הקשר בין אימון אפקטיבי והקלת תסמינים רגשיים

| שתף |

מתברר כי ישנם קשיים רגשיים לא מעטים בהם המרכיב הרגשי והגופני משולב ומכאן אך טבעי שחלק מטיפול בקשיים אלה ישלב גם פעילות גופנית מותאמת.

תאריך: 12/07/16, מאת: ד"ר איתי זיו דגנית גלסמן

בשנים האחרונות, מתחדדת ההבנה שקשיים פסיכולוגיים והתנהגותיים רבים, של ילדים ומבוגרים כאחד, קשורים למעשה למצבים של קושי בוויסות רגשי: קושי בוויסות רגשות ובוויסות תגובות התנהגותיות. מצבים של חוסר וויסות משקפים תחושה של הצפה רגשית – מצב בו הרגשות משתלטים ולא ניתן להתמודד עם הצפה זו באופן יעיל.

מצב של מוצפות רגשית פעמים רבות אינו מודע: ישנה תחושה של חוסר נוחות, חוסר שקט, נטייה להתפרצויות של בכי או כעס, לכאורה, ללא סיבה נראית לעין או בחוסר הלימה לסיטואציה. דרך טיפול אפקטיבית לקשיי הויסות הינה שיטת הטיפול המכונה בעגה המקצועית: "טיפול קוגניטיבי התנהגותי", בה נעשה שימוש בתהליכי חשיבה והעלאה למודעות לצורך התמודדות ומניעת התפרצויות רגשיות או תסמינים רגשיים. קושי בוויסות רגשי מלווה פעמים רבות בקושי בויסות חושי – קושי בהתמודדות עם עומסים של מידע המגיע לגוף דרך החושים ובכלל זה גם בתחום המוטורי. בעיות ביציבה, למשל, קשורות, לעיתים, לקושי בעיבוד וויסות התחושה העמוקה של הגוף המתקבלת מהגידים, השרירים והמפרקים- מידע פרופריוצפטיבי ומערכת שיווי המשקל, תנועהוכוח הכבידה – מערכת ווסטיבולרית.
אם כן, למעשה, המסקנה המתבקשת היא כי ישנם קשיים רגשיים לא מעטים בהם המרכיב הרגשי והגופני משולב ומכאן אך טבעי שחלק מטיפול בקשיים אלה ישלב גם פעילות גופנית מותאמת.

לפעילות גופנית מותאמת לשיפור יכולות גופניות ייחודיות (כגון: שיווי משקל למשל), חשיבות רבה עד מאוד, היות ומן הידועות היא שניתן גם להתאמן מדי יום ביומו ולא ממש לשפר יכולת גופנית נדרשת. אחד מהעקרונות החשובים, למשל, של האימון הפונקציונאלי הנו התאמה של האימון עצמו ליכולת הגופנית הנדרשת לשיפור. אי לכך, אימון פונקציונאלי עשוי להיות קשור למאות רבות של אימונים שונים שמטרת כל אחד מהם שונה ממש.
כשמדובר בילדים, נציין, שהמטרה הנה הקנייה של יכולת גופנית טובה ואף מצוינת בכל מעגלי החיים מהגילאים הצעירים, על מנת ליצור תשתית "לכל החיים".

הדבר עשוי להתבטא ב:
• מתן גירויים רבים שלא תמיד מצריכים ביצוע פעילות גופנית או עיסוק בסוג ספורט מסוים.
• שיפור היכולת והכישורים המוטוריים העיקריים.
• העלאת ההתמדה בפעילות הגופנית , הן כילד והן כמבוגר.
• אימוץ אורח חיים ספורטיבי (לא קיצוני) ולא בהכרח תחרותי כבר בגיל צעיר.
• בנייה של סביבה תומכת ואף – מתן דוגמה אישית.
• אי פסיחה על שלבים בבנייה הגופנית של הילד/מתבגר.
• פחות תבניות תנועה בסיסיות ומשעממות לעיתים, ומתן אימונים חויתיים בעיקר.

