75 שנים לרבַּנָאות הראשונה באתלטיקה - חלק שני

| שתף |

האליפות הארץ-ישראלית הראשונה באתלטיקה נפתחה ביום שישי, 29 בנובמבר 1935, באיצטדיון ימק"א בירושלים. כבר אז הציב מועדון האתלטיקה של מכבי תל-אביב את מיטב הכישרונות של אותה תקופה. על האליפות, הדמויות הבולטות בה ותוצאותיה - במאמר זה.

תאריך: 18/10/11, מאת: אלישע שוחט, גליון מס. 147

ימק"א ירושלים, נובמבר 1935

אבן הפינה לאיצטדיון ימק"א בירושלים, שבו נערכו שתי האליפויות הראשונות באתלטיקה, נורתה ב-23 באוגוסט 1926 על-ידי ג'יימס נאבגין ג'רבי, נדבן אמריקני ובעל קשרים עם ד"ר הארט, מראשי אגודת הספורט של הנוצרים הצעירים (YMCA). המתחם הושלם סופית בשנת 1933, אף שידוע לנו כי נערכו שם תחרויות קודם לכן. בחודש נובמבר 1935 התקיימה בו האליפות הראשונה באתלטיקה. זאת למרות שאיצטדיון המכביה בתל-אביב, שהוקם לרגל משחקי המכביה הראשונה (מרץ 1932), עמד כבר אז על תילו.

האליפות נפתחה ביום שישי בשעה 14.30 ונערכה על-פני יומיים (הזוכים בשלושת המקומות הראשונים ותוצאותיהם מופיעים בטבלה שלהלן). בדומה לענפי הספורט האחרים של אז (כדורגל למשל), גם למועדון האתלטיקה של תל-אביב הגיעו מיטב הכישרונות. אין בידינו מספר המשתתפים, אך ידוע שאתלטי מכבי ת"א היו המצטיינים באליפות הראשונה עם 261.5 נקודות, אחריהם אתלטי מכבי עתיד תל-אביב ומכבי חיפה שדורגה שלישית - 102.5 נקודות, בר-כוכבא ירושלים 28, מכבי רחובות 18 ומכבי ראשל"צ 6 נקודות.
ולטר פרנקל מציין שריצת 10,000 מטרים הפכה ל-11,400, מאחר שהשופטים/מארגנים שכחו משום-מה שמידות המגרש בימק"א שונות מהמקובל באותה תקופה (400 מטרים לסיבוב). חשבון פשוט מעלה שהרצים למרחק 10,000 מטרים נדרשו ל-25 סיבובים. לפיכך 11,400 מטרים (לפי פרנקל) הפכו ל-456 מטרים לסיבוב במקום 400. אפשרות סבירה אחרת היא טעות במניין הסיבובים.
באשר לדיוק המדידות של הריצות הבינוניות האחרות (1500, 5000) שנערכו באיצטדיון, נראה שהיו תקינות, שאלמלא כן פרנקל היה מציין זאת מן הסתם. הצצה למועד התחרויות של פרנקל, שהחזיק בכל שיאי א"י למרחקים בינוניים וארוכים (מ-800 ועד 10,000), מעלה שהשיבוץ הצפוף של המירוצים חייב אותו לפסוח על שתי ריצות - 1500 ו-800 מ'. הוא העדיף כנראה את היותר ארוכות, שבהן היה לו יתרון גדול לעומת יריביו. ביום שישי, בשעה 14.50, רץ את ה-11,400 ורשם ניצחון בזמן של 41:55 ופער של 2:17 דקות לעומת המדורג שני, וביום השני של האליפות העדיף לרוץ 5000). זמנו עמד על 19:24.3, הרחק משיאו לסוף השנה (16:26). ככלל, מזג האוויר הקשה (לפי הכתוב) השפיע לרעה על התוצאות.
להלן פירוט של כמה מהדמויות המרכזיות באליפות הראשונה:


דוד אלמגור: יו"ר האליפות
דוד אלמגור (1990-1900, יליד סרביה) היה היו"ר של האליפות הראשונה. הוא עלה ארצה עם משפחתו בגיל 12 ולמד בבית-הספר מקווה ישראל. בשלב כלשהו גורשה משפחתו לאלכסנדריה ושם נרשם כחבר 'מכבי קהיר'. הוא עסק בהיאבקות.
הוא שימש כסגן מנהל המכביה הראשונה ומנהל טקס הפתיחה של המכביה השנייה בשנת 1935. בהתקרבו לגיל 90 אמר (מוסף למשחקי המכביה 1989): "הספורט של היום הוא מקצועני והעוסקים בו הצליחו לקדמו בצורה בלתי רגילה. אז היו מתנדבים רבים שלא חיפשו פרס. אני זוכר את ההתחלות אבל אף פעם לא חלמתי שנגיע להישגים כאלה כמו שיש היום". אלמגור העניק בתום התחרויות ז'יטונים של זהב, כסף ונחושת. השופט הראשי היה יהושע אלוף ומזכיר התחרויות - א. אשרי.


