פעילות גופנית אצל ילדים עם הפרעות אכילה

| שתף |

מהם הסימנים להפרעות אכילה בקרב ילדים, כיצד לזהות אותם וכיצד להתאים פעילות גופנית. הכל בכתבה הבאה

תאריך: 26/04/15, מאת: ד"ר איתי זיו ודגנית גלסמן

הפרעות אכילה בכלל ואצל ילדים בפרט – שכיחות למדי. למרות המודעות הגוברת ועולה בתחום אורח החיים הבריא, התזונה הנכונה ועוד, ישנם לא מעט מבוגרים וילדים כאחד הסובלים מבעיות אכילה שונות. נציין ונאמר שהמודעות הכללית לגבי תזונה בכלל ואצל ילדים – בפרט גברה מאוד בשנים האחרונות וישנם אף מרכזים לטיפול בבעיות השונות מה שלא היה בעבר.

במרבית המקרים, הפרעות אכילה מתייחסות יותר לגיל ההתבגרות אך מסתבר שמקורן עשוי להיות גם בגיל צעיר יותר. נתייחס בפרק זה לאוכלוסיית הילדים שעלולה בהחלט לסבול מהתופעה מסיבות רבות ובאופנים שונים. במונח הפרעות אכילה אנו מתייחסים הן למשקל ואכילת יתר והן להפחתת אכילה ומכאן הירידה המשמעותית במשקל. ההתייחסות הנה, למעשה, לשינוי בהרגלי התזונה כאל שיקוף של קשיים או גורמים ברמה עמוקה וראשונית יותר. קרי, כאל סימפטום ולא תופעה בפני עצמה. היום אנו מודעים לכך כי גם בקרב ילדים צעירים שינויים בתזונה/משקל אינם גופניים בלבד. ישנן התנהגויות, גורמים, ושינויים אשר יכולים להוות "אור אדום" "נורות אזהרה" או מצבים אשר עלולים להתפתח או לעורר חשש להתפתחות הפרעות אכילה כמו:

1. הופעת התנהגויות כמו אי רצון לאכול מזונות רבים ו/או אימוץ אורח חיים קיצוני מבחינה תזונתית. אומנם הרגלי התזונה של ילדים משתנים לאורך השנים: חלק מן הילדים מרחיבים את רפרטואר המזון וחלקם – מצמצמים, ומדובר בתהליך טבעי, אך כמו כל דבר, שם המשחק הוא מינונים: כל שינוי קיצוני הינו בחזקת נורת אזהרה.

2. ביטחון עצמי ירוד – עשוי לנבוע מסיבות שונות וגם הוא ייתכן שיוביל להפרעות אכילה. חלק ניכר מאכילה גם אצל ילדים הינה "רגשית": במצב של חשש או חוסר בטחון, חלק מן הילדים יבחרו במזון כמקור נחמה. מזון מספק תחושת שובע ותחושת סיפוק מיידית, אך גם קיצרת טווח.

3. חרדה או דיכאון. שוב יכולים להביא לאכילה "רגשית". אליה וקוץ בה, אכילה תוביל לעליה במשקל ומכאן לתחושת כובד אשר עלולה להחריף את תחושת הדיכאון.

4.דימוי עצמי נמוך – יכול לשקף דימוי גוף נמוך, דבר המופיע אצל ילדים (וגם מבוגרים) ועשוי להיות קשור להפרעות אכילה.

5. הרצון להיות או לחקות אחר - לרבות סלב מתחומים שונים שעשויים להשפיע רבות על בני נוער בעיקר בכל הקשור לאורח חיים. כיום גם ילדות וילדים בגיל טרום התבגרות חשופים לפרסומות, תמונות (לפעמים גם מרוטשות) ומדיה חברתית של מפורסמים בעלי הופעה חיצונית אידאלית ולעיתים קרובות לא ריאלית מבחינת מרבית הילדות/ילדים אך הם כמובן מושפעים מהם.

6. אגירת מזון במחבוא - סמפטום חד משמעי לקיומה של הפרעת אכילה.

7. אכילה בולמית ועודף משקל-מעבר לנורת אזהרה מדובר במצב המחייב טיפול מקצועי.

