ליווי פסיכולוגי של ספורטאי הישג - "הכל בראש"

| שתף |

איך הספורטאים הגדולים מתכוננים בצד המנטלי לתחרויות הגדולות שלהם? מה זה אומר להיות ב- ZONE? הכל בכתבה הבאה > >

תאריך: 18/08/16, מאת: ד"ר איתי זיו דגנית גלסמן

שנים רבות של עבודה בתחום המקצועי הספורטיבי ובד בבד – מצפייה במשדרים הישירים מן האולימפיאדה והאזנה לפרשנים/שדרנים נראה כי הפן המנטלי/נפשי/חשיבתי של ספורטאי חשוב לא פחות מן הפן הגופני. משפטים כגון: "הוא חזק מנטלית", "נראה שהיא מוכנה מנטלית", "תראו איזה כושר ריכוז", "איזו סבלנות", "איזו יכולת התאוששות", חוזרים על עצמם שוב ושוב ועדיין פסיכולוגיית ספורט או התערבות טיפולית עם ספורטאים אינה טריוויאלית ובחלק מהמקרים יכולה להיתפס כ"נטע זר", או , לעיתים, אף איום או סימן לחולשה בקרב ספורטאים וסביבתם. בפועל, מרבית הספורטאים "הגדולים" מוקפים במה שמקובל לכנות היום "מעטפת" סביבתית מקצועית המקיפה את הספורטאי ומספקת עבורו תמיכה וסיוע בעיסוקו המורכב בלהיות "ספורטאי על". המעטפת מורכבת מפיזיותרפיסטים, תזונאים, מאמני כושר וכן גם את האמונים על הנפש והחיבור בין גןף ונפש – אנשי הפסיכולוגיה. חשוב לזכור שהספורטאי ברמות אלו אמור לעסוק רק בתחום הספורט, לא לפתח קריירות נוספות (עסקיות למשל או אחרות).

רבים נוטים לחשוב כי הפסיכולוגיה עוסקת רק בכל האמור ברגש, אך בפועל תחומים רבים של הפסיכולוגיה עוסקים דווקא בכל האמור בחשיבה: ריכוז, יכולת קבלת החלטות, בעיקר קבלת החלטות מהירה ובתנאי לחץ או תחרות, סבלנות, חלוקת משאבים ככלל ומשאבי קשב. כל הללו הינם מרכיבים קריטיים בהתנהלות של ספורטאים כמו גם מקצוענים אחרים – ללא הפעלת מיומנויות ואסטרטגיות מתאימות, מתוכננות מראש ומושכלות, לא ניתן להתקדם בסולם הדרגות. אצל ספורטאי מקצועי גם החלטה שנראית ספונטנית ומהירה היא תוצר של עבודה קשה לאורך שנים המשקפת השקעה משאבים בחשיבה על תסריטים וסיטואציות שונות ופתרון בעיות. כל זאת על מנת להגיע למצב של "אוטומט" בזמן המתאים והנכון ובזמן התחרות החשובה בעולם שהיא פסגת השאיפות של כל ספורטאי – האולימפיאדה.

אוטומט פירושו מצב בו הגוף פעול "כאילו מעצמו", מקבל החלטות בעצמו "בלי הראש", דבר המבטיח מהירות ומונע הסחות דעת ומאפשר גם כניסה למה שמכונה ה-" Zone" - נקודת התיפקוד האופטימאלית בה הגוף פועל באופן אוטומטי ואידיאלי לחלוטין. נקודת החיבור האולטימטיבית בין גוף ונפש. דבר המשקף, גם את הבשלות המתאימה של הספורטאי.
בשלות של ספורטאי משקפת יכולת להתמודד עם קשיים, תקלות בלתי צפויות והתאוששות מהירה גם ממצבים של חוסר הצלחה, נפילות וכשלונות. יכולת זו מתפתחת עם השנים כתוצאה מהתנסויות אולם היא יכולה להגיע במהירות רבה יותר, ולהיות "יציבה" ונוכחת יותר באם היא מודעת והינה תוצר גם של שיקוף וליווי של איש מקצוע אשר פעמים רבות יכול להאיר נקודות מבט וכיוונים אשר הספורטאי ואנשי המקצוע המקיפים אותו אינם תמיד ערים להם, בשל המורכבות הרבה של התחום הספורטיבי וריבוי המשתנים עימם מתמודדים בכל רגע נתון.

בהיבט ההכנה של הספורטאי ברמה מקצוענית (כמו לאולימפיאדה) נציין, שיש צורך בשנות הכנה רבות ממש: לא רק הפן הפיזי הנו החשוב, אלא, גם הפן הפסיכולוגי. נציין ונאמר שלא אחת ספורטאים לא מגיעים לשיא שלהם בשל אי בשלות פסיכולוגית, אי עמידה בלחץ הנפשי העצום שיש בתחרויות הגדולות והנחשבות בעולם (אליפות אירופה, עולם, אולימפיאדה ואחרות) בשל הלחץ החברתי, מתח נפשי מסוגים שונים, עומס בכלל בחיים, בעיות פיזיות שונות, לרבות פציעות שמשפיעות גם הן מאוד על היכולת הספורטיבית והקושי בהתמודדות. המחיר של להיות ספורטאי אולימפי גדול עד מאוד. מדובר על ויתורים רבים מאוד וזאת לא רק על מנת לקחת חלק באולימפיאדה, אלא לנסות ולעשות כל שניתן ולזכות בתהילת עולם שהנה, למעשה המדליה האולימפית. בנקודה זו נציין, שישנו הבדל לא קטן בין ספורט שהנו קבוצתי לבין ספורט אישי. זכייה במדליה אולימפית לנבחרת כדורגל (הכוללת 11 שחקנים על המגרש ועוד שחקנים שנמצאים במציבה בכלל) לא זהה לעומת מדליה בספורט אישי כמו ג'ודו, סיף, התעמלות, אתלטיקה, שחייה ועוד ועוד. גם ההכנה הפסיכולוגית אינה ברמת עומק ודרך בספורט הקבוצתי לעומת הספורט האישי. נציין עוד שתסכול הנו שכיח בקרב ספורטאים שמתכוננים שנים רבות לתחרויות מובילות בעולם וברגע האמת כושלים ולא מצליחים. חלק מהם, ייתכן, פורשים לאחר התחרות וחלק אחר ממשיכים הלאה בכל הכוח. גם לכך יש קשר רב לצד הפסיכולוגי הכולל, למעשה, הכנה של הספורטאי, ליווי שלו על בסיס קבוע והתמודדות עם המשברים שיש בכל תקופת הקריירה.

ליווי פסיכולוגי חשוב שיהיה רציף, לאורך זמן, בתקופות אימון ותחרות כאחד וכמובן בראש ובראשונה בתאום עם כלל אנשי המעטפת ובראש ובראשונה המאמן והספורטאי עצמו. בנוסף, גם חשוב לזכור שאישיות הספורטאי שונה מאחד לשני ולכך השפעה רבה גם על אופי ההכנה של אותו ספורטאי בהתאמה. זאת גם בקורלציה לסוג הספורט, רמת ההשקעה הפיזית, מנטלית ועוד.

 


דגנית גלסמן – פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר.
מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים לאנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט.
מנהל תחום הסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.


 

  • © jokonkoda - Fotolia.com

סגור