תיאו לוי: האלוף הראשון ב-100 מ'
תיאו לוי, הספרינטר והאלוף הראשון ב-100 מטרים, שהחזיק בשיא א"י ל-100 בשנת 1935, היה בעבר אלוף האוניברסיטאות של המבורג (10.8). הזמן הגרוע שקבע ברבנאות, 11.7, לא מנע ממנו לנצח במיאוץ הקצר ביותר בהפרש של מטר מהמדורג שני. לפי 'הארץ', שלמה מרנץ היה שני ואילו לפי 'דואר היום' תפסו שניים את המקום השני - מרנץ ווייל. למקום השלישי (רביעי למעשה) הגיע זילוני מבר-כוכבא ירושלים.
תיאו היה גם המועמד במרחק הכפול, לפחות על סמך העובדה שהחזיק בשיא א"י (23.4) במשך 5 שנים, עד אפריל 39'. אבל ברבנאות הראשונה זה לא היה היום שלו - רק מקום השלישי בזמן של 24.4. שלמה מרנץ חתך ראשון את קו הסיום (24.2), עשירית אחת מהר יותר מאריך וייל שקיבל את ז'יטון הכסף.


אריך וייל
פירוט המאבקים שניטשו באותה רבנאות לא ראה אור בשום מקום, עובדה שהובילה אותי לתור אחר עדויות של אתלטים שהשתתפו ברבנאות ההיא. אלא שגם כאן העליתי חרס בידיי. אחת העדויות של אתלט מהתקופה ההיא (אף שיש המפקפקים בחלק מדבריו) תועדה ביומון חדשות הספורט של 1966, על-אף שאינה עוסקת ברבנאות הראשונה. אריך וייל (מכבי חיפה, יליד 1912 בחבל הסאאר, על גבול גרמניה-צרפת), שנטל חלק ברבנאות הראשונה, קבע (לדבריו) בשנת 1932, על אדמת גרמניה, זמן של 10.8 שניות. הוא עלה ארצה ב-1934 וייצג את נבחרת 'פלשתינה' בתחרות בין-ארצית שנערכה בקהיר ב-1938. הוא היה האתלט היחיד שניפץ את השיא הארץ-ישראלי ב-100 מ' - 11.0 שניות. אריך: "לא היו לנו אז כל תנאים לאימונים. לא היו מגרשים, לא היו מסלולים, לא היתה פעילות קבועה ומסודרת. היו לנו אתלטים טובים שבאו עם מטען של ידע מחו"ל. היו גם תוצאות לא רעות, אולם כל זאת בצורה פרטיזנית, בצורה חובבנית ביותר וללא יד מכוונת... מכבי חיפה היתה באותה תקופה הקבוצה המצטיינת בארץ. היו פעילות גם אגודות מכבי ת"א, ברית מכבים עתיד, מכבי רחובות, הפועל חיפה וקבוצה ירושלמית, אולם במכבי חיפה התקבצו האתלטים הטובים ביותר. מפעם לפעם נפגשו האגודות לתחרויות ביניהן... התאמנו על מגרש אבנים ברחוב יפו בחיפה, במקום שבו הוקם מאוחר יותר בית כנסת.
מחמת העבודה הקשה כפועל בניין ופועל בבתי הזיקוק ותנאי האימונים הבלתי נוחים, לא התמדתי באימונים, אולם חזרתי אליהם במלוא המרץ כאשר נודע דבר הנסיעה הצפויה לתחרות בין-ארצית עם מצרים (1938). בהיעדר מתקן מתאים בחיפה יצאתי להתאמן ברחובות ותוך תקופה קצרה חזרתי לכושר מלא. הנבחרת נקבעה אז לא על סמך אליפויות או תחרויות מבחן אלא על סמך תוצאות האישיות של המועמד".
ממדידת הזמן של השיא הא"י שנשבר בשנת 1938 ניתן להקיש גם כאן על הבעייתיות שבשיטה הידנית הקלוקלת: "חום עצום שרר באיצטדיון הקהירי, שבו התמודדנו. מספר מועט של צופים באו לראות את התחרות, שבה היה ניצחונם של המצרים מובטח מראש. לריצת 100 מטר התייצבו ארבעה רצים - שניים ישראליים ושני מצריים. יחד עמי ייצג את ישראל רודי ממכבי רחובות. במדי מצרים הופיעו אלוף המדינה, פאהוס, רץ מצטיין בעל תוצאה של 10.6 ויהודי מצרי בשם אשכנזי. ממכבי אלכסנדריה אף הוא בעל תוצאה משובחת של 10.8. לא האמנתי שאצליח מול שני רצים מצטיינים אלה. למרבה ההפתעה הצלחתי להוליך ביתרון כבר מן הפתיחה, לאורך 99 מטרים, אולם כאן הדביקני לפתע פאהום וחתך את החוט במקביל לי, אולי מעט לפני. הזמנים שמדדו לשנינו היו 11 שניות. השופטים התקשו להחליט מי ראשון. התלבטותם נמשכה שניות ספורות, עד שניגשתי אל פאהום ולחצתי את ידו. מלחיצת היד שלי הם הבינו כנראה שאני מודה שפאהום הקדים אותי ובו במקום הכריזו עליו כמנצח. למרות שהשעונים הראו על זמן זהה החליטו המצרים להוסיף עשירית שנייה לתוצאתי וקבעו לי זמן של 11.1 שניות. בארץ הוכרה התוצאה שנקבעה בשעונים - 11 שניות והוכרה גם כשיא ישראלי".