8. חריגות חברתית וכן בעיות מסוגים שונים כמו: שכול של אנשים קרובים, בעיות משפחתיות ועוד- כל שינוי מהותי/קיצוני בחיים עלול לגרום לשינוי בהרגלי האכילה גם של ילדים. שוב אכילה/אי אכילה רגשית.

9. הפרזה בפעילות גופנית המבוצעת- חשוב להורים לשים לב שוב לשינויים קיצוניים בזמן/תוכנית אימון.

10. הילד עושה צרכיו באופן מופרז.

11. חוסר מיקוד וקושי בריכוז.

12. התעסקות עם משקל ואכילה. מתקשר גם לדימוי גוף.

13. בעיות רפואיות ופיזיולוגיות שונות כגון: אמנוריאה (הפסקת המחזור החודשי), התייבשות, בעיות קיבה ומעיים, היפותרמיה (אי סבילות לקור), שברי מאמץ (ופציעות שימוש יתר), אובדן משמעותי במשקל, התכווצויות שרירים לא רצוניות, חולשה או עייפות, בעיות שיניים וחניכיים.


חשוב להאיר הנקודה שהפרעות אכילה מצריכות גיוס של המשפחה (במקרה הטוב) לטיפול בבעיה. ואם מדובר באימוץ גישה תזונתית לא ממש מסורתית כמו טבעונות, נטול גלוטן וכדומה (ללא בעיה בריאותית או אחרת שמצדיקה זאת) מדובר גם בהוצאה כספית לא מבוטלת של המשפחה. להפרעות האכילה השלכות על בריאות הילד הן במישור הפיסי והן במישור הנפשי והמחיר בשל כך – גבוה.
חשוב להבחין בהפרעות אכילה אצל ילדים בין אלה שעוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע (וכן ספורטאי הישג) לעומת כאלה שאינם ספורטאים בכלל ולא עוסקים גם בשום סוג של פעילות גופנית. ההשלכות אינן זהות! במקרה שמדובר בספורטאים, הפרעות האכילה הן ממקור אחר מאשר אצל ילדים שסובלים מהשמנה או בעיות אחרות. לדוגמה, בענפי ספורט בהם יש קטגוריית משקל (או יש צורך במבנה גוף מסוים) כמו: אומנויות לחימה (לרבות ג'ודו וכדומה), הרמת משקולות, התעמלות אומנותית או מכשירים, יש להקפיד על משקל הגוף והרכבו (אחוז השומן) באופן קפדני ביותר. הפרעות אכילה קשורות לסוג הספורט עצמו וכן לתקופות במהלך השנה (כגון: תחרויות, פגרות וכדומה)... לעומת זאת, הילדים שאינם ספורטאים וסובלים מעודף משקל, הפרעות האכילה הן על פני כל השנה, הם אינם סובלים מרזון בהכרח אך מקור הבעיה שונה ללא צל של ספק. מבחינה בריאותית מדובר בבעיה לא פשוטה.

עיסוק מופרז בפעילות גופנית

גם הוא שכיח במקרה זה. מדובר על אותם ילדים שמבצעים פעילות גופנית בהיקפים גדולים מאוד וזאת על מנת להפחית במשקל באופן דרסטי או מסיבות אחרות. בכל מקרה , נציין, שבמקרים מסוימים אין לאפשר בכלל ביצוע פעילות גופנית. זאת במקרים קיצוניים כמובן ועד התחלה של שינוי חיובי. המעקב, במקרה זה, הנו קריטי. משקל הגוף, היקפים, אחוז השומן ועוד, חשוב למדוד ולראות שיש שינוי בהם ואז בהדרגתיות תשולב תוכנית אימון גופני מתאימה. לפעילות הגופנית חשיבות רבה לא רק בהיבט של שיפור כושר גופני אלא גם בהגברת תיאבון (לרבות בשחייה), הפרשת אנדורפינים, שיפור המודעות העצמית והביטחון העצמי ועוד. חשוב לדעת, אגב, שהפרעות אכילה עשויות להתבטא גם באכילה לא מספקת מסיבות שונות ומגוונות וגם לכך יש לתת את הדעת. למשל, ספורטאי תחרותי המתאמן 25-30 שעות בשבוע יתקשה , בחלק מהמקרים, לצרוך את כמות הקלוריות האיכותיות אותן הוא חייב לצרוך לשם תמיכה בתהליך האנבולי, התאוששות, מילוי מאגרי גליקוגן ועוד.
בעיה נוספת בהפרעות אכילה הנה ירידה בתפקוד מערכות שלד-שריר והגברת הסיכון לפציעות באופן ממשי. ייתכן אף ירידה בצפיפות העצם והעלאת הפוטנציאל לאוסטיאופורוזיס כבר בגיל מוקדם,, וכדומה.

