גלגולו של המרתון חלק שלישי: מרתון תל-אביב וירושלים

| שתף |

רגע לפני הזנקת מרתון ירושלים המחודש, ולפני הזנקת מרתון תל אביב אנו מזמינים את הגולשים להיזכר במה שהיה כאן קודם ובעיקר לשמוח על מה שיש היום.

תאריך: 11/02/13, מאת: אלישע שוחט מגזין עולם הריצה, גליון מס. 137

את הסדרה המגוללת את סיפורם של מירוצי המרתון שהתקיימו בארץ משנת 1933 ועד היום אנו חותמים בסקירה על המרתונים של תל-אביב וירושלים. הראשון נערך 14 פעמים והשני שלוש בלבד, ושניהם חדלו להתקיים בשנת 1994. ב-2010 חזר להתקיים מרתון תל אביב ובשנה שעברה גם מרתון ירושלים חזר.

 

מרתון תל-אביב

19.3.1981: היום הכי חם בשנה

14 פעמים בסך-הכול התקיים מירוץ המרתון של תל-אביב - מ-1981 ועד 1994. דוד סעידי, יו"ר ועדת המירוצים באיגוד האתלטיקה, משחזר את ההכנות למרתון הראשון: "הצורך לארגן מרתון בתוך אחת הערים הגדולות בארץ התעורר לאור הצלחת המרתונים של לונדון, ברלין וניו-יורק, שבהם קהל הצופים ממלא את הרחובות ומדרבן את הרצים. במרתון טבריה, שהתחיל שלוש שנים לפני תל-אביב, לא היה הרבה קהל, ובחיפה לא מצאנו מסלול של . פנינו לצ'יץ', ראש עיריית תל-אביב דאז, הוא התלהב והסכים לקיים מירוץ בעיר. הרעיון הכללי היה לא לסגור כבישים לזמן ממושך. בנינו מסלול שלא דרש ריצה כפולה (הלוך וחזור) באותו תוואי, והשיטה היתה - סוגרים כביש ואחרי אחרון הרצים קובעים מחסום חדש. מספר הנרשמים בהתחלה לא עלה על 70 - 80, אז החלטנו להוסיף גם חצי מרתון ומירוץ קצר לנוער ולילדים, והמספר צמח ל-2000. התקציב לאירוע הגיע לכמאה אלף דולר (בערכים של היום). רוב העבודה נעשתה בהתנדבות על-ידי שופטים, מאמנים, אנשי מרכז הפועל ותלמידים (מראשון לציון). הלילה שלפני היה ליל שימורים - צבענו כבישים, סימנו מסלולים וכיו"ב..."

הסיוט של כל רץ מרתון הוא לרוץ בתנאי חום קשים. כך היה במרתון הראשון של תל-אביב, שנערך ב-19.3.1981. מזג האוויר השרבי הפיל עשרות רצים, וגם הזמנים היו רחוקים מאוד מההישגים האישיים של כל אחד מהם. "למזלנו הרע נפלנו על היום הכי חם בשנה", מספר סעידי. "היה חום מטורף. באמצעות גלי צה"ל ביקשתי מתושבי העיר לצאת עם מים וצינורות השקיה.  אמנם היה גל של פרישות (סיימו 70 מתוך 120), אבל לפחות לא היו פינויים לבתי-חולים..."

1981 - 1988: שליטה צרפתית

המנצח של המרתון הראשון, ז'אן מישל שרבונל מצרפת (בן 28, השתתף קודם לכן במשחקי מוסקווה 80' ובעל זמן אישי של 2:12.18), לא 'בנה' על מזג האוויר. "במרתון חשוב הניצחון", אמר ל'חדשות הספורט' (22.3.81). "כשיצאנו לדרך בחום הנורא חשבתי איך אצליח להיאבק גם ביריבים וגם במזג האוויר... עכשיו, כשסיימתי, אני רואה שזה אפשרי". הזמן של הצרפתי היה 2:35:47. זמני הביניים: 33:10 (ב-10), 1:08:46 (ב-20), בחצי מרתון 1:12:26 וב-30: 1:44:50. הרץ השני, מגי מבריטניה (2:38:40), התמוטט על קו הסיום. אבי לוי (אליצור רמלה), הישראלי הראשון, הגיע שלישי וקבע 2:40:49; 4. בארי שור מהפועל העמקים - 2:44:31, 5. דניס גט (ארה"ב) 2:47:22, 6. ג'אן סיביל 2:57:42, 7. ג'וזפה ברבאלי (איטליה) 3:01:29. העובדה שרק שישה רצים ירדו משלוש שעות מעידה על הקשיים במירוץ  ההוא. "המרתון הראשון של תל-אביב לימד אותנו שהוא לא דומה כלל למרתון טבריה", מוסיף סעידי. "פה התמודדנו עם עיר סואנת, סגירת רחובות וקשיים מסוגים שונים... בשנה השנייה כבר היו חסויות של מרכז הפועל וההסתדרות, והיה גם יצחק אופק, מזכ"ל הפועל המפרגן, שדאג לחסויות ולשכירת רכבים ובנה תקציב מיוחד לאירוע".

