כאבי שוקיים ברצים - כאב חולף או שברי מאמץ ?

| שתף |

האם כל כאב בשוק הוא סימן לשבר מאמץ? ומה צריך לעשות כדי למנוע את הכאבים הללו. הכל בכתבה הבאה

תאריך: 16/02/15, מאת: אור מיכאלי*

רבים מן הרצים והעוסקים בספורט מרגישים לפעמים כאב בקדמת השוק בזמן פעילות או אחריה. כאב זה יכול להופיע במספר דרגות חומרה ומסיבות שונות; מדלקת קלה שאינה מזיקה ועד שברי מאמץ משמעותיים. בשורות הקרובות אגע במספר מאפיינים, סממנים ותמרורי אזהרה ואסיים במספר תרגילים בסיסיים למניעה או הקלה בכאבים.

כאבי השוקיים או בעגה המקצועית (MTSS -medial tibial stress syndrome) או Shin splints, מוגדרים כפציעת שימוש/ עומס יתר (Overuse), בשל עומס חוזר על הרקמות הגורם לכאב בחלק התחתון הפנימי של השוק, כתוצאה מתגובת העצם למאמץ. הכאב נגרם ממשיכה של השרירים, המצויים בעומס רב, המתחברים לעצם באזור זה ובשל כך עשויה להיות מעורבות של דלקת מקומית.
לעיתים, כאב ממושך מסוג זה ללא התייחסות טיפולית עלול להחמיר עד דרגה של שבר מאמץ.

פגיעה זו שכיחה אצל רצים; 6-16% מכלל הרצים סובלים ממנה ודווחה בשכיחות של עד 50% אצל חיילים בתקופות מסוימות.
ניתן להעריך מה סיבת הכאבים על פי רמת הכאב וזמן ההופעה של הסימפטומים:

א. כאב המופיע רק בפעילות עצימה כגון ריצה מהירה מאד, ניתורים, ריצה בירידה.

ב. כאב המופיע במשך כל האימון שנמשך גם מעט אחרי האימון.

ג. כאב המופיע גם בהליכה רגילה ובמדרגות ביומיום, ללא קשר לאימון (בשלב זה יש לשקול קיומו של שבר מאמץ).

ד. כאב קבוע המופיע גם במנוחה. בשלב זה החשד לשבר מאמץ גבוה ביותר .

** שבר מאמץ בטיביה הוא השכיח ביותר; 80-95% משברי המאמץ בגוף הם בעצם זו.

לפי המדווח בספרות הרפואית, אם מופיע כאב דו צדדי קיים חשד ל-MTSS ובמעורבות של רגל אחת בלבד החשד לקיומו של שבר מאמץ גבוה יותר.
אבחנה של שבר מאמץ ניתן לעשות בעזרת MRI או מיפוי עצמות.

גורמי סיכון לפציעה:
• עלייה בעומס האימונים.
• שינוי במשטח אימונים אליו רגילים/ משטח אימונים קשה.
• טכניקת ריצה לקויה.
• שינה לא מספיקה.
• תזונה לקויה, זמינות אנרגטית נמוכה.
• חלוקת עומס לא נכונה במהלך השבוע.
• פציעות קודמות בקרסול או מגבלה בטווח התנועה בקרסוליים.
• השטחה של הקשת בכפות הרגליים.
• חולשה באגן הירכיים וגב תחתון (חולשה של שרירי הליבה) המהווים את הבסיס ליציבה נכונה ואת מרכז בכוח בעת פעילות גופנית .

המלצות:
במידה והכאב הוא בשתי הדרגות הראשונות (כפי שצוינו קודם), מומלץ להפחית מעט עומס ולבצע תרגילי חיזוק ושליטה כפי שמופיע בהמשך. אולם במידה ומופיע כאב הנמשך מעבר לכמה שעות ברצף, במנוחה למשך מספר ימים מדובר ב"נורה אדומה". במצב זה יש להפסיק את הפעילות, לנוח ולפנות לבירור רפואי.

טיפול:

במידה ומדובר בשבר מאמץ הטיפול החשוב והיעיל ביותר הוא מנוחה.
בדרגות נמוכות יותר, מומלצת הפחתת עומס ומנוחה יחסית מפעילויות המעוררות את הכאב.

פיזיותרפיה להפחתת כאבים, הכוללת בין היתר- עיסוי מקומי, חבישה (taping) ותרגילים ייעודיים. חשוב מאד להדריך לביצוע תרגילים המותאמים אישית לכל מטופל.

לעיתים יש לשקול התאמת מדרסים לתיקון מנח כף הרגל.

שלושה תרגילי חיזוק ושליטה בסיסיים:

1. "משיכת מגבת" לחיזוק ושיפור השליטה בקשתות ובשרירי כף הרגל.
יש לבצע את התרגיל תוך מעבר לפחות על 2 מגבות מלאות.




2. עליה חוזרת על קצות אצבעות - על רגל אחת או שתי רגליים, כתלות ברמת הכוח הבסיסית של המתאמן.
 

3. תרגילי שווי משקל כגון עמידה רגל 1,ירידה ל "מאוזן" וכדומה.

    

 

בנוסף חשוב לשלב תרגילי חיזוק לשרירי הליבה ולגפיים תחתונות (שיפור שליטה וחיזוק) וכן שחרור שרירי למשל עבודה על גליל קצף.


 

 

בברכת הצלחה והמשך ריצות מהנות ונטולות כאבי שוקיים!

 

אור מיכאלי  - פיזיותרפיסט מוסמך ומאמן כושר
עובד במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט ושירותי בריאות כללית ובעל קליניקה פרטית בעפולה.
 

  • CLIPAREA.com - Fotolia

סגור