הפעם הראשונה שלי - האם המרתוניסטים הם מתנשאים?

| שתף |

פעם חשבתי שרצים למרחקים ארוכים הם אנשים מעצבנים, אחרי כמה מאות קילומטרים אני יכול להבין מאיפה זה בא. וגם, איך לעזעזל מחליטים על זמן יעד במרתון ראשון?

תאריך: 24/10/12, מאת: דני בורשבסקי

פעם, הרבה לפני שהאמנתי שריצת 10 קילומטר ב-5:30 בבוקר תבוא לי בטבעיות כמו פיפי של בוקר, הייתה לי בעיה עם מרתוניסטים. תמיד חשבתי שהם מתנשאים מדי, משוויצים ומתרברבים בפני כולם, ומרגישים שהם עושים טובה לאנושות כשהם מנסים לשכנע אנשים אחרים שגם הם יכולים. אני אישית עוד לא מרתוניסט, לפחות לא עד שאחצה את קו הסיום בטבריה, אבל אני בהחלט יכול להעיד שהפכתי לבן אדם די מעצבן. ניסיתי להבין מאיפה זה בא, וכנראה שהמקור לכך הוא באותן ריצות בוקר. 

אני רץ של בוקר, ככה הורגלתי על ידי קבוצת הריצה שלי וחמש פעמים בשבוע אני מתעורר בסביבות 05:15 כדי להתחיל את הריצה רבע שעה לאחר מכן. בתור אחד שפעם היה חוזר בשעות האלה הביתה, אני מרגיש סיפוק אדיר מהתחושה של לעשות משהו כל כך ספורטיבי על הבוקר. אבל עם מי אני אחלוק את זה? עם חבריי לקבוצה שעושים את זה כבר שנים? הם האנשים האחרונים שאני יכול להרשים. האמת היא שיש אצלנו אנשים שעשו כל כך הרבה, שכל מה שאני אעשה לא ירשים אותם. ובכל זאת, אני חייב אוזניים קשובות כדי לחלוק איתן את ה"אושר" הזה, וכך מוצאים את עצמם קרובי המשפחה והחברים כ"קורבנות" למה שעכשיו אני מבין שנראה כמו התנשאות.

אני בתקופה של שבירת שיאי מרחק, הרי המקסימום שעשיתי לפני תחילת האימונים למרתון טבריה היה חצי מרתון, וגם את זה עשיתי חולה. בתקופה הנוכחית, כל שבת שוברים שיא ובשבת האחרונה, כל חבר או מכר שפגשתי משעות הצהריים והלאה, ששאל אותי "מה עניינים?", קיבל תשובה של "אתה יודע כמה רצתי היום? 27 קילומטר". זה נורא, אני יודע, אבל אני לא יכול לשלוט בהתלהבות. לאלה שאני מנהל איתם שיחה קצרה אני מספר רק על המרחק, אבל מי שנמצא לידי וסובב אותי כבר שמע על כל מה שעבר עליי בכל קילומטר, מרמת החייל ועד לצומת גלילות, או מכוכב יאיר ועד לכפר סבא.

רק עכשיו אני מבין שהרצון לחלוק ולשתף יכול להיות לפעמים מאוד כבד ומציק כלפי הזולת. מצד אחד אני כבר יודע שמרתוניסטים (חובבנים כמובן) לא אוהבים לדבר על עצמם כדי לעצבן ולהתנשא. גם הם, כמוני, רוצים לחלוק. ומי יודע עד כמה ארצה לחלוק כשאסיים (בהצלחה אינשאללה) את המשימה שלי בזמן שהצבתי לעצמי? אם זה באמת יקרה, נראה לי שלא אפסיק עם זה. אני יכול לפחות להתנחם בעובדה שאני כותב באתר שנותן במה למשוגעים שלא מסתפקים בריצה ארוכה, אלא רוצים לספר על זה. אני מתפלל שיהיה לי הרבה מה לספר.


איך מחליטים על קצב?

פעם חשבתי שלהתאמן בריצות למרחקים ארוכים זה לא מסובך, כל עוד יש סיבולת – ואז גיליתי תכניות אימון למרתונים שנראות במבט ראשון כמו תכניות לפצצת אטום. חשבתי הרבה דברים למען האמת. חשבתי שיהיה לי קל להחליט מה יהיה המרתון הראשון שלי, אבל משיחות עם עשרות רצים לא קיבלתי תשובה אחת ברורה, טבריה או תל אביב, כך שהחלטתי ללכת על מה שבא קודם. ואז הבנתי שאין לי הרבה אנשים להתאמן איתם למרתון טבריה, היו כאלה שאמרו לי שחייבים הרבה אנשים, במיוחד בפעם הראשונה, והנה עוד התלבטות שבסופו של דבר לא שינתה את ההחלטה שלי. ואז התחילו האימונים והייתי צריך להחליט על זמן יעד. שוב, המרתון הראשון שלי – איך אני אמור להחליט על זמן יעד כשבקושי רצתי חצי מרתון? אז התחלתי לחשב זמנים באימונים שונים שלי, להשוות עם חברים לקבוצה שרצים פחות או יותר בקצב שלי, ובסופו של דבר סגרתי על זמן יעד – 3:45 שעות. לפי היכולות שלי בריצות 10 ו-20 קילומטר באימונים זה נראה כמו זמן הגיוני, אבל ככל שאני מתקרב למרתון ומדבר עם יותר ויותר אנשים על המרתון, אני מקבל את התחושה שאותם קילומטרים מקוללים אחרונים יכולים לדפוק אותי.

כרגע אני בהחלט מאמין שאם הכל יהיה בסדר עד טבריה, אוכל להביא את היכולות שלי עד לקילומטר ה-37, אבל מי יודע מה יקרה שם? גם אנשים שעשו 5 וגם 10 מרתונים מספרים לי שהתחושות בשלב הזה של המרתון מפתיעות כל פעם מחדש, בעיקר לרעה. ואז אני חושב לעצמי, האם להיבהל מהתאוריה הזאת ולהסתמך עליה עד כדי כך שאוריד ציפיות מזמן היעד שלי? הרי הפחד הגדול ביותר שלי הוא להגיע לשלב קריטי במרתון ולגלות שהייתי קצת יותר מדי מהיר עד לאותו רגע, "קצת" שיכול להפוך ל"הרבה מאוד".

אף אחד לא יכול לתת לי תשובה ברורה על זה, כי בינתיים האימונים עוברים טוב ומרגישים טוב ואני לא מרגיש כבדות. אני מאמין שהריצות הארוכות של ה-35/36 קילומטרים יתנו לי את התשובה. אני גם יכול לברך על כך שאני רץ כמעט כל יום, ודי הרבה, וכשאני לא עסוק ב"התנשאות" אני מנצל לא מעט קילומטרים כדי לחשוב. איך אמרו פעם בתיקים באפלה? "האמת נמצאת אי שם". אז במקרה שלי האמת זו התשובה, ואני מקווה שאמצא אותה באחת הריצות.

 

  • © rachwal - Fotolia.com

סגור