במרתון השני זינקו 188 רצים וסיימו 144. שני צרפתים קבעו זמן זהה - 2:56:56, והמנצח היה איב סיניוריק. בין המסיימים היו 120 ישראלים, הראשון ביניהם ושלישי בדירוג הכללי היה רוני סנדר -  2:27:32. הבריטי אלן מקגיי  ניצח במרתון השלישי (152 סיימו) בשיא מסלול - 2:22:34 ש', תוך שהוא מקדים את האמריקני ג'ון סטוקי בפער של 3:15 דקות. רוני סנדר היה גם הפעם הישראלי הראשון - 2:30:56. במרתון הרביעי השתתפו 250 רצים, הפעם גם ממזרח אירופה. שני המדורגים ראשונים לא סיימו את ריצתם, ואת הניצחון נטל הרומני סנדו בזכות 12 שניות פחות מאטלה באואר ההונגרי (2:27:06 לעומת 2:27:18). אבי לוי סיים ראשון בין הישראלים ושמיני בדירוג הכללי (2:35:13). מהמרתון החמישי נעדרו הישראלים הבכירים, אבל זה לא הפריע לצרפתי ז'אן מישל שרבונל, מנצח המרתון הראשון, לאחר שברח מיריביו החל בק"מ ה-25. במרתון מספר 6 סיימו שלושה צרפתים בראש: שווינד 2:30:08, צימרמן 2:30:25 ורולאן 2:33:20. גם מהמירוץ הזה נעדרו הישראלים הבכירים (כמו יאיר קרני), בעיקר משום שהעדיפו את מרתון לונדון.

עד לנקודת ה- של המרתון השביעי הובילו חמישה רצים: ארמנדו סקוצ'רי, דייויד קלארק, מישל קונסטנט, לאורי מוחמד ויעקב סולימני מישראל. בק"מ ה-25 עבר הבריטי קלארק למקום השני, אבל קונסטנט פתח צעד וסיים ראשון בתוצאה גרועה מבחינתו - 2:23:27. לטענתו, זה קרה בגלל החום והמסלול הקשה. גם במרתון השמיני ניצח צרפתי - לואיזון, בפער של 49 שניות מהרומני אלכסנדר ובשיא מסלול חדש - 2:22:21. הוא השלים בכך ניצחון שישי של הצרפתים משמונה מרתונים שנערכו בתל-אביב. 

1750 מטרים פחות...

המרתון התשיעי היה בשנת 1989. הברזילאי דה סוזה סילבה והשוויצרי מרכוס גרבר הוליכו בצוותא עד ל-25, אבל אז האט השוויצרי והברזילאי חצה ראשון את קו הגמר בזמן פנטסטי: 2:13:13. חמישה רצים נוספים ירדו מ-2:17 ש', וההישג הזה הדליק נורה אדומה. בדיקה של 'עולם הריצה' העלתה שהמתחרים רצו 1750 מטרים פחות... המרתון העשירי של תל-אביב ייזכר בגלל הפיני הנס קורקלין, שפרץ קדימה, ובנקודת ה- ביצע ריצת יחיד וניצח בזמן של 2:30:32.

במרתון ה-11 הוליכו שלושה אתיופים ושני איטלקים עד לנקודת ה-, אבל מכאן ואילך נצפתה ריצה טקטית של האתיופים שעשו זאת בטור עורפי, ללא יריבים. בסיום רשם טסגאי שיא חדש - 2:19:50, והפעם זמן חוקי בהחלט.      

בשנת 1992 הציב האתיופי טרובה זמן של 2:14:55 - התוצאה האיכותית ביותר של מרתון  תל-אביב ובריצה הראשונה בחייו! טרובה שיפץ את השיא הקודם בכחמש דקות, והפער בינו לבין השני, אדוגנה (גם הוא מאתיופיה), היה 4:53 דקות. גם אדוגנה שיפר את השיא הקודם.

המרתון ה-13 הוזנק לראשונה מהאיצטדיון בהדר יוסף. שלושה אתיופים וברזילאי אחד חוזה דה סילבה פתחו בריצה טקטית, אבל בק"מ ה-34 החליט אטנפו האתיופי לפרוץ קדימה ולקראת הסיום הצליח להגדיל את הפער בינו ליריביו כדי - 2:21:37. דה סילבה היה שני - 2:27:33, והיילה סטאין שקבע שיא אישי חדש - 2:33:09, היה שלישי וראשון בין הישראלים. 

