בגפנים משובחות ועוטה ירוק כל ימות השנה.
הריצה הסתיימה כמיטב המסורת בארוחה דשנה ובריאה שנתנה הרבה חשק להמשיך ולרוץ בנתיבי ארץ.



הרבה מחשבות עולות בי מן הריצה הזו, וגם תחושת בטן בסיסית שחבל ארץ יפה ומלא כמו גוש עציון ראוי לימים של שלווה ושקט, אליהם כולנו מייחלים.

הריצה הבאה של בנתיבי ארץ מתוכננת לספר מדבר יהודה ולביקור במנזר התלוי מרסבא ובפסגת המונטאר.
לפרטים לחצו כאן


 

סגור