ליאו פאסי: 4 ז'יטונים של זהב
ליאו (אריה) פאסי ייצג את יוון במשחקי המכביה השנייה (מקום שלישי ב-800 מ' - 2:05.8, טוב מהשיא הא"י של פרנקל). הוא היה אלוף יוון בריצה למרחקים בינוניים ומנצח ה'בלקניאדה'. השלל שלו ברבנאות הראשונה עמד על 4 ז'יטונים של זהב: הראשון שבהם ב-1500 מ' [בזמן גרוע - 4:45, הרחק מהשיא המצוין של פרנקל (4:16.2), ששרד 19 שנים]. ביום השני, בפרק זמן של פחות משעה, הוא ניצח 3 פעמים, לא פחות. בשעה 15.35 רץ 800 מ', בפער של יותר מ-9 שניות מבשארי שדורג שני. בשעה 4.10 רץ 400 וקבע 53.2 שנ' וב-16.30 התייצב אחרון במקצה הגמר ל-4X400. וגם כאן קטף יחד עם קבוצתו את המקום הראשון ו- בשיא א"י. בכל אופן, הקרב הגדול בין פאסי ופרנקל לא נערך, לא ב-800 וגם לא ב-1500. כמה חודשים לאחר מכן הצליח פאסי (שנפל בשבי הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה) להשוות את שיאו של פרנקל ב-800 - 2:09.6. באפריל 36' הוא גם קיזז 7.6 שנ' משיאו הישן של פרנקל - 2:02.0.


שיאים חדשים
5 שיאים חדשים לגברים זעזעו את טבלת שיאי א"י במהלך האליפות הראשונה. בקפיצה לרוחק ניתר סם שטיינברג, שחקן מכבי ת"א בכדורסל (היה שותף לניצחון ההיסטורי - 5:37 בדרבי הראשון מול הפועל ת"א), למרחק 6.33 מ', שיא שהחזיק עד לרבנאות השנייה. שטיינברג הקדים את מרדכי פייביסביץ, חברו לסניף, ב-25 ס"מ. למקום השלישי הגיע עמיחי כספי, 6:015 מ', (כספי דורג ראשון במכביה הראשונה - 6.18)
בקפיצה לגובה הפתיע סם (1.62) את מרטין פיידן (1.57), הפייבוריט ומנצח המכביה הראשונה (1.80 מ'). השלישי היה עמיחי כספי (השיא הא"י לאותה תקופה היה של גינזבורג - 1.74 מ'). סם היה גם שותף לשיא ולניצחון נוסף ב-4X100 של מכבי ת"א (אריה אטרמן, סם שטיינברג, עמיחי כספי, שלמה מרנץ). בקפיצה משולשת הדהים יצחק חסן החיפני, 12.32, את המועמד לניצחון עמיחי כספי ומדליסט הכסף במכביה של 1935 (12.20). במרץ 36' כספי החזיר לעצמו את הבכורה לאחר שניפץ את השיא במשולשת - 12.45. הוא ניצח גם ב-110 מ' משוכות (18.7). את הבכורה במוט קטף מרטין פיידן, עולה חדש מארה"ב, בנתרו לגובה של 2.80, 40 סנטימטרים פחות משיאו הא"י, 20 ס"מ פחות מהישגו במשחקי המכביה השנייה, שהעניק לו את מדליית הכסף.
ברביעיית השליחים של מכבי ב-4X400, גם היא בשיא א"י (4:08.8), מוזכר שחקן חמישייה נוסף של מכבי בכדורסל - באקשי שמו.
השיא הרביעי היה של זאב שטיל (ייצג את פולין במכביה הראשונה), שקבע 37.65 בזריקת דיסקוס (הוא שיפר אותו ארבע פעמים נוספות, האחרון בסדרה - 40.56, שרד עד אפריל 52'). ניצחונו על אריה אטרמן מנע מהאחרון ארבעה ניצחונות באליפות (נוסף לניצחונותיו בכידון, בברזל וב-4X100 נוסף לכסף בדיסקוס).
בהטלת כידון גבר אריה אטרמן (נדד מקלן למכבי פריז; הצטיין בקרב עשר) ב-52 ס"מ (46.62 מ') על הירושלמי לב גוריון (46.10) ודב רבינוביץ (44.65). הדבר מפתיע מאחר שרבינוביץ לא הצליח לשחזר את ניצחונו במכביה השנייה (50.50, שיא א"י). את השיא של רבינוביץ הצליח אנטמן לנפץ (50.94) חודשיים לאחר הרבנאות הראשונה.


