כאבי גב תחתון – מקורם, סקירה ואפשרויות טיפול

| שתף |

כאבי גב היא אחת הבעיות הנפוצות. בכתבה הבאה סקירה מקיפה וכיצד לטפל.

תאריך: 31/05/16, מאת: ד"ר שמוליק ירון וד"ר איתי זיו

במעגלי החיים צפויים רבים מהאנשים לסבול במידה זו או אחרת מכאבי גב תחתון. חלקם, מקורם בעומס הגבוה הנוצר על עמוד השדרה הלומברי (התחתון) או הטורקלי (גב בית חזי). אזי, עומסים אלה עלולים להביא לגירוי רב ואף לפציעה של הדיסק הבין חולייתי.

המעניין הוא שתרגילים מסוימים אצל מתאמן מסוים לא יעלו את העומס על מפרקי עמוד השדרה ואילו אצל אחר הם מתכון די בטוח להעלאת עומס ואף – פריצת דיסק. החשוב הנו בחירת תרגילים מתאימים ואופן ביצוע מושכל. מכיוון שייתכן שלאנשים מסוימים כבר יש בעיה כזו או אחרת בעמוד השדרה והתרגיל המבוצע באופן שלא מותאם להם יגרה את המקום ועלול לגרום לפציעה עתידית. לדוגמה, בתרגיל פשיטות עמוד שדרה המבוצעות באימון משקולות, למשל, בעומס גבוה – גבוה מאוד ובאופן לא מדויק. זאת ועוד, שבחלק מהמקרים התרגיל מבוצע באופן מתפרץ, או ייתכן אף בשעות הבוקר המוקדמות, מה שמעלה עוד את העומס הפוטנציאלי על עמוד השדרה. או אז, גם אם אין בעיה קלינית ייחודית בהחלט ייתכן שייוצר כאב דיסקוגני (מקורו תוצאה של נזק לדיסק בין חולייתי, אך ללא פריצת דיסק).

מהו כאב גב וכיצד הוא מתאפיין?
• השכיח בכאבי הגב הנו הכאב העמום, בעל אופי נוקשה, מלווה תחושת אי נוחות.
• ישנו כאב הגורם תחושת נוקשות, הגוררת מגבלה קלה.
• ישנו הכאב הקורן - מצב בו ישנה הקרנה מקומית ועד הקרנה לאיברים רחוקים - הגורם לתחושת שריפה ו/או הירדמות האיבר.
• ישנו הכאב המשתק - הגורם למגבלה תנועתית עם קושי בתפקוד יום יומי (ישיבה, שינה, הליכה).
• הנפוץ בכאבי גב - הנו גב תחתון, הנגרם בדרך כלל כתוצאה ממתיחה של רצועה או שריר, אשר תפקידם הנו לייצב את חוליות הגב - עמוד השדרה.
• חוליות עמוד השדרה – מדובר במבנים גרמיים - עצמות היושבות האחת על גבי השנייה ומרכיבות את עמוד השדרה. בחוליות יש תעלה אשר בתוכה עובר חוט השדרה - היא צמת העצבים המסתעפת לשאר חלקי גופנו. באדם בוגר - עמוד השדרה בנוי מ-26 חוליות:
7 חוליות צוואר - סרוויקאלים
12 חוליות גביות לבית החזה - טורוקליים
5 חוליות מותניות - לומבריים
1 חוליה (מאיחוי 5 חוליות) עצם העצה - סקרולית
1 חולית הזנב (4 חוליות זעירות) - העצם הקואקסלית

• החוליות יוצרות ארבע עקומות:
* עקומת לורדוזה צווארית
* עקומת קיפוזה גבית
* עקומת לורדוזה מותנית
* עקומה סקרולית- עצם הזנב

