הכל על פרוביוטיקה למתאמנים

| שתף |

חושבים לצרוך פרוביוטיקה על מנת לשמור על עצמכם? האם פרוביוטיקה רלוונטית למתאמנים? הכל בכתבה הבאה

תאריך: 20/01/15, מאת: ניר פינק

חיידק פרוביוטי הוא מיקרואורגניזם היכול לשנות לטובה את בריאותו של המארח שלו ומהווה חלק מהמיקרוביטה של המארח*. בשנים האחרונות חיידקים פרוביוטים משמשים כתוסף, אשר מטרתו העיקרית היא מניעה של בעיות במערכת העיכול ואף מניעת מחלות[1]. חיידקים אלו מתרבים בגוף ומונעים התרבות של חיידקים "אלימים" וכך מונעים היווצרות של מחלות, אך חשוב לציון שחיידקים שונים רלוונטיים כנגד מחלות שונות[1]. בנוסף, חיידקים פרוביוטיים יכולים להשפיע גם על פעילות מערכת החיסון בעיקר על הרקמה הלימפטית שבמערכת העיכול וגם כך מובילים לבריאות. כדאי לקחת בחשבון כי האינטראקציה הכי טובה בלקיחת פרוביוטיקה היא ביחד עם מזון או על מזון שהחיידקים הללו רגילים לגדול עליו והמינונים המוכרים בספרות ממחקרים הם 1-10 ביליון חיידקים ליום (Australian Institute of Sport 2012).


creative soul - Fotolia

האם חיידקים אלו יכולים לשפר יכולת גופנית? האם למתאמנים כדאי לצרוך אותם? מה היתרון שהם יכולים לתת למתאמן?

לגבי נושא שיפור היכולת, אין מספיק מידע והנושא לא נחקר מספיק על מנת לתת תשובות חד משמעיות. ישנו מיעוט מחקרים המראה הטבה ביכולת, אך מדובר על מתאמנים שהיו במצב עייפות או אימון יתר – דבר המתבטא ביותר דלקתיות בגוף. המשמעות היא שיתכן שהשיפור ביכולת הגיע כתוצאה משיפור היכולת של מערכת החיסון להתמודדות עם המצב. במתאמן הבריא עדין אין מסקנות רלוונטיות[2], אך יתכן שהוא ירוויח מצריכה של פרוביוטיקה בעת תקופות של ביצוע אימונים קשים. הרווח יכול להיות במניעת מחלות בעיקר של מערכת הנשימה העליונה (URTI) או הפרעות של מערכת העיכול. דבר זה יכול להועיל בכך שהמתאמן יוכל להמשיך את תוכנית האימונים שלו עקב פחות חשיפות למחלות.

בנושא של מניעת מחלות, שיפור פעילות מערכת החיסון ופעילות גופנית יש יותר ממצאים. לדוגמה חיידק ה-LGG נבדק על רצי מרתון שהתכוננו לתחרות. 141 רצים חולקו ל-2 קבוצות שאחת קיבלה פרוביוטיקה והשנייה פלסבו למשך 3 חודשים ולאחר מכן השתתפו במרתון. אחרי המרתון היה מעקב נוסף של שבועיים אחריהם להתפתחות של מחלות. למרות שלא היה שוני בכמות האנשים שחלו בין הקבוצות וכן בסוג המחלות (מערכת העיכול / URTI) בתקופת האימונים, כן היה שוני באורך המחלה. אלו שלקחו את הפרוביוטיקה בתקופה האימונים חלו 2.9 ימים לעומת 4.3 ימים בקבוצת הביקורת. תמונה זהה הייתה גם אחרי המרתון כאשר קבוצת הניסוי חלתה יום אחד לעומת 2.3 ימים של קבוצת הביקורת [3].

מחקר נוסף מוצלב כפול סמיות בוצע על 20 רצי עילית למרחקים ארוכים עם חיידק L fermentum. בתקופה של 28 שבועות הם קיבלו או את החיידק או אינבו. בתקופה שהם לקחו את החיידק היו להם פחות מחלות הקשורות במערכת הנשימה וכן הייתה עליה פי 2 בכמות אינטרפרון גמא – הקשור בפעילות מערכת החיסון[4]. במחקר אחר שבו נלקחו אתלטים שהראו תסמינים של אימון יתר לעומת אתלטים במצב תקין ראו כי במתן של חודש של החיידק L acidophilus מצבה של מערכת החיסון וכן אינטרפרון גמא שלהם השתפר[5].

עוד דוגמה לשיפור מערכת החיסון היא במחקר רנדומאלי שבוצע על 64 אתלטים פעילים באוניברסיטה. היו פחות מקרים של מחלות URTI במשך 4 חודשי חורף שבהם קיבלו את החיידק הפרוביוטי L casei Shirota ביחס לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. כמו כן, היה שימור באותה תקופה של נוגדני IgA ברוק. פחות נוגדנים אלו נצפה כמוביל ליותר פגיעות למחלות מערכת הנשימה העליונה [6].

