פסיכולוגיית ספורט – "איך אני חושב?"

| שתף |

במאמר הבא סקירה חשובה על משמעות פסיכולגית הספורט בקרב ספורטאים תחרותיים וגם בקרב מתאמנים מן השורה, וכן מה תפקיד המאמן בכל זה...?

תאריך: 27/12/15, מאת: ד"ר איתי זיו דגנית גלסמן

כאשר עולה המושג "פסיכולוגיה" ככלל ובמקרה שלנו, "פסיכולוגיית ספורט" כמקרה פרטי, האסוציאציה הראשונה של מרבית האנשים, היא של: "חדר טיפולים", "קליניקה", "פרויד", שאלות כמו "איך אתה מרגיש", "מה אתה חש"? "מה זה עושה לך"?

הד לכך ולשכיחות התופעה, באים לידי ביטוי בתוכנית הסטירית "אנחנו במפה" במערכונים העוסקים במפגשים בין "פסיכולוגית הספורט" ל"כדורגלן". בפועל, מעבר להיות הפסיכולוגיה "חקר הנפש", היא גם "חקר החשיבה". כיצד אנשים חושבים או תופסים סיטואציות. כי ההבנה של החשיבה והתפיסה עומדת בבסיס הבנת התנהגות. חקר ההתנהגות הוא מרכזי בספורט, והדגש של פסיכולוגיית הספורט היא הבנת הפער בין ההתנהגות הגלויה לסמויה–מה משקפת ההתנהגות הגלויה? מה עומד מאחוריה? והאם יש קשר בין ההתנהגות הגלויה והסמויה. האם העובדה שספורטאי "מחפף" באימון נובעת "מחוסר מוטיבציה" כפי שמקובל לחשוב או "חוסר השקעה" או אולי, כמו שקורה במרבית המקרים, היא תוצר של "משהו אחר" משהו מ"החיים הרגילים", לחץ עבודה, בעיות בזוגיות, מעבר דירה, דרישות בלימודים וכדומה.

אם ההתנהלות תיוחס אכן ל"חוסר מוטיבציה", יתכן מאוד שתיווצר תופעה של "נבואה המגשימה את עצמה" וגם הספורטאי עצמו יתן פירוש לא מדוייק להתנהלות של עצמו. פירוש והבנה הן פונקציות חשיבה. "עשיית סדר במחשבות" הכרחית להתנהלות אופטימלית. לכן, לפני מתן פירוש זה או אחר, חשוב לבדוק "את העובדות": את האספקטים השונים בחייו של הספורטאי ואת האופן בו הוא חושב בסיטואציה ומקבל החלטות.

כשמדובר בספורטאי הישגי בתחומים כמו אתלטיקה, משחקי כדור ועוד, לקבלת החלטות, אופן החשיבה והמוטיבציה של הספורטאי חשיבות קרדינאלית להשגת תוצאות בשטח. ייתכנו מצבים (שכיחים למדי) שהספורטאי הנו עם נתונים פיזיולוגיים מעולים אך לא יצליח להגיע לשום הישג משמעותי, בהעדר התייחסות לתחומים אלה, או כאשר ישנה בעיה ולו באחד מהם. אלה הם מצבים בהם הפן המנטלי למעשה "מקשה" על הפן הגופני לבוא לידי ביטוי באופן אופטימלי. בה בעת כמובן שישנן גם השלכות הפוכות- ספורטאים הממצים את יכולתם הינם ספורטאים הניחנים ביכולת קבלת החלטות, אופן החשיבה והמוטיבציה שלהם מקסימליים- הפן המנטלי "דוחף" את הגוף והכישרון קדימה.
אחת הסיבות לרמת מוטיבציה נמוכה, ודווקא זו שניתנת לשינוי מהיר יחסית וברמת המאמן הינה רמת אימון נמוכה מדי, דבר אשר יכול להביא לכך שהספורטאי מגיע עם מוטיבציה ירודה לאימון. שיחה עם המתאמן, ליבון הסוגיה וכתוצאה מכך – שינוי והעלאת רמת האימון יובילו לשינוי.

לעומת זאת, ההיסטוריה הספורטיבית רצופה בספורטאים אשר "בזבזו" את זמנם (שנים רבות) בפיתוח קריירה ספורטיבית ולא ממש הגיעו להישג משמעותי בשל אי טיפול בבעיות פסיכולוגיות מסוגים שונים. עצוב. כי הרי השקעה באורח חיים ספורטיבי מבחינת ספורטאי הישגי או אולי שחקן במשחקי כדור בליגה הראשונה אינה דבר פשוט כלל ועיקר. מדובר בקריירה ארוכת שנים הכרוכה בהשקעה רבה מבחינות רבות (כולל גם בצד הכלכלי והקריירה). בחלק ניכר מענפי הספורט אין בכלל מימון (למעט אולי ענף הכדורגל והכדורסל) ולכך השלכות על ההכנסה הכספית בכל שנות העיסוק בקריירה. ואם אין תהילה, זכיות באליפויות שונות בארץ או בחו"ל, מה בדיוק נשאר? נקודה למחשבה.