בין החוליות יושבים דיסקים - הדיסקים הבין חולייתים העשויים סחוס. לכל דיסק יש שיכבה חיצונית / מעטפת חזקה וחלק פנימי רך יותר שמתפקד כבולם זעזועים ומרפד את החוליות בעת תנועה. נציין ונאמר שכל שינוי במבנה הגרמי עלול לגרום לשינוי באיזון הלחץ של חוט השדרה. מכאן לשאלה - כיצד נגרם כאב גב?
• שעות ישיבה ארוכות או עמידה ממושכת. וכן, שעות שינה לא איכותית הן במנח הגוף ו/או כוחות המופעלים על הגוף במצב השינה.
• תנועות כיפוף רבות של עמוד השדרה חוזרות ונשנות ובאופן לא מבוקר.
• פעילות הכרוכה מאמץ פיזי מתמשך, לדוגמה: נשיאת משא כבד ובמיוחד באופן שיוצר עומס רב על מפרקי עמוד השדרה.
• עייפות השרירים המייצבים את עמוד השדרה וכן שרירי שלד או שרירי ליבה (Core ) חלשים.
• פעילות יתר או פעילות לקויה, הן בחיי היום ו/או בפעילות גופנית וספורט בשל עומס מצטבר על הגב.
• מאמץ פיזי חד פעמי, מעבר למוכנותן ויכולתן של הרקמות להגן על עצמן.
• מחלות מערכתיות כמחלת עצמות או מחלות סיסטמיות כגון: פיברומיאלגיה שהנה מערכתית ומערבת את כל הגוף, בעוד התקף לב הוא מחלה ממוקמת ללב.
• פתולוגיות כגון: בלט דיסק, פריצת דיסק, היצרות תעלת עמוד השידרה.
• "גלישת" חוליה, שברים אוסטאופורוטיים, ניוון עמוד השדרה, גידולים וזיהומים.

הנמצאים בסיכון לפציעה
• ההולכים על שתיים - חשופים לכאבי גב תחתון.
• העוסקים בעבודה דינמית או סטנדרטית, פיזית או משרדית.
• בעלי משקל עודף. ישנו קשר בין עלייה במשקל הגוף ואף אחוזי השומן לכאבי גב תחתון.
• אנשים שאינם מתחזקים את גופם בפעילות גופנית בכלל או באופן לא אפקטיבי כלל.
• מתאמנים "חרוצים" מדי שנלהבים ועוסקים בהרמת משקל לא מבוקר מחד גיסא, או עם ביצוע קומפנסציות תנועתיות על בסיס קבוע – מאידך גיסא..
• אלה המעשנים - שכן במחקרים נחשף הקשר בין בעיות עמוד שדרה ועישון.

בתלונה על כאבי גב חשוב:
• לקבל תיאור מדויק ככל הניתן לסוג הכאב, אזור הכאב ועוצמתו, אותו חש המתלונן. יש להבחין בין: כאב מקומי ללא הגבלת תנועה לבין כאב קורן עם השלכות נימול ו/או הרדמות איבר. אגב, תחושת חולשה, זרמים, נימול לאורך הגפיים יכולה לרמוז על בעיה עצבית.
•לבדוק אם הכאב יוצר הגבלה תנועתית ו/או האם מדובר על כאב שמשתק ומשבש פעולה תקינה באיבר.
• יש לבחון באם הכאב הנו כאב שרירים, או שמא הכאב הנו במרכז הגב לאורך עמוד השדרה.
• כאב גב המחריף בזמן שיעול או עיטוש עשוי להעיד על בעיה בדיסק הבין חולייתי.
• איבוד שליטה על סוגרים, בעיות במתן שתן – עשוי להעיד על בעיה גדולה יותר במערכת העצבים המרכזית - דבר המחייב פניה לרופא.
חשוב לציין שלא כל כאב משמעותו "פריצת דיסק".

פגיעה בדיסק - מהי?
ישנן דרגות שונות לפגיעה בדיסק:
• תזוזה של הדיסק ממקום מושבו הטבעי.
• בלט דיסק - בליטה של השכבה החיצונית - לתעלה בעמוד השדרה או מצדדיו.
• קריעה של השכבה החיצונית ויציאה של החומר הרך - נקרא "פריצת דיסק".
גם לזה דרגות חומרה והשלכות נלוות בין אם הנוזל הצמיגי נפרץ לכיוון התעלה ובין אם הנוזל נשפך לבין הזיזים של החוליות.

כיצד נוצרת פריצת דיסק?
• הזדקנות ושינויים ניווניים - הדיסק מתייבש, מאבד מגובהו ומיכולתו לבלום זעזועים.
• טראומה - נפילה או תאונות.
• מאמץ פיזי חד פעמי - מעבר לקיבולת הרקמות.
• אימון לקוי – בעקבות כך, עומס מצטבר על הגב.