הטעות הגדולה של מרתון תל-אביב התרחשה דווקא במירוץ האחרון, שהתקיים ב-16 במרץ 1994. בורה גזאי, המנצח, ברח מיריביו בקילומטר ה-35 לאחר ריצה צמודה של . בורה עצר את השעונים בהדר-יוסף ב-2:19:37 ש', הזמן השני בטיבו במרתונים של תל-אביב, וגם זכה ב-1750 דולר. הפולני טדאוש לויצקי היה שני (2:20.47) והרביעי, היילה סטאין, ניפץ את שיאו בכשמונה דק', אלא שהוא רץ שלושה ק"מ פחות... סטאין החליט לרוץ רק בבוקר הריצה. הוא לבש חולצה עם סימן של חצי מרתון, ובכתב יד נרשם לו מרתון שלם. הסדרנים לא ראו זאת, ובמקום לעבור דרך הלולאה שנקבעה לרצי המרתון הפנו אותו היישר לאיצטדיון. סטאין נפסל ואת הבכורה בין הישראלים קטף וודג' זבדיה בן ה-20. זמנו 2:33.30 שעות. "זה היה המרתון הראשון שלי", סיפר וודג'. "בסוף סיימתי לא רע. את סטאין עברתי בק"מ ה-35, ואז פתאום ראיתי שהוא לפני. אמרתי לו - ' לא ראיתי אותך ועכשיו אתה לפני? איך זה?...'"

מנצחי מרתון תל-אביב

כאמור, בשנת 1994 ירד המסך על מרתון תל-אביב. מרכז הפועל הפסיק את התמיכה, ובעיריית תל-אביב סירבו להופיע כמארגנים הראשיים של המירוץ. בנובמבר 2007 החזירו לעיר את מירוץ חצי המרתון, ואולי גם המרתון יוחזר. טבלה 1 מציגה את מנצחי המרתונים של תל-אביב ותוצאותיהם.

         טבלה 1: כל מנצחי מרתון תל-אביב

       

שנה

מנצח

מדינה

זמן

ישראלי ראשון ודרוגו

זמן

ישראלית ראשונה 

זמן

1981

ז'אן מישל שרבונל

צרפת

2:35:47

אבי לוי (3)

2:40:49

זהבה אליאס

4:02:51

1982

איב מיני וסניוריק

צרפת

2:26:56

רוני סנסר (3)

2:27:32

נאוה עזרא

4:31:15

1983

אלן מקגי

בריטניה

2:22:34

רוני סנדר (8)

2:30:56

רוזה סיידון

3:16:53

1984

סאנדו גאורגא

רומניה

2:27:06

אבי לוי (8)

2:35:13

רחל עזרא

3:27:05

1985

ז'אן מישל שרבונל

צרפת

2:23:06

דני קפלושניק (6)

2:37:05

רוזה סיידון

3:11:36

1986

מישל שווינד

צרפת

2:30:08

ציון נגר (5)

2:42:27

רוזה סיידון

3:26:59

1987

מישל קונסטנט

צרפת

2:23:27

יעקב סולימני (6)

2:36:00

סמדר צור

3:18:04

1988

ז'אן קלו לואיזון

צרפת

2:22:21

דני קפלושניק (9)

2:44:13

-

-

1989*

אוסמירו דה סילבה

ברזיל

2:13.27

ציון נגר (12)

2:24.42

רוזה סיידון

3:12.50

1990

הנס קורקליין

פינלנד

2:30.32

מיכה כגן (5)

2:46.16

אתי יגיל

3:25.00

1991

סגנה טסגאי

אתיופיה

2:19.50

דוד רסקאי (9)

2:49.45

-

-

1992 טרמי טרובה אתיופיה 2:14.56 ציון נגר (8) 2:34.08 אביגיל ברנשטיין 3:28.54
1993 אטנפו אנדובינה אתיופיה 2:21.37 היילה סטאין (3) 2:33.09 אתי קירמה (איינר) 3:49.23
1994 בורה גזאי אתיופיה 2:19.37 וודג' זבדיה (8) 2:33.30 אביגיל ברנשטיין 3:49.23

* מסלול מקוצר בגלל טעות בפנייה. רצו (חסרו 1745 מ').

 

מרתון ירושלים

"סיוט מתמשך"

את מירוץ המרתון של ירושלים תיארו הכתבים כ"סיוט מתמשך". ואכן, האזור ההררי של ירושלים הקשה על הרצים ולא אִפשר תוצאות טובות. הרבה ציפיות לא היו, הן בגלל התקציב הנמוך שהוקצה למירוץ כמו גם הפרסים למנצחים והן בגלל המצב הביטחוני (פיגוע בירושלים כמה שבועות קודם למרתון של 94'). פועל יוצא מכך היה היעדרויות של רצים מובילים מהארץ ומחו"ל.

