קים סמית' עם הפנים קדימה

| שתף |

ב- MRI התבשרה קים סמית' כי היא סובלת מקרע בשריר הסוליה. סמית' הובילה במרתון בוסטון בשבוע שעבר את הריצה עד שנאלצה לפרוש מהמירוץ בק"מ ה-30.

תאריך: 25/04/11, מאת: מערכת עולם הריצה

במהלך קריירת הריצה שלה, קים סמית' סבלה פעמיים מפציעה. הפציעה השנייה שלה התרחשה במהלך אחד מאירועי הריצה הגדולים בעולם - מרתון בוסטון, כאשר החליטה לקחת סיכון ולרוץ בקצב משלה הרחק מלפנים.

עם חוסר מזל, סמית' בת ה-29 שמחזיקה כמעט בכל שיא במרחקי הריצה בניו זילנד, נאלצה להוריד את הקצב בגלל אחד משרירי השוק האחוריים במייל ה-15 במרתון. מי שצפה בה בטלויזיה יכול היה להבחין בהבזקים של העויתות שגרמו לה לצלוע וכן כאשר העויתות התגברו והיא נאלצה לעצור על מנת לנסות למתוח את הרגל. למרות שהמשיכה לרוץ בקצב איטי יותר היא נאלצה לפרוש בק"מ ה-30.

"הרגשתי מתיחה בשוק כבר בהתחלה, אבל לא משהו משמעותי", סיפרה סמית' מביתה לא הרחק מהמסלול בבוסטון בפרובידנס. "אבל בערך במייל 15 זה רק התגבר פתאום, בלי אזהרה, ניסיתי להמשיך לרוץ, קיוויתי שאולי זה יעבור מעצמו תוך כדי הריצה, אפילו שיניתי את הצעד שלי וניסיתי לרוץ על העקבים אבל זה כאב ולא עבר. זה כאב - אבל לא בצורה קשה, האמת שביום שאחרי זה כאב יותר".

בדיקת MRI חשפה שסמית' סובלת מקרע בשריר הסולאוס (אחד משרירי השוק האחוריים). "ישנן שלוש דרגות של קרעים ושלי מדרגה 2", סיפרה סמית', שסבלה לפני חמש שנים מקרע חלקי של גיד אכילס ברגל ימין.

"למזלי, הוכחתי שאני מחלימה יחסית מהר, אז אני מקווה לחזור בקרוב", הוסיפה, "אני מתכוונת לקחת פסק זמן ולראות איך זה מרגיש, אבל לא נראה שאצטרך ניתוח או משהו כזה". סמית' שמאמנה הוא ריי טרייסי לא חושבת  שריצת הסולו שלה בחזית תרמה לפציעה. "המייל הראשון היה מעט מהיר, אבל רצתי בדיוק בקצב שרציתי", אמרה סמית' ששיאה האישי עומד על 2:25:21 שע' ממרתון לונדון 2010. "עם הרוח הגבית, זה הרגיש קל. עברתי את החצי מרתון בפחות מ71 דק', ואם אתה מסתכל על זמן המנצחת (קרולינה קילל 2:22:36 שע') זה לא היה בלתי הגיוני. עשיתי בערך 8-9 ריצות על המסלול באימונים וידעתי בדיוק איך אני צריכה להרגיש".

יתכן שהקרע בשריר התרחש כתוצאה מהמשך הריצה של סמית' כשלושה מיילים אחרי שחשה את הכיווץ, אולם סמית' לא מתחרטת על החלטתה. "לפעמים כיווץ עובר מאד מהר, הייתי בכושר מצויין, רצתי את המירוץ שרציתי, ולא רציתי לעצור מיד. זה לא הרגיש שאני עושה משהו רע לרגל שלי".

כאשר סמית' תחזור להתאמן היא לא מתכננת להתחרות באירופה על המסלול אלא להתמקד באימונים למרתון בסתיו. "עדיין לא בטוחה איפה זה יהיה. לא ארוץ באליפות העולם, כי נראה לי שיהיה חם ולח ולא יהיה אפשרי לרוץ מהר".

סמית' סיימה חמישית במרתון ניו-יורק האחרון. ב-2007 סיימה במקום החמישי באליפות העולם בריצת 10000 מ' באוסקה, יפן. ב-2009 סיימה שביעית באליפות העולם בחצי מרתון באנגליה. אתשיאה האישי קבעה במרתון ניו-יורק 2010 שם סיימה שמינית. השיא הניו-זילנדי הקודם היה 2:26:46 והחזיקה בו אליסון רו ממרתון בוסטון 1981. בניו-יורק 1981 רשמה אליסון רו זמן שהיה הטוב ביותר בעולם - 2:25:29 אך נמצא אז שהמסלול בניו-יורק היה קצר ב - 148 מטר מהנדרש.

על כך שסמית' היא המהירה ביותר בניו זילנד ובניגוד לחוקים החלים על הרצים האמריקאיים - להתחרות במרתון גם באביב היא אומרת: "אני לא צריכה לרוץ מרתון נוסף באביב כפי שהם צריכים, אז אני יכולה לרוץ אחד בסתיו, אולי יהיה יותר קל בכך שהנשים האמריקאיות יהיו בחוץ".
בינואר 2012 יתקיימו המבחנים האמריקאים למרתון האולימפי של לונדון 2012. כל מי שרואה עצמה מועמדת חייבת להשתתף ולכן לא תשתתף בשיקגו ובניו יורק וקרוב לודאי שגם לא באחד ממרתוני האביב אם תבחר לנבחרת. מאחר שסמית היא מניו זילנד מקומה במרתון האולימפי כמעט מובטח. היא רק צריכה לעשות את הקריטריון הבין לאומי שהוא קל למדי עבורה.

 

הידיעה באדיבות runningtimes

תודה ליורם אהרוני על העזרה בהכנת הידיעה

 

סגור