גם במחקר מ-2014 כשלקחו 30 שחקני עילית של רוגבי במחקר מוצלב וניתן להם פרוביוטיקה או פלסבו למשך 4 שבועות, נצפה שהם חלו פחות במחלות של דרכי הנשימה העליונות או מערכת העיכול. 14 משתתפים שנטלו את הפרוביוטיקה לעומת רק 6 נסיינים שנטלו את הפלסבו דיווחו שלא היו חולים בכלל בתקופת הניסוי. כמו כן, זמן המחלה היה ארוך יותר בזמן נטילת פלסבו (5.8 ימים לעומת 3.4 ימים), אך זה רק היה קרוב להיות סטטיסטי (P=0.054) – המשמעות היא שיתכן שזה כן מועיל במניעה או בהורדה של כמות ימי המחלה[7].

המחקר האחרון אותו אסקור הוא משנת 2012 [8]. במחקר זה נלקחו 24 אנשים מאומנים שחולקו ל-2 קבוצות. 11 מתוכם קיבלו פרוביוטיקה (אחד לא סיים את המחקר) ויתר ה-12 קיבלו אינבו למשך 14 שבועות. הם ביצעו מבחן מאמץ של 90 דקות בתחילת ובסוף המחקר. נלקחו בדיקות צואה לפני ואחרי המתן של הפרוביוטיקה או האינבו על מנת לוודא את כמות המרקר זונולין (מבטא חדירות של מערכת העיכול). בקבוצת המחקר שקיבלה את הפרוביוטיקה היה פחות המצאות של זונולין, המשמעות היא שהיו פחות חדירות של המעי לגורמים עוינים. חדירות מעי במהלך פעילות גופנית גורמת לפעמים למתאמנים ליותר תופעות לוואי כמו כאבי בטן, שלשול, נפיחות ואף דימום מהמעי. השימוש בפרוביוטיקה הועיל כנראה בהורדת חדירות המעי, אך יש צורך בעוד מחקרים על מנת לאמת את הנושא.

לסיכום נושא השימוש בפרוביוטיקה במתאמנים:
1. לגבי שיפור יכולת גופנית, לא ברור אם פרוביוטיקה רלוונטית, מלבד למי שנמצאים במצב של אימון יתר.
2. שימוש בפרוביוטיקה יכול כנראה להוריד את ימי המחלה בעת חולי במתאמנים.
3. יתכן ושימוש בפרוביוטיקה משפר את העמידות של מערכת החיסון, ומוביל לפחות חולי בעת תקופות אימונים.
4. פרוביוטיקה כנראה משפיעה לטובה כנגד בעיות של מערכת העיכול וכן מחלות דרכי ריאה עליונה במתאמנים.

 

הכותב ניר פינק הוא דיאטן רצים וספורט (B.Sc.nutr ו-B.Sc.med, RD), מרצה לתזונה במכללת וינגייט. יכתיב קצב של 40 דקות במרוץ נס ציונה שיתקיים ב- 7/2/2015.
לדף הפייסבוק של ניר
 

מקורות:

*על המיקרוביוטה ניתן לקרוא בכתבה בקישור

1. A meta-analisis of probiotic efficacy for gastrointestinal diseases. Marina L. Ritchie , Tamara N. Romanuk. Plus one, April 2012, Volume 7, Issue 4, e34938
2. Nichols AW. Probiotics and athletic performance: A systematic review. Current Sports Medicine Reports 2007, 6: 269-273.
3. The effect of probiotics on respiratory infections and gastrointestinal symptoms during training in marathon runners. Kekkonen RA, Vasankari TJ, vuorimaa T, et al. Int J Sport Nutr Exerc Metab 2007;17:352-63
4. Oral administration of the probiotic Lactobacillus fermentum VRI-003 and mucosal immunity in endurance athletes. Cox AJ, Pyne DB, Saunders PU, et al. Br J Sports Med 2010;44:222-6
5.Reversal in fatigued athletes of a defect in interferon gamma secretion after administration of Lactobacillus acidophilus. Clancy RL, Gleeson M, Cox A, et al. Br J Sports Med 2006;40:351-4
6. Daily probiotic's (Lactobacillus casei Shirota) reduction of infection incidence in athletes. Gleeson M, Bishop NC, Oliveira, et al. Int J Sport Nutr Exerc Metab 2011;21:55-64
7. Probiotic supplementation reduces the duration and incidence of infections but not severity in elite rugby union players. Haywood BA, Black KE, Baker D, McGarvey J, Healey P, Brown RC. J Sci Med Sport. 2014 Jul;17(4):356-60
8. Probiotic supplementation affects markers of intestinal barrier, oxidation, and inflammation in trained men; a randomized, double-blinded, placebo-controlled trial. Manfred Lamprecht, Simon Bogner, Gert Schippinger, Kurt Steinbauer, Florian Fankhauser, Seth Hallstroem, Burkhard Schuetz and Joachim F Greilberger . Journal of the International Society of Sports Nutrition 2012, 9:45

 

  • full image - Fotolia

סגור