אריה אטרמן: ראשון בכידון ובברזל
להלן ראיון של אנטמן עם אלכסנדר אלכסנדרוביץ (אלכסנדרוני) (המכבי, חוברת ח', מאי 1936): "נולדתי בדואיסבורג (גרמניה) בשנת 1913. בעיר הזו התחלתי גם את הקריירה שלי על מגרש הספורט. הייתי חבר ב'דואיסבורג שפיל פריין', שם ניהלתי את קבוצת הצעירים לאתלטיקה קלה, שחיה וכדור-רגל. בן 13 הייתי כאשר זכיתי ברבנאות הנערים במלחמת השלושה (קרב 3). ב-1922 עברתי יחד עם הורי לקולוניה ובעיר זו נכנסתי ל'בר כוכבא', מכיוון שרציתי להשתתף גם בתחרויות הכלל גרמניות. נרשמתי באותו הזמן ל'קלנר באל שפיל קלוב'. כעבור שנה ניצחתי ברבנאות גרמניה לנערים בזריקת כידון של 600 גרם - 61.50 מטר, אז התחלתי להתאמן יותר בזריקות מאשר בריצות. השתתפתי בכל התחרויות שארגנה המכבי בגרמניה. בשנת 1932 עשתה אגודת המכבי בגרמניה מאמצים רבים כדי להכניסני לבית הספר הגבוה לתרבות הגוף. כמובן שלא קבלוני, שהרי כבר אז היתה בגרמניה אנטישמיות גדולה מאד. לא שקעתי במחשבות ונסעתי לפריז ובעיר זו, הודות להשתדלות של ד"ר פרניקוב, יו"ר המכבי בפריז, נתקבלתי לבי"ס לתרבות הגוף שע"י מפקדת הצבא.
איך התאקלמת במכבי הצעיר?
- הדבר היה פשוט. בעזרת הנהלת מכבי ארגנתי את הסקציה לאתלטיקה קלה. לפני המכביה השניה מסר לי מרכז המכבי בלונדון את ענייני העברת חברי מכבי לארץ ישראל. אני עצמי באתי למכביה רק בראש 6 אנשים - אבל אלה השישה הראו את כל יכלתם.
ואיך הצלחת במכביה?
לא זרקתי כידון, אבל במלחמת העשרה זכיתי במקום השלישי.
ומה היה אתך אחר כך?
- בזמן שהתכוננתי כבר לעזוב את הארץ חפשה ארץ ישראל באות כח למשלחת ליוון ולכן נשארתי.
מהי התוצאה הטובה ביותר שהגעת אליה?
- בבירות השגתי את השיא העולמי של המכבי בזריקת כידון - 51.50 מטר.
ומה תכניותיך לעתיד לבוא?
- להמשיך את עבודתי במכבי תל-אביב ובייחוד להתאמן בזריקת כידון.
מה הם זיכרונותיך הטובים ביותר מחייך הספורטיביים?
- ההתחרות באתלטיקה קלה בין המשלחת האמריקנית ובין צרפת, אשר ראיתיה בפריז. הרושם שעשו עלי האתלטים היה כה כביר, שלא יכולתי לשכוח את ההתחרות הזאת עד עתה".