במרתון הבכורה ב-27.10.1992, שאורגן על-ידי צוות שחלקו התנסה במרתון תל-אביב, השתתפו 82 רצים, ארבעה מהם התמוטטו בדרך ורק שלושה ירדו משלוש שעות. עד הקילומטר ה-24 התנהל קרב צמוד בין הסיני סאן יאנג והקניאתי ג'וזף צ'בוי, אבל בק"מ ה-25 הסיני ברח מיריבו וסיים ב-2:30:34, קודם שצנח באפיסת כוחות. צ'בוי דורג שני - 2:49:16. הישראלי הראשון היה צבי פישמן (39) מאיילות - 2:59:12 ואחריו אברהם עופר (3:00:18). הראשונה בין הנשים היתה הסינית מאי וואי (2:50:23), שלישית בדירוג הכללי. הישראלית הראשונה היתה אתי קירמה (25) מירושלים, שדורגה במקום ה-19 (3:32:37).

סיפטאווי רץ יותר מדי...

במרתון של 1993 נקבעה תוצאת השיא. המנצח, חסן ספטאווי, המרוקני הראשון שהגיע לכאן, רץ 2:25:53 על-אף המסלול הקשה, מזג האוויר החם והטעות של המארגנים בקילומטר ה-23: הסדרנים לא סימנו לו את הפנייה הנכונה וגרמו לאובדן  זמן יקר של כשתי דקות. היו גם תלונות על דלילות של תחנות שתייה בדרך.

התחלת הריצה הבטיחה קרב צמוד בין סיפטאווי, סטרוגנוב הרוסי ועמנואל סרוואט מטנזניה. בקילומטר העשירי זה היה קרב ראש בראש בין המרוקני לסטרוגנוב, עד לק"מ ה-31, שם הגביר המנצח את הקצב ונכנס ראשון לאיצטדיון טדי בירושלים. סטרוגנוב היה שני (2:26:57), וולדימיר סטיריץ' שלישי (2:29:11). הישראלי הראשון היה צבי פישמן (תשיעי בדירוג) - 2:59:02.  הראשונה בין הנשים היתה הצרפתייה דומניק רמבר - 3:03:03 ש'.

גם על המרתון השלישי והאחרון (10 רצים, ארבעה ירדו משלוש שעות) היה חתום סיפטאווי. גם כאן הוא רץ יותר מדי בגלל הכוונה מוטעית של הסדרנים, הפעם 'רק' 300 מטרים מיותרים, וגם הפעם זה לא הפריע לו לנצח - 2:38:05 ש'. השני היה הדרום-אפריקני ניאבו (17:47 ד' אחרי הראשון). הישראלי הראשון היה אמיר לין (הפועל מגידו) - 2:53:20, והראשונה בין הנשים היתה טטיאנה לאונובה (מולדובה), החמישית בדירוג הכללי - 3:02:17.

 

טבלה 2. כל מנצחי מרתון ירושלים

 

שנה

מנצח

מדינה

זמן

ישראלי ראשון

זמן

ישראלית ראשונה

זמן

1992

שי סאן יאנג

סין

2:30:37

צבי פישמן (3)

2:59:12

אתי קירמה

3:32:37

1993

חסן סיפטאווי

מרוקו

2:25:52

צבי פישמן (9)

2:59:02

רחל נגר

4:02:27

1994

חסן סיפטאווי

מרוקו

2:38:05

אמיר לין (3)

2:53:20

רחל נגר

3:51:46

 
סוף דבר

75 שנים חלפו מאז המרתון הרשמי הראשון שנערך בארץ. המרתונים האקראיים לא שרדו, והמרתונים המאורגנים של תל-אביב וירושלים לא משכו רצים איכותיים, בעיקר בגלל עיתוים ומקבץ התוצאות הירוד יחסית. אשר על כן הם גוועו ונעלמו, אך מרתון תל אביב חזר למפת המירוצים בשנת 2010. מרתון ירושלים חזר במתכונת חדשה ב-2011.  

בניגוד לאלה, מרתון טבריה הבין-לאומי חי ונושם זה 36 שנים ברציפות, והוא ממשיך להרשים בעצם המשכיותו (אף שחסר כאן קהל צופים). גם המספרים של המרתון בטבריה - שבירת שיא המשתתפים ועלייה בתמריצים הכספיים ושיפור התוצאות - מעידים על המשך מגמת ההתעצמות ומפיחים תקווה שהמרתונים הבאים עוד ילכו ויתעצמו.                 

לחלק הראשון

לחלק השני

 פרסום ראשון במגזין עולם הריצה: יולי 2008.

 

 

לרכישת מנוי למגזין עולם הריצה במחיר מיוחד לגולשי SPORTWEB

לחצו כאן

  • צילום: מערכת SPORTWEB

סגור