פותחים עונה בנגבה

| שתף |

התחרות בנגבה, היא חלק מסבב גביע המדינה. הסבב כולל ארבעה מרוצים, אשר יערכו ברחבי המדינה ובסופם יקבע מנצח אחד. אילן גולדמן מסכם את תחרות פתיחת העונה.

תאריך: 07/02/11, מאת: אילן גולדמן

השעה חמש בבוקר. אנחנו ישובים אפופי שינה בתחנת דלק הסמוכה לקיבוץ נגבה.

בהתחלה, זה רק אנו (תמר ואני) והמתדלקים החרוצים מריצים הלצות. הם שואלים מה עושים בחיפה, אנחנו שואלים מה עושים במושב דרומי מרוחק. השיחה לא מגיעה רחוק. עד שמגיעים מגולחי הרגליים.
המגולחים נכנסים בשעה חמש וחצי, רעננים כאילו זה עתה סיימו להסתבן. הם מכניסים איתם אווירה נרגשת שיש רק ביום מרוץ. מדברים ציוד, מדסקסים תוצאות, חולמים חלומות. אופניהם בורקים ממנשאים יוקרתיים. גלגלי התחרויות שוכבים בתאי המטען, ששים להתחבר לאופניים נוצצים, ולהטיס את הרוכבים קדימה.
אף אחד לא יודע כיצד מגיעים לקו הזינוק, אך כולם כמובן יודעים.
לתמר זו התחרות הראשונה כרוכבת, לי הראשונה כצופה.

התחרות בנגבה, היא חלק מסבב גביע המדינה. הסבב כולל ארבעה מרוצים, אשר יערכו ברחבי המדינה ובסופם יקבע מנצח אחד. שאל את הרוכבים אם ידעו כי המרוץ הוא חלק מסבב, התשובה תהיה לא. פתיחת עונת המרוצים היא הדבר היחידי שמעניין. להם זו הזדמנות לבחון את לראשונה את הרגליים, לראות מה מסתתר מתחת למכסה המנוע המגולח.

כבר שש וחצי בבוקר. כולם קרובים לאזור הזינוק. אווירת הקרנבל אוחזת בכולם. מגולחי הרגליים ממהרים לעלות על סוסיהם לבצע חימום ארוך. חלקם בפרדסים הסמוכים עושים את אשר עושים. אני עומד מהצד, משוחח עם זקני העדה. מדברים על פעם. גושי מתכת בשווי מאות אלפי שקלים חולפים על פנינו ואנו שורקים. וואו. פשייי... וכל מילות הערצה אפשריות. הדבר הצד את עיני יותר מכל, הוא גילם של המשתתפים. פעם הטייסים, היו ילדים בעלי אופני מתכת קלאסיים. היום, אלה מבוגרים ילדים רכובים על חלליות קרבון. קטגוריות המסטרס הן הדומיננטיות ביותר.

עצות אחרונות לתמר הנרגשת, נשיקה להורים והיא מתחילה חימום.

קצת לפני שבע בבוקר. הריצה לקו הזינוק מתחילה. הכרוז כבר עצבני "כולם לקו הזינוק", מכריז הקברניט. הראשונים לצאת, התותחים הכבדים. העילית . אייל רהט, יואב בר ,אילן קולטון, אליעד דניאל, צחי בויגן, חן שרייבר , אנטון מיכאלוב ודוברובסקי הצעיר, הם רק חלק מהשמנה והסלתא המדוושת. זינוק חזק היה שם, כיאה למפדלי הצמרת.

שבע ושתי דקות. העילית כבר הרחק באופק. יוצאים מהסיבוב ונעלמים בירוק. זיכרון עבר. על הקו מחליפים אותם המסטרס פרו ועילית נשים. טסטוסטרון מציף את האוויר. לא ברור מאיזו קטגוריה. הרבה כסף ומאמץ הוקדש ליום זה. שילוב מעניין של עוצמה וניסיון גברי מול שאפתנות נשית מתפרצת. על קו הזינוק בולטות אגדות כמו אילן אידלסון ועמוס גרי, נוגה כורם ודגנית מקא האקטיביסטית הנשית אשר עלתה לקטגורית העילית.

