לרוץ עם עגלה

יעל סגל משתפת על חוויותיה מריצה עם עגלה וגם סוקרת את עגלת הריצה שלה

תאריך: 29/04/14, מאת: יעל סגל

הקדמה

לא קל לרוץ בהריון, ואמנם קל קצת יותר לרוץ אחרי הלידה, אבל לא באמת. אין שעות שינה, אין כח ובעיקר – אין זמן. עגלת ריצה היא פתרון נוח שמאפשר לרוץ עם הילד במקום לחפש מישהו שישמור עליו. ההקדמה היא מקום טוב להבהיר שזה לא מאד כיף לרוץ עם עגלה. זה הרבה יותר כיף מאשר לא לרוץ, אבל זה פחות כיף מאשר לרוץ סתם. כל מה שמהווה חוסר נוחות מסויים בריצה רגילה, כמו עליות, דרכים משובשות, הרבה אנשים בדרך או רוח פנים – יכול להפוך לסיוט אמיתי עם עגלה. במיוחד רוח פנים. צריך גם לקחת בחשבון שלא מומלץ לרוץ עם תינוקות לפני גיל חצי שנה, ושיש תינוקות ופעוטות שפשוט לא יסכימו לסידור. בכל אופן, בשבילנו (ברוב המקרים) זה עובד נהדר.

מה הופך עגלה לעגלת ריצה? עגלות ריצה מתוכננות כך שהנסיעה שלהן תהיה כמה שיותר חלקה. לכן יש להן 3 גלגלים, והגלגל הקדמי יכול להינעל. לכן הגלגלים גדולים. אפשר לרוץ גם עם עגלות אחרות, זה פשוט יהיה פחות נוח.
בישראל יש שני יבואנים של עגלות ריצה: במבלרייד ובייבי ג'וגר. הדגם של בייבי ג'וגר שמוגדר כמתאים לריצה נקרא עלית, אבל החברה לא רצתה לתת לי עגלה לנסיעת מבחן בטענה שהם כבר לא מכוונים לציבור הרצים. אז כתבתי רק מניסיוני עם הבמבלרייד (אני לא קשורה ליבואן או ליצרן בשום דרך). אפשר גם להזמין עגלה מחו"ל, המשלוח עולה כ-100$ דרך חברות שילוח ומשלמים רק מע"מ. זה חסכון כספי ניכר, אבל אז אין אחריות במקרה שיש בעיות.

במבלרייד – דגם אינדי



נתחיל מהתכל'ס – ממש כיף לרוץ איתה. לא מזמן סיימנו מירוץ 10 ק"מ, וזאת הייתה חוויה נהדרת. מהמורות בדרך לא מזיזות לה, הגלגלים נעים בצורה חלקה, היא יציבה. צלון גדול נותן הגנה טובה מהשמש לילד הישן בפנים, שזה מאד חשוב בריצות ארוכות. אבל מי שקונה עגלה בכ-3,000 ש"ח מן הסתם לא קונה אותה רק לריצה, אלא גם ליום-יום. ולכן אני אתיחס להיבטים היותר יום-יומיים שלה.

מה ששבה אותי באינדי היה קלות הקיפול. למודת ניסיון מעגלות (של אחיינים) שצריך לשדל אותן להתקפל בתחינות ונענועים, עמדתי משתאה מול הקלות שבה מקפלים את האינדי. פשוט מרימים ידית בכל צד והופכים ו... הופה. זהו. גם הפתיחה מאד קלה.

כטיבן של עגלות עם ידית אחת, גם כאשר היא מקופלת היא תופסת המון מקום. לנו יש סיריון, אוטו לא גדול, ונדרשים מספר להטוטים להכניס אותה לתא המטען. מצד שני, עגלה עם ידית אחת מאפשרת לך להשתמש רק ביד אחת כדי לדחוף אותה - תוך כדי שתיית קפה (יש מתקן ייעודי לכוס), שיחת טלפון או טיול עם הכלב שאין לי. אה, ותוך כדי ריצה, כמובן. האמת שאני לא מבינה איך אפשר להסתדר עם עגלה שיש לה שתי ידיות, אבל למי שאין מקום בבית או באוטו אין הרבה ברירה.