אימון גופני לטיפול בבעיות אכילה

1. יש צורך בשיתוף פעולה של הצוות המלווה – מאמן/מורה לחינוך גופני, פסיכולוג ספורט, הורים, רופא ספורט ועוד כל עוד מדובר בילד שעוסק בפעילות גופנית ברמות השונות.

2. אי התחלה בפעילות גופנית במצבים חמורים – פעילות גופנית תתחיל בשלבים מאוחרים יותר במידה וישנה החמרה משמעותית של המצב הגופני. התחלת הפעילות הגופנית תהיה מבוקרת מאוד תתבצע במשקלים קלים ותיתכן אף מספר דקות במהלך היום.

3. משך הפעילות הגופנית – קצר באופן יחסי ובכל מקרה לא יותר מ- 60 דקות.

4. סוג התרגילים – מורכבים בעיקר והרבה פחות תרגילים ומשימות גופניות שמפעילות שרירים בודדים.

5. סוגי אימונים שיש להימנע מהם במצבים חמורים – במקרים של אובדן רב של מסת עצם ושריר (בדומה לאלה שלוקים באנורקסיה) לא מומלץ לקחת חלק בספורט מגע כגון: כדורגל, כדוריד, אומניות לחימה המאופיינות בקרבות שונים, נפילות ועוד.

6. סוגי אימונים אפשריים ומומלצים – ריקוד מסוגים שונים, משימות גופניות עם ובלי כדור, תרגילים בהם ניתן לשפר גם יכולת אירובית וגם אנאירובית וזאת כמובן בקורלציה לגיל הילד, רמתו הגופנית ועוד.

7. אימון בחדר הכושר – אימון ילדים בחדר הכושר לא ממש מהנה ומעניין במיוחד כשמדובר באימונים המסורתיים המקובלים. עם זאת, ניתן לקיים בחדר הכושר סוגי אימונים הכרוכים במשימות גופניות שונות שיביאו להנאה רבה והגברת תחושת ההישג.

8. אימון בקבוצה? חשוב לבדוק אם הדבר נכון עבור אותו ילד הסובל מהפרעות אכילה. במידה ולילד יש בעיית הסתגלות, הרי שהדבר לא מתאים כלל ועיקר וייערך אימון אישי יחידני.

9. מעקב – חשוב מאוד. יש לבדוק מידת השיפור באימונים השונים, אילו אימונים מבוצעים יותר/פחות, האם ישנם תרגילים או משימות שהילד לא מבצע, היקף הפעילות האירובית בשבוע ועוד.

לסיכום, הפרעות אכילה הנה בעיה שכיחה וחשבו להביא בחשבון את כל האמור לעיל על מנת לזהות זאת בטרם עת, מחד, ולטפל בכך באמצעות איש מקצוע , מאידך. וכמובן, חשוב לזהות את הבעיה שהיא עדיין בחיתוליה באופן יחסי ולא מתפתחות תופעות בעייתיות ממש כמו אנורקסיה, בולמיה ועוד.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.

מקורות:
. http://www.femaleathletetriad.org/wp-content/uploads/2008/10/NCAA-Managing-the-Female-Athlete-Triad.pdf
נמט, ד, אלייקים, א (2008), פעילות גופנית בילדים בבריאות ובחולי, הוצאה עצמאית, מהדורה ראשונה.
 

  • Copyright: Sergey Novikov (serrnovik) ripicts.com

סגור