הטרנדים החמים של ענף הכושר בישראל - האם כולם מצליחים?

| שתף |

אימון רצועות, אימון בשיטת EMS, קרוספיט, אימון עם משקולת קטלבלס, אימונים מטבוליים, Less Mills, אימון טרמפולינות, אימון עם גלשן בסטודיו ועוד - הטרנדים החמים של ענף הכושר בישראל וכמה הם מצליחים. או שלא...

תאריך: 17/03/16, מאת: ד"ר איתי זיו

אימון רצועות, אימון בשיטת EMS, קרוספיט, אימון עם משקולת קטלבלס, אימונים מטבוליים, Less Mills, אימון טרמפולינות, אימון עם גלשן בסטודיו (Surfest, Muscle Pump) ועוד – מהווים רשימה חלקית ממש של טרנדים בתחום אימון שעשו 'עלייה' לישראל בשנים האחרונות. יש, כמובן, עוד עשרות נוספים ומסתבר שחלק הגיעו על מנת להישאר ומרבית האחרים.... לא ממש מצליחים או בלשון עבר- הצליחו. ישראל, ללא צל של ספק, נעשתה באופן יחסי, מעצמה של ספורט. לראיה ניתן לציין למשל:

1. מספר טרנדים לא מבוטל בתחום האימון.

2. מאות רבות של מירוצים ומפעלי ספורט גדולים שנערכים מדי שנה.

3. מספר העוסקים בפעילות גופנית בישראל נמצא בעלייה מתמדת.

וכאן, עולה השאלה המעניינת: מדוע רק חלק מהטרנדים מצליחים ואחרים רבים ממש לא? נציין ונאמר ש'לייבא' טרנד זה או אחר כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת כלל. לדוגמה, אחד מזכייני שיטת האימון EMS לדבריו, הוציא קרוב למליון וחצי ₪ על מנת להביא את המכשירים ולעשות פרסום מסיבי בכל המדיות. ומדובר, כמובן, על הוצאה שוטפת שעדיין ממשיכה במקביל להכנסות הצפויות. ברם, מעניין לדעת, שבמקביל עוד 3 חברות בשיטת EMS יובאו לישראל והתחרות – גדולה במיוחד.

סיבות אפשריות להצלחה ו/או כשילון של טרנד זה או אחר בתחום האימון עשויות להיות כדלהלן:

1. מחיר גבוה ולא ריאלי של האביזר או הפעילות – חלק מהטרנדים כרוכים בהוצאה לא מבוטלת כלל ועיקר. לעיתים אימון בשיטה מסויימת כרוך בהוצאה של 150-200 ₪ לאימון אחד בודד. בחודש , אם כך, העלות הכוללת לאימון גופני תסתכם בלפחות ב- 1200-1500 ₪. מה שייתכן ויתאים לפלח שוק מצומצם השייך לעשירון הרלבנטי הגבוה.

2. הגודל הפיזי של אביזר הכושר – בחלק מהמקרים מדובר על אביזר הגדול ממש פיזית. או אז, יש קושי לניידו ממקום למקום, להשאיר אותו במקום הפעילות (למשל בסטודיו) וכדומה. בעבר ניסו את מזלם... מספר אביזרים מאוד ייחודיים שבארצות הברית ואירופה היו הצלחה מסחררת אך בישראל נחלו כישלון חרוץ. מה גם שחלק ניכר מאותם אביזרים שהפעילות בהם היוותה את הטרנד החדש לא מתקפלים, כבדים במיוחד וכדומה. מה שסיבך את האימון בהם על בסיס קבוע.

3. הבטחות לא ריאליות עקב שימוש במכשיר, פעילות, שיטת האימון – על מנת למכור מוצר זה או אחר, שכיח לפזר הבטחות שונות שלעיתים אף – משונות ולא ממש מדויקות. לדוגמה: אחד מהטרנדים המפורסמים של שנת 2015-16 הבטיח למתאמנים שעל ידי אימון של פעם בשבוע, 20 דקות בכל פעם, ניתן לקבל אפקט אימון כמו אימון זהה של 16 שעות בחדר הכושר. ו"ממש אין צורך לבצע יותר מאימון חד שבועי". הדבר כמובן, לא ממש מסתדר עם המחקרים בתחום שלא מראים אפקט אימון באימון חד שבועי וסך הכל 20 דקות למרות שמדובר, על פניו, באימון עצים למדי. אימונים אחרים מבטיחים הפחתת כאבי גב תחתון, שיפור אסתטי משמעותי, ירידה במשקל ועוד. העניין שחלק ניכר מההבטחות כלל לא מבוססות והאדם 'מן השורה', ההדיוט (!) מבצע את האימונים הללו על בסיס קבוע ובחלק מהמקרים לא ממש רואה תוצאות. מכאן הדרך האפשרית לירידה בפופולאריות הפעילות במוצר ואף כשלונו מבחינה שיווקית – קצרה יחסית.