היא שוקלת לא מעט – 9 קילו. זה רלוונטי למי שמתכוון לסחוב אותה הביתה מקופלת (לא מכירה הרבה אנשים שעושים את זה). היא גם מאד רחבה (62 ס"מ). זה אומר שבשבוע הראשון איתה, אתם תתקעו בכל דבר. אבל מהר מאד מתרגלים, ויכולת התמרון המדהימה מפצה על כך. ללכת עם עגלה בתל אביב זה מסלול מכשולים אחד גדול – ועם האינדי פשוט לא מרגישים את זה. לעלות למדרכה, לרדת מהמדרכה – כמו עם ג'יפ 4X4.

הגב שלה נשכב ל-175 מעלות, ובשביל מי שלא בקיא במונחים – זה אומר שלא צריך אמבטיה. אפשר לקנות או לשכור אמבטיה, אבל לא צריך כי היא מתאימה מגיל 0. אפשר גם לסגור אותה בצורה חצי-אמבטית כזאת, להרגשה בטוחה לתינוק (או להורים, במקרה שלתינוק לא אכפת). מבחינתי זה יתרון, כי בעיני אמבטיה זה לא בטיחותי. בלי אמבטיה, הילד תמיד חגור. זה קצת יותר מסובך לשים אותו על הבטן, כי צריך להתאים את הרצועות ולפתוח את הבד מאחור. אבל זה עובד.

באופן כללי, היא מאד מודולרית – אפשר להזיז את הצלון קדימה, אפשר לשחק עם גובה החלק שמניחים עליו את הרגליים. הידית מתכווננת לכל מצב אפשרי, וזה מאד מועיל כשיש הבדל בגובה בין ההורים, וגם כשצריך לחסוך מקום ו"להעלים" את הידית (למשל באוטובוס). גם משענת הגב מתכווננת לכל זווית שרוצים אבל לדעתי המנגנון לא נוח בכלל.
בהקשר הזה של אמבטיות, כדאי לציין שהיא לא מתאימה לכל סלקל. אם הכוונה היא להעביר את הילד ישן מהאוטו לעגלה ולעלות איתו הביתה במעלית, צריך לקנות סלקל מתאים. אנחנו ויתרנו על הכוונה מראש, כי אין לנו מעלית, ובכל מקרה מעירים אותו כשעולים הביתה.
הסל למטה גדול למדי, אבל לא הכי נוח, ולפעמים נתקעים שם דברים ומאד קשה לשחרר אותם. יש תא קטן מאחור שמתאים למוצץ וצעצוע לשעת חירום, ואפשר גם לשים בו טלפון סלולרי ולשכוח אותו שם ואז שהוא יצלצל כשהילד ישן.


רצים עם עגלה במרוץ האביב ברמת השרון

טיפים לריצה עם עגלה

כדאי לוודא שיש אוויר בגלגלים. אמנם אנחנו הסתובבנו הרבה זמן עם 3 גלגלים חצי-מנופחים ולא שמנו לב בכלל, אבל זה בטח משנה כשרצים. וחוץ מזה, אתם זוכים בחוויה הביזארית של מילוי אוויר בגלגלים לפני ריצה. את הגלגל הקדמי נועלים כדי שהנסיעה תהיה חלקה יותר.
כדאי לקחת מינימום דברים לילד כדי לא להעמיס. אצלנו זה אומר צעצוע, מוצץ וחיתול שיסתיר את השמש בדרך חזרה. אבל היתרון האמיתי הוא שאפשר לקחת כל מה שצריך לריצה. לא בטוחים אם לצאת עם כובע נגד שמש או מעיל נגד גשם? למה לא שניהם! היי, העגלה סוחבת. אפשר לשים בקבוק מים בשבילנו במתקן לכוס, ואת הטלפון שמודד מרחק וזמן, אפשר לשים בכיס מאחור (רק לא לסגור כי זה מפריע לקליטה של ה-GPS).
כשרצים עם עגלה אין צורך להחזיק את הידית כל הזמן, בטח לא בשתי הידיים, ומספיק לתת דחיפה קלה. יותר בריא לגב. כמובן שבאזורים "מסוכנים" כדאי להחזיק בשתי ידיים, ואם צריך לבצע פנייה חדה לא לשכוח להרים את הגלגל הקדמי (כי הוא נעול ומאפשר רק פניות רחבות).

ריצה נעימה!

 

 

יעל סגל
רצה בזמנה הלא-פנוי ומתרגמת בזמנה הפנוי. מנהלת פורום נשים בספורט בתפוז.

  • © julief514 - Fotolia.com

סגור