סטפאנו בלדיני הודיע על פרישה

| שתף |

סטאפנו בלדיני, האלוף האולימפי בריצת המרתון מאולימפיאדת אתונה 2004, החליט לתלות את נעלי הריצה שלו ולסיים קריירת ריצה זוהרת.

תאריך: 13/10/10, מאת: מערכת עולם הריצה

זו תהיה סופה של דרך ארוכה שהחלה ב1980 כאשר אחיו הזמין אותו כשהיה בן 10 להצטרף לקבוצת הריצה שלו. באותה תקופה דווקא אחיו היה הרץ המוכשר במשפחה מבין 11 האחים. מרקו היה בעל שיא אישי של 2:16 שע' במרתון. במהלך הקריירה, סטפנו רץ בערך כ-180 אלף קילומטרים בתחרויות ואימונים, שזה גדול פי 4.5 מהקפה של כדור הארץ.

 בלדיני תיכנן לפרוש רק ב-9 באוקטובר לאחר השתתפות במירוץ של 10 ק"מ, אולם פציעה הכריחה אותו לעצור קודם לכן. הכוכב האיטלקי ביצע הקפה כדי להגיד שלום למעריציו וחבריו לפני שהחל המירוץ המפורסם בטרנטו שאותו ניצח מדליסט הארד האולימפי אדוויון סוי. התחרות בטרנטו ה"Giro al Sas" תמיד היה המירוץ החביב עליו."אני רוצה להודות לג'יאני דמונדנה, האיש שהדריך אותי בקריירה הבינלאומית שלי. רצתי את הג'ירו אלסאס 12 פעמים וניצחתי 3 פעמים: ב-2002 ,2004 ו-2006. אני עדיין זוכר באיזו התלהבות רצתי כאן ב-2004 אחרי הניצחון האולימפי שלי".

במסגרת ארוחת צהריים במילאנו בשבוע שעבר, הזדמן לבלדיני להודות לאיגוד האתלטיקה העולמי על התמיכה בו במהלך הקריירה שלו.
 

תודה למאמנים בנאטי וגיגליאוטי
"אני עצוב לסיים את הקריירה שלי בגיל 39 אבל זה הזמן הנכון. אולי אפילו נשארתי יותר מדי זמן, אבל אף אחד לא היה מסוגל לנצח אותי באיטליה. לא יכולתי לסיים אחרי ביג'ינג והחלטתי למשוך את הקריירה עוד שנתיים והייתי מודע לכל הסיכונים שבכך".

"אני רוצה להודות למאמן הראשון שלי אמיליו בנאטי שגילה אותי והנחה אותי עד 1992, כאשר לא יכל לאמן אותי יותר מסיבות מקצועיות ויעץ לי להצטרף לקבוצתו של לוצ'יאנו גיגליאוטי. אני אסיר תודה שזכיתי לפגוש את האנשים הנכונים לאורך הקריירה שלי".

"תחת הדרכתו של גיגליאוטי עשיתי הרבה שינויים והתחלתי להגיע למחנות האימונים של האיגוד האיטלקי בטירניה, שם למדתי הרבה מתוך האימונים עם הטובים שברצי איטליה פרנצ'סקו פנטה ואלסנדרו למברוצ'יני, והבנתי גם שאני יכול להתפתח כרץ מרתון".

לוצ'י גיגליאוטי זכה בשתי מדליות זהב באולמיפאדות, עם גלינדו בורדין בסאול 1988 ועם בלדיני באתונה 2004. "גיגליאוטי עשה עבודה מדהימה בכך שהתאים את שיטת האימונים שלו לאופיים השונה של האתלטים שלו. הוא הבין שאני לא בורדין והתאים לי חליפה משלי. זה הסוד שמסביר את ההצלחה של גיגיליאוטי". אמר בלדיני.

אליפות העולם בחצי מרתון ב-1996 היתה המפתח להצלחה
בלדיני רץ את מרתון הבכורה שלו באוקטובר 1995 במרתון ונציה שם סיים שישי בזמן של 2:11:01 שע'. שנה לאחר מכן הוא ניצח באליפות העולם בחצי מרתון בפאלמה דה מיורקה."אליפות העולם בחצי מרתון היתה מאד חשובה לקרייה שלי כיוון שהפכתי מודע לכך שהמרתון הוא המרחק שלי. 1996 היתה עונת מפתח בקריירה שלי".

בלדיני לקח חלק ב-27 מרתונים בין השנים 1995-2010. המרתונים הבולטים ופיסגת הקריירה שלו היו באתונה 2004 שם זכה במדליית הזהב, שתי אליפויות אירופה ב-1998 בבודפשט (מדליית זהב) וגנטנבורג 2006 (מדליית זהב גם כן), שתי מדליות ארד מאליפויות עולם מאדמונטון 2001 ופריז 2003, חצי המרתון בפאלמה דה מיורקה ב-1996 ושני השיאים האיטלקים שקבע במרתון לונדון 2002 (2:07:29 שע') ו-2006 (2:07:22 שע'), שם סיים שני ב-1997 ו-2003.
"מלבד מהניצחון שלי באתונה התוצאה הגדולה שלי היתה השיא האיטלקי ב-2002 שם רצתי לבד מהק"מ ה-5 ללא כל עזרה. אם אני צריך לבחור מרתון אהוב, הייתי בוחר ברומא בגלל המסלול המרהיב שלו".