סימפטומים
• מיקום וכיוון הדיסק הפגוע - ישליכו על אזור הכאב וסוג הכאב: חולשה, כאב אזורי או קורן.
• הבליטה – עלול שתלחץ על שורש העצב או תגרה אותו עד פגיעה בשלמותו.
• רוב פריצות הדיסק מתרחשות באזור גב תחתון בחוליות לומבריות L4-L5 וכך משפיעות לרוב על צד אחד ו/או רגל אחת ו/או דו - צדדי.
• כאב לאורך הגב דרך הישבן לרגל - נקרא "כאב מוקרן".
• לרוב, בימים הראשונים לאירוע - כל תנועה תגביר כאב.
• כאב ונוקשות ילוו בעת קימה משנת הלילה.
• כפיפה ונשיאת חפצים בטכניקה לקויה.
• שיעול, עיטוש ובכלל, בעת עליית הלחץ התוך בטני עלולים להגביר את הכאב.
• הליכה בשיפוע, ישיבה ממושכת, עמידה לאורך זמן - יביאו להחמרה בתחושת הכאב.

הטיפול בכאב גב:
• בימים הראשונים, המשך פעילות מתונה ומבוקרת ולא לשכב חסרי אונים.
• להשתמש בקומפרסים קרים / חמים בהפוגות - למשך 20 דק' (חם / קר עפ"י מה שעושה טוב יותר לגופכם).
• בתנוחת שינה - תנוחה עוברית עם כרית בין הברכיים או בשכיבה על הגב בהגבהת הרגליים.
• מתיחות קלות.
• קבלת תרופות אנטי דלקתיות.

בפריצת דיסק:
• יש לפנות לרופא שיאבחן ועפ"י צורך יפנה להדמיה כגון: צילום רנטגן, CT, MRI.
• בימים הראשונים לקרות האירוע – מומלץ לנוח מפעילות מאומצת ולבחור תנוחת שכיבה/ ישיבה שאין בהן כאב. ניתן לחמם או לקרר את המקום על פי הצורך.
• לאחר אבחון יש מקום לסיוע פיזיותרפי לשם הקלה על הכאב, שיפור טווחי תנועה, הפעלת שרירים וחזרה של התפקוד היום יומי בצורה אופטימאלית.
נציין, שפריצת דיסק שאינה כרוכה בהתערבות כירורגית, מחייבת טיפול בראייה הוליסטית. כלומר, יש להתייחס לפגיעה, כאי איזון רב מערכתי של שלד, שריר, עצבים ואף - נפש. יש למצוא את הקשר בין הירידה בתפקוד ומכניזם הפגיעה לבין הפגיעה באיכות חיי הנפגע. מכאן ניתן להסיק את הצורך באיזון אורח החיים לרבות במשתנים הבאים:
• בהיבט הפסיכולוגי – הפחתת לחצים יום יומיים.
• שרירי השלד – חיזוק פרופורציונאלי פונקציונאלי. לדוגמה, חיזוק שרירים שנוטים להזניחם כגון: זוקפי הגב, הסיבים האחוריים של שריר הדלטואיד, פושטי הירך ועוד.
• שרירי ליבה – חיזוקם באופן כללי ובהתאמה לכל אדם לפי צרכיו ומטרותיו. לדוגמא, חיזוק שרירי ליבה לאישה בת 70 שלא התאמנה מימיה בחדר הכושר או הסטודיו באימוני התנגדות, שונה לגמרי מחיזוק אותם שרירים לגבר בן 40 שמתאמן כל ימי חייו באימוני כוח ואירובי מגוונים.
• גמישות – שיפור טווחי התנועה של המפרקים והשרירים באופן אופטימאלי.
• מודעות ושיפור היציבה באופנים המקובלים כגון: ביצוע תרגילים מותאמים, שיפור מנח הגוף בסביבת העבודה (ארגונומיה) ועוד.

 

ד"ר שמוליק ירון, מומחה לשיקום / שיקום לב, רפואת ספורט ושיקום פציעות ואימונים בטווח הרחב.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מרכז קורסים הכשרה למדריכים בבית ספר להשתלמויות של המכללה בוינגייט.
מנהל תחום הסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח".


מקורות

סגור