ראיון עם גלעד קראוז

| שתף |

גלעד קראוז השתתף במירוץ "הר לעמק" והיה שליח יחיד. הוא רץ לבדו 212 ק"מ וחצה ראשון את קו הסיום. בכך הפך לרץ האולטרה הישראלי הראשון שרץ מרחק זה בארץ. על ההכנות והתחרות עצמה בראיון זה.

תאריך: 23/05/11, מאת: דפנה פרחי

הכל התחיל מאז שמע גלעד קראוז על תחרות הספארטאתלון. זהו מירוץ המתקיים ביוון, ריצה מאתגרת של 246 ק"מ מאתונה לספרטה בסוף ספטמבר מדי שנה. "אחד הקירטריונים שפורסמו על ידי המארגנים כדי להיכנס לתחרות היא תעודת השתתפות ממירוץ 200 ק"מ", מספר גלעד. על מנת להשיג את הקריטריון החל גלעד להתאמן למירוץ "הר לעמק". 

כיצד מתאמנים למירוץ כזה?

אולי נשמע שמי שמתאמן לריצת אולטרה צריך לרוץ הרבה יותר מרץ המתאמן למרתון למשל, אבל לא כך הדבר. למעשה השיטה של גלעד היתה להשתתף במספר מרוצי אולטרה שהתקיימו בחודשים האחרונים בארץ. "התאמנתי בעצם ממירוץ למירוץ, באיזה שהיא תנועה לעניין", הוא מסביר. עוד הוא הוסיף כי למעשה רץ אולטרה לעיתים רץ פחות פעמים בשבוע, ריצות ארוכות יותר וזקוק ליותר מנוחה בין הריצות.
הכי הרבה שגלעד רץ לפני כן היה 127 ק"מ במירוץ הר לעמק 2010 וכן 100 ק"מ בפרו ספורט אולטרה. סך הכל עד היום השתתף בכ-8 ריצות אולטרה. את רוב הריצות באימונים הוא מבצע במסלולים עם הרבה עליות ובשטח קשה.

איך זה מרגיש לרוץ 212 ק"מ?

"האמת היא שאני לא ממש יודע, מדי פעם יש לי הבזק: "זה המון", ואז זה מחמם את הלב. מישהו שאל אותי אחרי המירוץ אם אני לא חושב שזה מטורף. אני לא חושב שזה מטורף, אני מבין למה אפשר לחשוב שזה מטורף. אבל כמו שאחד אוהב לרוץ יותר ואחד רוצה לרוץ פחות. בסך הכל אני עושה את זה כי אני אוהב, אני פשוט עושה הרבה ממה שאני אוהב אז אני מרוויח יותר.... זה מאתגר, זה קשה, מעורר חוויות. כל אולטרה זה משהו אחר. כל פעם החוויות הם סוג שונה, משהו חדש".

זכורה לך איזו חוויה מיוחדת מהריצה?

"כן, היו כמה קטעים שניקרתי תוך כדי ריצה. זה היה מטורף, כאילו שאני באוטו ואני מנסה להחזיק את עצמי, אני נקרע מצחוק כי לא האמנתי שזה קורה, זה היה הזוי לגמרי. היה עוד קטע שהתחלתי לראות דברים זזים. עצרתי רגע למתוח רגל והנחתי את הרגל על איזה מעקה ואני רואה שהמעקה זז, נתתי כמה בעיטות למעקה, וגיליתי שדימיינתי. מישהו שראה אותי בועט בו שאל אותי אח"כ מה קרה".