ניתן לשפר יכולות גופניות באופן אפקטיבי אצל ילדים ומבוגרים באמצעות שילוב של משימות גופניות שונות המערבות מערכות גופניות רבות בו זמנית. לדוגמה: במידה ומדובר בילדים ואף במתבגרים – שילוב של כדור או אביזר אחר אטרקטיבי במשחק, ביצוע של תרגילים שונים הקשורים לשיפור היציבה, התנועה במרחב, תרגילים פשוטים או אף תנועות יומיומיות בעיניים עצומות (שיפור יכולת סנסומוטורית), הליכה לפנים ולאחור לסירוגין, מסירות כדור ברגל ו/או ביד ומשחק של 'ארץ-עיר' או פיתרון של לוח הכפל ועוד.
במידה והמטרה הנה שיפור המערכת הוסטיבולרית, ניתן לבצע תרגילים ומשימות המושתתים על שינוי תנוחות גוף (הצידה, מעלה/מטה, רוטציות שונות ועוד) וכן משחקי מהירות: איטי/מהיר וכדומה. חשוב לציין שיכולות גופניות יש צורך לשפר בגיל צעיר ובהתאמה לפרמטרים כגון: הרקע של הילד/מבוגר, ותק באימון (אם בכלל יש), הציוד שיש לרשותינו, תדירות הפעילות הגופנית במהלך השבוע, מידת אימוץ אורח החיים הבריא במהלך השבוע ועוד. סף תחתון וסף עליון בפעילות הגופנית וההשלכות על מידת השיפור בהתמודדות בסימפטומים רגשיים ושיפור יכולת גופנית, דימוי עצמי ועוד.

על מנת לשפר יכולות גופניות שונות (כגון: שיפור הכוח, יכולת אירובית, קואורדינציה, שיווי משקל ועוד) יש צורך בביצוע האימונים השונים כך שמגרים לפחות את הסף התחתון. ביצוע אימונים שונים בסף הנמוך יותר מהסף התחתון לא ממש יביא לשיפור המיוחל ועשוי להיות בהחלט, בחלק ניכר מהמקרים, סוג של 'בזבוז זמן'. לדוגמה: ביצוע פעילות אירובית לאדם שאינו סובל ממחלה מסויימת או השמנה מופרזת או אחרת אמור להיות בדופק מינמלי של 60% מקצב לב מירבי. או אז גם חלים שינויים המשפיעים על התוצאות באופן משמעותי. אי לכך, ביצוע פעילויות גופניות שונות שמטרתן שיפור מערכות הגוף ובד בבד – שיפור מדדים פסיכולוגיים (כמו למשל, חרדה, דימוי עצמי, ביטחון עצמי ועוד) חשוב שיהיה בטווח המתאים שיביא לשינוי המתבקש. לדוגמה, ניתן להביא, אף כאלה הסובלים מלקות קשב. בני נוער שסובלים מ- ADHD, לצורך העניין, השיגו תוצאות טובות מאוד בעת שביצעו אימונים אירוביים על בסיס קבוע ובאיכות גבוהה. זאת באמצעות אימוני אינטרוולים, פארטלק ועוד. יתרה מזאת, בעבודות שנערכו בתחום עולה, שיש קשר בין היקף ועצימות האימון והעיתוי בו האימון נערך להצלחה בהתמודדות עם לקות הקשב והצלחה בלימודים (ד"ר ג'ון רטיי, "הניצוץ"). בנוסף, חשוב לציין, כמובן, את הפרשת האנדורפינים הכה חשובה וקשורה לתחושה טובה, התמדה רבה יותר בפעילות הגופנית ועוד.

מנגד, נציין, שהקפדה על סף עליון בביצוע פעילות גופנית חשובה גם היא. במקרים אלה ייתכן אף שאותו מתאמן (ילד, מתבגר או מבוגר) יבצע פעילות גופנית ברמה שהנה גבוהה מדי עבורו. ודוגמאות לא חסר. למשל: ביצוע אימוני כוח מפוצלים בחדר הכושר (מאופיינים בביצוע תוכנית אימונים המחולקת ל- AB או אף ABC ויותר) שמטרתם העלאת מסת השריר או פיתוח גוף. לא מעטים המקרים בהם מתאמנים מתחילים מפצלים את תוכנית האימון עוד בטרם בנו בסיס איתן של מערכות שלד-שריר שיצדיק פיצול תוכנית האימונים בצורה זו. דוגמה אחרת עשויה להיות בתחום הפעילות האירובית. או אז, מתאמנים שאינם מאומנים דיים מבצעים אימוני איכות (דופק גבוה-מירבי) עוד בטרם ישנה הצדקה לכך מבחינה פיזיולוגית-אימונית או אף – בריאותית.

 

 

דגנית גלסמן- פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מרכז קורסים הכשרה למדריכים בבית ספר להשתלמויות של המכללה בוינגייט.
מנהל תחום הסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", ויחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.


מקורות:
http://www.motori-kal.com/?p=14
http://www.itaiziv.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=184&Itemid=203


 

  • © Antonioguillem - Fotolia.com

סגור