4. לא ניתן לאמן קבוצת מתאמנים גדולה – בחלק מסוגי האימונים הטרנדיים ניתן לאמן מספר קטן של מתאמנים. באחד מהמקרים מדובר בסך הכל על אימון של 2-1 איש בכל פעם. מה שכמובן בעייתי מבחינה עסקית. במקרה זה, עלות האימון יקרה יותר וישנם גם משתנים נוספים כמו ההיבט החברתי. ישנם מתאמנים לא מעטים שיפקדו את האימון בשל ההיבט החברתי בו. בעיה ללא צל של ספק.

5. היעדר מקצועיות גבוהה – בחלק מהמקרים אנשי המקצוע שמעבירים את סוג האימון המדובר חסרים ידע מקצועי ייחודי. יש צורך הרי בהעמקה של הידע בכל תחום בו עוסקים. בפרט אם מדובר באנשים הלוקים במחלות שכיחות, סובלים מעודף משקל ועוד. כיום, עם התפתחותם הרבה של הטכנולוגיה והמידע האינסופי מתאמן הקצה מבין הרבה יותר באימון ואורח חיים מאשר בעבר. בחלק מהמקרים, לאמוד את המקצועיות של המדריך בעת שזה מעביר אימון זה או אחר. נציין בנקודה זו את אותה חברה שהשקיעה קרוב ל- 2 מליון ₪ בייבוא מכשירי אימון יקרים לארץ. אך לא השקיעה באיש מקצוע שילווה את הכנסת המוצר ארצה והתוצאות בהתאם. החדרת המוצר נעשתה על ידי הזכיין עצמו שחסר כלים מקצועיים בתחום והבעיות צצו לאחר מספר חודשי השקה בישראל.

6. לא נעשה תהליך של מיתוג – על מנת שמוצר או פעילות וכדומה בתחום האימון יצליחו (כמו כל מוצר אחר) יש צורך לעבור תהליך של מיתוג. תהליך זה כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת ובפרמטרים לא מעטים. החדרת מוצר בקנה מידה ארצי יצריך עבודה והשקעה רבים בתחום המיתוגי. חלק קטן מהיבואנים של המוצרים או הטרנדים עושים זאת מסיבות כלכליות או אחרות. התוצאות, בדרך כלל, בהתאם – פחות טובות ומוצלחות.

7. שמות הטרנדים – האמת היא שגם שם זה חלק ממיתוג. ניתן לשים לב שכמעט כל המותגים בתחום האימון (ואף בתחומים אחרים) אינם כלל בעברית אלא באנגלית! ולא בכדי. לדוגמה: EMS', TRX, Less Mills, קרוספיט, אימוני HIIT ועוד. אפילו שמות רשתות מועדוני הכושר בישראל הם בדרך כלל באנגלית ולא בעברית (לרבות: הולמספלייס, ספייס, גרייט שייפ, לייף פיטנס ועוד). האם זאת גם הדרך להצלחת המוצר בארץ...?

8. הפעילות מסובכת ומצריכה קואורדינציה רבה – "הגאונות הנה בפשטות". משפט מפורסם הרלבנטי לתחומים רבים בחיים וכן גם לתחום האימון לסוגיו. מורכבות רבה מדי של אימון מבחינת היכולת הקואורדנטיבית הנדרשת תביא לכך שרק מתאמנים מתקדמים יפקדו את הפעילות וחבל. לכן, בחלק מסוגי האימונים משתתפים רבבות מתאמנים ובחלק האחר – הרבה פחות.

9. דרגת קושי של האימון/טרנד גבוהים מדי – במידה ודרגת הקושי של האימון גבוה במיוחד, לחלק מהמתאמנים הדבר לא יתאים. לא לכל מתאמן מתאים לבצע פעילות גופנית ברמה בה מופרשת, למשל, על בסיס קבוע, חומצת חלב, הדופק עולה לגבהים, ישנם כאבי שרירים מאוחרים אחרי האימון ועוד. למרות שמדובר, לכאורה, על כאבים 'חיוביים' הם מתאימים, בעיקר, למתאמנים מתקדמים ומנוסים ופחות – למתאמן הממוצע. בשל כך, ייתכן שסוג האימון אפקטיבי מאוד לשיפור יכולת גופנית, לירידה במשקל וכדומה, אך דרגת הקושי אינה ריאלית ומתאימה למתאמן הממוצע.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מרכז קורסים הכשרה למדריכים בבית ספר להשתלמויות של המכללה בוינגייט.הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.
 

  • אימון קרוספיט

    lunamarina - Fotolia.com

סגור