מכאן נודעת חשיבות רבה לאופן ההתנהלות והמשוב של המאמן/מדריך. ללא מתן משוב, עידוד, אינטליגנציה רגשית (הכוללת הקשבה, אמפטיה ועוד) לא בטוח כלל שניתן יהיה להביא את הקליינט באימון האישי למטרתו. כיום ניתן להבחין במדריכי כושר מצוינים ממש אך אינם מצליחים להגיע לקליינטים לאימון אישי מכיוון שאינם בעלי יכולות מתאימות מבחינה פסיכולוגית עם כל המשתמע מכך. יכולות אלו ניתן לרכוש עד גבול מסוים ואגב, ישנם גופים גדולים שנותנים שירות שעושים זאת על בסיס קבוע. נציין ונאמר שבכל הקורסים הבסיסיים ללימודי חדר כושר, מחול אירובי ורבים אחרים, לא ממש מושם דגש על נושא האינטליגנציה הרגשית, קואצ'ינג, אתיקה ועוד. בשל כך, חל קושי ממשי לבוגר קורס זה או אחר, במרבית המקרים להצליח בתחום אורח חיים בריא ללא היכולות הללו.

משוב בכלל ובאימונים אישיים – בפרט חשוב עד מאוד. באמצעות כך ניתן לעודד מוטיבציה אצל המתאמן באשר הוא, לשפר את איכות האימון ברמות שונות ועוד. בנוסף, מדובר על יחס של המדריך למתאמן. גם זו נקודה חשובה לציון במקרה זה. חשוב לתת משוב מדי אימון ובמיוחד – באימונים המאופיינים בהפסקות רבות בתוכו. לדוגמה: אימון חדר כושר מסורתי כולל 24-27 סטים בממוצע. אך מכיוון שכל סט נמשך סך הכל 10-25 שניות לכל היותר ו- 60-90 שניות הפסקה בין הסטים ו- 120 שניות בממוצע הפסקה ומעבר בין התרגילים, הרי שאימון המשקולות נטו ללא הפסקות נמשך סך הכל 12-13 דקות לכל היותר. קרי, משך ההפסקות באימון משקולות מסורתי בחדר הכושר הנו פי 3 מהאימון בפועל. או אז, יש מקום וזמן לתת משוב למתאמן, להסביר לו על תרגיל זה או אחר, להסביר על חשיבות אימוץ אורח חיים בריא ואופן יישומו ועוד. כך גם בהדרגתיות המתאמן יוכל להפנים את הנדרש ולהתנהל נכון גם לאחר האימון.

חשוב לדעת שבמקרים רבים, מתאמנים מבצעים את האימון בצורה טובה אך ההתנהלות במהלך היום גורמת לכך שהם אינם מגיעים לתוצאות כלל. מדובר על אי שמירה על אורח חיים בריא, טעויות נפוצות במהלך ביצוע אימונים שלא נעשים עם המדריך האישי, תפריט תזונתי לוקה בחסר ועוד. בכל מקרה, חשוב לדעת כמה שיותר על המתאמן האישי ולפי זה לבנות את תוכנית האימון. או אז ייתכן שניתן יהיה להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר – ההתמדה. מתאמנים לא מעטים מתקשים להתמיד באימונים למשך זמן ממושך ובמיוחד באלה התובעניים מבחינה גופנית ואף – נפשית.

המשוב, השיחה והפן המנטלי הם חלק מאחד התחומים החשובים ביותר בתחום האימון, תחום התקשורת הבינאישית. ברמת התקשורת והאינטראקציה שימוש במונחים כמו מה אתה חושב? איך אתה פועל? כיצד קיבלת החלטה? מאפשרים פעמים רבות התחלה של דיאלוג לעומת שאלות כגון "איך אתה מרגיש" אשר פעמים רבות יכולות לגרום ל"הסתגרות" היות והן נשמעות "פולשניות" או "אינטימיות" מדי.
לעיתים, גם שאלות ברמת החשיבה אינן זוכות למענה או נתפסות כ"פולשות" ולכן מעבר לשיחה בנושאים אחרים, או עשיה, יכולים ליצור מעין השהייה אשר תאפשר המשך שיחה מאוחר יותר, וימנעו "היסגרות". ישנן פעמים רבות שדווקא תוך כדי אימון, גם בעצימות, יכולה להתפתח שיחה.

לשיחה יש חשיבות רבה בהתקרבות למתאמן. עבודה עם מאמן אישי היא אינטנסיבית ולעיתים קרובות אינטימית עד כדי כך, שפעמים רבות המאמן האישי נתפס כ"מטפל", מעין תחליף לפסיכולוג שמקשיב וגם לעיתים נותן עצות, דבר שיש להיזהר בו גם מוסרית ואתית. חשוב לנהל שיחות, ובהחלט שעל בסיס קבוע אך לשים לב שהן תהיינה מקצועיות ולא בתחום האישי, דבר אשר יאפשר אפקטיביות וענייניות של האימון.
חשוב לקבל כלים בתחום הפסיכולוגי ואף במידת הצורך להפנות את הקליינט לפסיכולוג ספורט שיסייע לו בפיתרון הבעיה. בשנים האחרונות המודעות לשירותי פסיכולוגים ספורט עלתה באופן די מרשים, אך עדיין יש לא מעט מה לעשות בתחום. הדבר חשוב במיוחד במקרים של ספורטאים ברמות שונות ובמיוחד אלה שמתאמנים שעות רבות במהלך השבוע ונתונים ללחץ של תחרויות, בעיות אישיות, כלכליות ועוד. ההבנה כי הפסיכולוגיה היא הרבה מעבר לרגש ויש לה פנים פרקטיות ביותר, תפחית את רמת החששות של ספורטאים וגם של אנשי מקצוע מתחום הספורט להסתייע בה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) – עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מרכז קורסים הכשרה למדריכים בבית ספר להשתלמויות של המכללה בוינגייט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.

דגנית גלסמן – פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

 

  • www.delightimages.com

סגור