שנה אחרי - על ריצת מרתון בזמן הריון

| שתף |

בדיוק לפני שנה השלימה אמבר מילר כשהיא בשבוע ה-39 להריונה את מרתון שיקאגו. באותו היום היא גם ילדה בת בריאה. שנה אחרי המומחים בודקים מה זה אומר על ריצת מרתון בהריון.

תאריך: 07/10/12, מאת: SPORTWEB

בדיוק לפני שנה השלימה אמבר מילר את מרתון שיקאגו בזמן של 6:25.50 שע'. היא ילדה מאוחר יותר באותו היום ילדה בריאה והיום, שנה אחרי האם והילדה לא סובלות משום השלכות של אותה ריצה. האם זה אומר שריצה בהריון זה דבר טוב? בכתבה הבאה דבר המומחים.

הדעה הראשונה בהקשר זה מגיעה משני רופאים במגזין הרפואי "Journal of Applied Physiology". הרופאים גורסים כי שמה שמילר עשתה במהלך מרתון שיקאגו, ריצה בקצב ממוצע של 4 מייל בשעה (כמעט 6.5 דק' לק"מ) היא היתה יותר קרובה להליכה מאשר ל"קצב תחרות". בנוסף, למרות שהיו טמפרטורות גבוהות במרתון שנה שעברה מילר הצליחה לשמור על מאזן נוזלים תקין  והיא גם עצרה לאכול לעיתים תקופות. לכן: "ניתן להניח שלא היה לה היפרתרמיה (יתר חום, טמפ' גוף שמעל 40 מעלות) וכן היא לא סבלה מהיפוגליקמיה (מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה באופן מסוכן)", כתבו הרופאים.

עוד כתבו הרופאים: "מבחינה פיזיולוגית של האם והעובר, אנו מאשרים כי הליכה בקצב נמרץ כדי להשלים מרתון במעל 6 שעות בטמפרטורות שנעו בין 14- 26 מעלות צלזיוס, תוך שמירה על שתייה והזנה ראויים היה, לדעתנו, לא כזה עניין גדול".

מצד שני, מגיעה הטענה שאם אפשר לעשות משהו, זה לא אומר שצריך לעשות את זה.

"אצל נשים הרות עם צוואר רחם המוכן ללידה, פעילות גופנית גורמת להתכווצויות רחם, שעלולות לא להיות מורגשות על ידי האישה המתעמלת", כותב רופא הולנדי, "במהלך התכווצויות הרחם, (זרימת הדם ברחם) יורדת באופן פרופורציונלי לעליית הלחץ התוך רחמי. השילוב בהפחתת זרימת הדם המושפעת מההתכווציות ופעילות גופנית לא ניתן לכימות".

הרופא ההולנדי הגיע למסקנה ש"אל הלידה בסמוך לריצת המרתון צריך להתייחס כאל הוכחת רעיון ולא כאל הוכחת בטיחות".

 

מקורות:

1. מחקר שני הרופאים

2. מחקר הרופא ההולנדי

 

  • פולה רדקליף וקארה גאוצ'ר משתתפות במרוץ 10 ק"מ במהלך ההריון שלהן

    Victah Sailer / photorun

סגור