תוכניות להישאר מעורב באיגוד האתלטיקה
בקיץ האחרון, באליפות אירופה בברצלונה כאשר פרש מהמירוץ, היתה זו האליפות האחרונה הרשמית בקריירה שלו. "כנראה עשיתי טעות ב-2009 שרצתי ללא מטרה ברורה אבל אני לא מתחרט. אני אסיר תודה על התואר האולימפי מאתונה בגיל 33. זה בוודאי עזר לי להנות יותר ממה שהישגתי. אם הייתי זוכה בגיל 20 סביר להניח שלא הייתי יכול להתמודד עם הלחץ, והעומס בלהיות פופולארי כתוצאה מהתואר האולימפי". בלדיני טוען שיישאר מעורב בעולם האתלטיקה העולמי."אני אעבוד עבור מספר חברות שלהם תרמתי במשך שנים".

כאשר נשאל בלדיני מה הפתיע אותו הכי הרבה במהלך 20 שנות הקרייה שלו הוא ענה:"הדבר הראשון שהפתיע אותי הכי הרבה היא ההשפעה של הרצים האפריקאים על עולם הריצה. כשאני התחלתי לרוץ, אפריקה החלה להיות דומיננטית. הרצים האפריקאים כעת שולטים בכל סצנת הריצה למרחקים. שנית, אני מופתע מעצמי וממה שהצלחתי לעשות. תמיד הייתי אתלט מוכשר, אבל בהתחלה בכלל לא שיערתי שאצליח להגיע לאן שהגעתי. רצתי בתקופה טובה של ריצות המרתון והתחריתי נגד יריבים חזקים כמו ג'ואד גריב ופול טרגט".

ריצת המרתון הופכת למאד תחרותית ו-2:04-2:05 שע' הם הקריטריון היום לנצח במרתון גדול."התרשמתי מאד מפטריק מקאוו שקבע 2:05:08 במרתון ברלין. הוא נראה נינוח כמו בטיול לאורך המירוץ ועשה את הפריצה שלו בסיום. באזו וורקו הוא רץ מאד מעניין בגלל שהוא עדיין צעיר. הוא מייצג את העתיד של ריצת המרתון".

לייצג את איטליה היה תמיד בעדיפות ראשונה
בלדיני נקרא "האלוהים של המרתון" בדף הראשי של עיתון איטלקי ה"Gazzetta dello Sport", כיום לאחר ניצחונו באתונה, אבל בלדיני תמיד נשאר איש נחמד ופשוט שהיה אהוב על ידי מעריצי ספורט בזכות הנחישות שלו והזמן שהקדיש להשגת מטרותיו. 

"אני תמיד אזכור כל ניצחון בקריירה שלי כיוון שכל מירוץ שיחק תפקיד חשוב עבורי. אני בר מזל לא רק בגלל שהשגתי את מטרותיי. לקחתי החלטות אמיצות ולא רגילות שכמעט תמיד התבררו כנכונות. הצטרפתי לקבוצת "Fiamme Oro military team", אבל עזבתי אותה מהר ברגע שהבנתי שאני יכול להשיג את המטרות שלי גם עם "Corradini Rubiera company", שם עבדתי בחצי משרה. הם איפשרו לי לקדם את קריירת האתלטיקה שלי".

האתלטיקה האיטלקית תפסיד את בלדיני בתור רץ מרתון אבל תרוויח את הניסיון שלו כרץ עבר."אני אעבוד עם איגוד האתלטיקה האיטלקי -FIDAL. אני משמש כאחד משלושה מדריכים בפרויקט לאולימפיאדת לונדון 2012 שיוסד על ידי ה"פידאל", פרוייקט שתומך מקרוב באתלטים הצעירים של איטליה בדרכם ללונדון 2012. אני אסיר תודה לאירגון "פידאל" על התמיכה הגדולה שלהם בי מאז תחילת הקריירה שלי. תמיד הענקתי עדיפות לאליפויות לאומיות ובינלאומיות".

"אני רוצה לחלוק את העצות שלי ואת הנסיון שלי לדור הבא של האתלטים. ישנם כמה רצים טובים באיטליה, כמו דניאל מוצ'י (שזכה במדליית הארד בריצת 10,000 בברצלונה) ואנדריאה לאלי. כרגע אין לי שום יורש כיוון שהתחרות עם רצי אפריקה היא מאד קשה".

 

 

הידיעה באדיבות איגוד האתלטיקה העולמי

סגור