שבע וחמישה. הבוגרים והמסטרים תופסים את מקומם על קו הזינוק. קטגוריות של חיוכים. המרוץ הוא ערך נוסף. על קו הזינוק אני מבחין בחברים רבים אשר חלקו קילומטרים אין סופיים. כולם מפללים לחזור הביתה עם גביע מוזהב לאישה ולילדים

שבע ועשרה. קו הזינוק מתרוקן שומם לו. הצופים כבר הלכו לתפוס את מקומם בעמדת חלוקת המים. להעביר יום קר בצורה פרודוקטיבית. על הקו נשארים רק הקדטים (נערים) , המסטרים 60+ גברים והמסטריות 30+ צפונה (הדיוות בעיניי).מעט חברי משפחה סקרנים שבאו לתת כתף חמה ביום קר עוד שם לצידם. תמר נרגשת כי הגיעה תורה, מתבלבלת ומתקשה לחבר את רגלה לדוושה. הנרי אוחיון האגדי מסיט אותה מעט מהדרך. הוא כבר לא ילד. היא מפנה מקום. הנערים הצעירים (קדטים) לא מתעניינים ולוחצים את הדוושה. הפיצול מתחיל טרם התחיל לו מרוץ.
תמר רודפת.

עכשיו זה תורי, לעמוד שם בצד, לראות מרוץ, ולהחזיר בעבודה שחורה.
מידי כמה דקות חולפת אחת מהקטגוריות בשעטה, רק ניתן להביט ולנסות לזהות.
מחיאות כפיים סוערות לכל אחד רק כדי להפשיר ידיים קפואות.
מיד אחריהם מגיע צי רכבי הליווי. מיני טור דה פראנס, רק ליד אשדוד.
ידי רוכבים מנסות לאחוז בקבוקים שהוגשו, ומספר התרסקויות כואבות נרשמות גם בנגבה.
האמבולנס נשלחים בחזרה. לא קרה כלום.
האופניים מורמות, החלקים מעוקמים חזרה למקומם באלימות וחזרה לאוכף הצורב. זה אופניים.נפלת קמת.
המרוץ מסתיים מהר יותר מכפי שציפו.

בעילית גברים

אייל רהט מדווש מהר מכולם וחוצה 113 ק"מ במקום הראשון. אחריו נער חיפאי צעיר, חבר, תומר דוברובסקי שמו, ואחריהם מרתוניסט ההרים (באופניים) אליעד דניאל. המהירות הממוצעת 43 קמ"ש. יפה לנו, כמעט אירופה ועוד בתחילת העונה.

עילית נשים

נוגה כורם
אשר עבדה חזק כל המרוץ סיימה ראשונה. בר זיו יובל מקטגורית הג'וניורס מסיימת שנייה ואחריה במקום השלישי רותם גפינוביץ' המוכשרת.

לפני שאנטוש את המין היפה רק הערה. אחד מהדברים, אשר הרשימו אותי ביותר בתור צופה, היה לראות, כיצד המין היפה מדווש צמוד עם קטגורית המסטרס פרו החזקה. זה הכניס משב רענן של תקווה לריאות אדישות.

זהו, עוד עונת מירוצי אופניים נפתחה. בהצלחה ניתן אפילו להגיד. למרות הקור והקשיים ההפקה הייתה נהדרת והכול זרם. תמר שרדה את המרוץ הראשון בכבוד ואף התקיפה את המתחרות בק"מ האחרון.
עכשיו חוזרים לחיפה להתאמן. היא באופניים. אני בריצה.

להתראות במרוץ הבא...

 

 

אילן גולדמן

מייסד Road rush - בית הספר לרכיבת הכביש בישראל ויזמות ספורט

פרשן אופניים וריצה. אלוף ישראל לשעבר באופניים, רץ תחרותי ובעל תואר B.A במזרחנות- אוניברסיטת חיפה


 

סגור