אחת החוויות המיוחדות שגלעד מספר עליה היא העובדה שמירוץ אולטרה הוא לא מירוץ שאפשר לרוץ אותו לבד וצריך צוות שיעזור לרץ עצמו:

"דניאל קרן מנצח השנה שעברה, קורא לעצמו "קבוצת הסבירים". לא הבנתי למה הוא קורה לעצמו קבוצה? הרי הוא בן אדם אחד. השנה אני חושב שהבנתי שהקבוצה היא זו שאפשרה את הריצה. אלי גל מאילת וגבי אור ממצפה רמון היו חלק מהצוות. בעצם לקח לי זמן לקלוט את זה שהיינו קבוצה של שלושה והתפקיד שלי היה הכי פשוט. זה לא שהתפקיד שלהם היה יותר קשה אלא בלעדיהם זה לא היה קורה. בלתי נתפס מה שהם עשו בכל תחנה ולכל אורך הריצה. לכן אני מניח שזו היתה הכוונה של דניאל. זה לא מקצה יחידים, אין אפשרות לרוץ את זה לבד".

היו משברים?

"התפלאתי שחלק מהקטעים ליוו אותי פיזית. שהיה לי קשה "לקראת הסוף" באזור היוגב (40 ק"מ לסיום) חישבתי לא נכון את מה שנשאר ואז הבנתי שטעיתי, פתאום קיבלתי עוד 10 ק"מ, זה לא עוד 30 ק"מ לסיום - זה עוד מרתון! וידעתי שאסור לי לפול לזה. החלטתי לא לחשוב על כלום, הייתי צריך להיות מאד מפוקס, ביקשתי מאלי שיזוז מטר אחורה, רציתי להיות לבד לא לראות אף אחד, אני והדשא, אני והשביל. בגלל שהוא איש גדול הוא לקח את זה טוב והבין אותי".

"רצתי על קצב קבוע של 8 דק' לק"מ מתחנה לתחנה. צריך סבלנות, המון סבלנות ומיקוד. אני חושב בסופו של יום, האימונים מתרגלים את הנפש בעיקר, את הראש. אבל פה יש גם חתיכת אתגר. וצריך לדעת להתמודד עם בלת"מים - שם אסור ליפול. אני גם חושב שזה מלמד משהו על החיים - זה המצב עכשיו ואי אפשר לשנות אותו, צריך להתמקד בפיתרון".

אולטרה מרתון - המעבדה של החיים

"עם כל הכבוד לריצה ולספורט - בחיים לפעמים לוקחים החלטות לא פחות קשות, לא חושב שעשיתי משהו יותר ממישהו אחר", אומר גלעד על כל העניין. 

"גם נמלה עם קצת רצון והתמדה יכולה להעביר את הר התבור לשפלה". הוא מצטט. "זה הכל עניין של רצון והתמדה. תוך כדי האימונים המרחקים גדלים, לומדים יותר על האוכל וכן הלאה".

"מעבר לפיזיות, יש כאן כמו מעבדה - כיתת לימוד, זה מעניין ומסקרן. ביום-יום יותר קל לראות את זה, רק אתה וזהו, עם עצמך ומה שיש ואיך אתה רוצה להתמודד עם זה. אם לא הצלחתי להגיע לאן שרציתי אז לפחות הגעתי למקום חדש". 

גלעד למעשה היה הראשון שרץ מרחק זה בארץ. הוא קבע בתחרות תוצאה יפה של 29:55:40 שע' (קצב של 8 דק'/ק"מ) שכביכול מהווה שיא ישראל בריצה למרחק זה. בשבועות הקרובים מתכנן גלעד לנוח הרבה על מנת להתאושש. את הקריטריון ל"ספרטאתלון" הוא השיג, אולם לא יוכל להשתתף בתחרות השנה כיוון שההרשמה כבר סגורה, הוא מתכנן להגיע אליה בשנה הבאה.

תגיד, בא לך לצאת לרוץ?

"אני יודע  שאסור לי, בגלל שאני חייב לנוח. אבל לא הייתי מתנגד לרוץ עכשיו איזה שעה".
 

לעוד מידע על תחרות הספרטאתלון

לתוצאות ממירוץ "הר לעמק" 2011

סגור