המאמן פאבל קוגן חוגג 60

| שתף |

מאמן המוט פאבל קוגן חוגג 60 שאת רובן הקדיש לאתלטיקה. "הוא אתלט בדם ושום דבר לא יוציא אותו מאצטדיון האתלטיקה", מספרים על אדם מזן נדיר.

תאריך: 06/12/10, מאת: אורן בוקשטיין

בחגיגות ה-60 של מאמן המוט פאבל קוגן שולטים חדוות החיים והאהבה הגדולה והאמיתית לאתלטיקה, המאפיינת בעיקר אתלטים צעירים רעבים. פאבל, מספרים עליו הקרובים, הוא אתלט בדם ושום דבר לא יוציא אותו מאצטדיון האתלטיקה, אחרים מספרים על אדם מזן נדיר.


מי שמסתובב תדירות באצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף לא יכול לפספס את האדם שדוהר כל יום על אופניו לתוך האצטדיון במטרה להדריך את חניכיו. לא משנה אם כבר החשיך בחוץ, מי שמתקרב למזרן המוט שומע אותו מעניק מעצמו בתשוקה חסרת גבולות את הידע לחניכים הצעירים, חלקם אלופי ישראל לנוער, חלקם שיאנים ישראליים, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, יודעים להעריך את האדם שמשקיע בהם כל כך הרבה משעותיו תמורת, האמת, כמעט ללא תמורה. על זה נאמר 'אפשר להוציא את פאבל מהאתלטיקה, אבל לא את האתלטיקה מפאבל'.

לפני שנתיים הוא הדגים לאחת מחניכותיו קפיצה באצטדיון החשוך. הוא נפל לנעיץ והובהל לבית חולים, שם גילו שברים ב-9 חוליות בגב ודימום בריאה. היו שטענו שאולי הפציעה הזו תגרום לו לקחת סוג של הפסקה. "מי שטען זאת לא מכיר אותו מספיק טוב", אומר רומן קוגן, אחיינו של פאבל ובעצמו קופץ מוט. פאבל חזר לפעילות במהירות שיא, החל ממשחק טניס מוקדם בבוקר, כהרגלו, וחלה בהדרכת חניכיו בקפיצה במוט.

פאבל חוגג היום יחד עם אחיו התאום, ולרי, לשעבר מאמנו של אלכס אוורבוך, יום הולדת 60. השניים עבדו עם גדולי קופצי המוט בעולם. די אם נזכיר את רדיון גטאולין (שיאן עולם של 6.01 מ', לפני בובקה) קוסטנטין סמיונוב שעלה אתו ארצה עם תוצאה של 5.76 מ', ועוד כחמישה קופצים מעל 5.90 מ'.

חניכיו הבכירים מספרים עליו כי התכונה החביבה עליהם אצלו היא הסבלנות שלו. חניכו, אודי קרני, בעל שיא אישי של 5.25 מ' מספר שהוא לא כועס על הספורטאים שלו, אלא טוען שדברים צריכים לבוא באופן טבעי. הוא דורש הרבה, אבל באופן מפתיע למאמן שגדל תחת הדוקטרינות הסובייטיות, הוא אינו דוגל במשמעת ברזל, וזו דוגמה נוספת לעובדה שפאבל איננו מאמן טיפוסי. גם בברה"מ, כך טוענים חניכיו, הוא חי בסוג של בועה ביחס למתרחש בעולם האתלטיקה מסביבו.

קרני בן ה-27 סיפר שבתחילת דרכו כאתלט הפנו אותו לפבל. "באתי מאצטדיון האימונים לאצטדיון הראשי ומצאתי אותו ישן על מזרן הקפיצה במוט". כך החלה דרכם של השניים. קרני ממשיך לתאר את מאמנו כאדם שחי את הקפיצה במוט. "בשבילו ספורט זה מקצוע, תחביב, אהבה וכל דבר אחר. כמו כל שאר המאמנים שעוסקים בזה הוא קצת משוגע. אחרת אין דרך להסביר כיצד אדם מבלה את רוב שעות היום במקצוע הזה והרבה כסף לא יוצא לו מזה. כך פועל אדם שעושה את מה שהוא עושה רק מאהבה. הוא עוסק בזה כל רגע גם בבית. הוא מנתח כל קפיצה וקפיצה של ספורטאיו בהשוואה לקפיצות של בכירי הקופצים עולם". הוא מאמן שמאמין שכדי לאמן אתה צריך לחוות הכל דרך הידיים והרגליים, כך שזה לא מתפיע שפאבל הוא המאמן הפעיל היחיד שמשתתף בתחרויות רשמיות. רומן אחיינו מספר ש"התחרויתיות אצלו החלה מגיל אפס, כשהוא ואחיו התאום התחרו זה בזה בכל. הוא עצמו מתאר זאת כאילו התחה נגד עצמו".

כדי להבין את פילוסופיית האימון שלו צריך להקשיב לו כשהוא מדבר אתך. קרני מספר כי אחת התשובות הנפוצות שלו על השאלה 'מה שלומך?' היא (ברוסית) 'לוצ'ה נימוז'ט ביט', ובתרגום פשוט – יותר טוב מזה לא יכול להיות. "הוא תמיד אופטימי" מדגיש קרני. אם הוא עונה תשובה אחרת, היא תהיה 'היום יותר טוב מאתמול'. "בתובנות שלו מבחינים גם ביום יום, בחוש הומור או בדרך בה הוא מתמודד עם בעיות. אם הוא כועס על משהו או מישהו, הכעס נשכח מהר מאשר הגיע".

רומן, אחיינם של פאבל ו-ולרי, ובנו של איגור שהיה בעצמו מאמן, הגיע לאתלטיקה בגלל אבא, אבל מה שראה אצל דודיו, השאיר אותו. בצעירותו היה פאבל אתלט קרב 10. יחד עם שני אחיו ניהלו באוזבקיסטן (ארץ הולדתם) בית ספר לאתלטיקה. "לא ראיתי מימיי מישהו שמכור לאתלטיקה כמו פאבל. יש לו ידע עצום. הוא מאמן מדהים שיודע להביא ספורטאי לרמה גבוהה מאוד. הבעיה התמידית בארץ היא שאין כאן תנאים טובים". ‏

 

 

 

 


 

סגור