הזוכים בשלושת המקומות הראשונים ותוצאותיהם ברבנאות הראשונה -
איצטדיון ימק"א ירושלים, נובמבר 1935

 

תאריך  ושעה  מיועדת

מקצוע

מקום 1

תוצאה

מקום 2

תוצאה

מקום 3

תוצאה

30/15:10

100

תיאו  לוי

(מכבי עתיד  ת"א)

11.7

שלמה מרנץ*

(מכבי ת"א)

 

12.0

זילוני

(בר כוכבא ירושלים)

 

29/16:25

200

שלמה מרנץ

(מכבי ת"א)

24.2

אריך וויל

(מכבי חיפה)

24.3

תיאו לוי

(מכבי ע. ת"א)

24.4

30/16:10

400

ליאון פסי

(מכבי ת"א)

53.2

שלמה מרנץ

(מכבי ת"א)

56.6

גואטה

 

30/15:25

800

ליאון פסי

(מכבי ת"א)

2:09.9

ישעיה בשרי

(מכבי ע. ת"א)

2:19

שמעון ולדמן

(מכבי רחובות)

 

29/15:55

1500

ליאון פסי

(מכבי ת"א)

4:45

ישעיה בשרי

(מכבי ע. ת"א)

4:46.8

שמעון ולדמן

(מכבי רחובות)

4:50.8

30/15:50

5000

ולטר פרנקל

(מכבי ע. ת"א)

19:24.3

שמעון וולדמן

(מכבי רחובות)

20:02.4

מורגנשטרן

(בר כוכבא י-ם)

 

29/14:50

10,000*

ולטר פרנקל

(מכבי ע. ת"א)

41:55

משה זיסמן

(מכבי ע. ת"א)

44:12

גינצבורג

(מכבי חיפה)

44:53.4

30/15:00

110 משוכות

עמיחי כספי

(מכבי ת"א)

18.7

אהרן פשיגודה

(מכבי ע. ת"א)

22.0

מרטין פיידן

(מכבי חיפה)

 

30/10:45

קפיצה

למרחק

סם שטיינברג

(מכבי ת"א)

6.33

מרדכי פייביסביץ

(מכבי ת"א)

6.08

עמיחי כספי

(מכבי ת"א)

6.015

29/14:30

קפיצה

משולשת

יצחק חסן

(מכבי חיפה)

12.32

עמיחי כספי

(מכבי ת"א)

12.08

הרולד גינצבורג

(מכבי ע. ת"א)

11.79

30/09:00

קפיצה

לגובה

סם שטיינברג

(מכבי ת"א)

1.62

מרטין פיידן

(מכבי חיפה)

1.57

עמיחי כספי

(מכבי ת"א)

1.57

30/15:10

קפיצה

במוט

מרטין פיידן

(מכבי חיפה)

2.80

אלחנן טרכטנברג

(מכבי ראשל"צ)

2.75

יהודה בקר

(מכבי ראשל"צ)

2.65

29/14:50

 ברזל

7.25 ק"ג

אריה אטרמן

(מכבי ת"א)

11.77

זאב שטיל

(מכבי ת"א)

11.36

דב רבינוביץ'

(מכבי ת"א)

10.56

30/15:10

כידון

800 ג'

אריה אטרמן

(מכבי ת"א)

46.62

לב גוריון

(בר כוכבא י-ם)

46.10

דב רבינוביץ'

(מכבי ת"א)

44.65

30/09:45

דיסקוס

זאב שטיל

(מכבי ת"א)

37.65

אריה אטרמן

(מכבי ת"א)

32.21

לב גוריון

(בר כוכבא י-ם)

32.17

30/16:30

4X100

מכבי ת"א

(אריה אטרמן

סם שטיינברג

עמיחי כספי

שלמה מרנץ)

45.6

מכבי חיפה

(יצחק חזן

מוג'זה

יהודה חסן

אריך וייל)

47.1

מכבי ע. ת"א

(אהרן פשיגודה

תיאו לוי

נסים דווידוב

אריה יושע)

 

30/16:30

4X400

מכבי תל אביב

(שלמה מרנץ

בקשי

סלוודור יושע

ליאון פסי)

4:08.8

מכבי חיפה

4:22

מכבי ע. ת"א

 

ניקוד קבוצתי

 

מכבי ת"א

261.5

מכבי ע. ת"א

104

מכבי חיפה

102.5

 

* על-פי עדותו של ולטר פרנקל, במקום לרוץ 10,000 מ' נערכה ריצה של 11,400 מ'.

* *רבנאות - אליפות; רבן - צ'מפיון, מנצח בתחרות ספורט. מתוך: המילון החדש מאת אברהם אבן-שושן, 1970

 

 

 

 

 

 

 

 

לרכישת מנוי למגזין עולם הריצה - לחץ כאן

סגור