טור משלךְ - על גברים ועל נשים

| שתף |

"זה לא פייר" את אומרת לעצמך ובאותה נשימה נשמעת לעצמך בעיקר מתבכיינת. את תוהה אם אולי את עושה משהו לא בסדר...את תוהה אם אולי הוא עשוי מחומר אחר ממך. אז זהו, שכן...." רונה זמיר כותבת על ההבדלים בין גברים לנשים.

תאריך: 29/08/13, מאת: רונה זמיר

כל רצה מכירה את זה. את רצה בקבוצה ובוחרת שותף גבר שנראה לך שהוא בערך בקצבים שלך. או שאת מחליטה להתאמן יחד עם ידיד/בן זוג וכשאתם מתחילים את התוכנית אתם בערך רוב הזמן ביחד. או שאת רצה לצד רץ שמספר לך שגם הוא, כמוך, התחיל לא מזמן לרוץ ויהיה באמת נחמד להתאמן ולהתקדם יחד. ואז....

ואז לא עובר זמן רב והוא כבר לא לצידך. את מוצאת את עצמך מתנשפת בעקבותיו באימונים. את מגלה אותו כבר בקו הסיום, אוסף את המדליה כשאת רק חוצה את השטיח המיוחל. את מלאת תסכול בקבוצה כי אותו הגבר, או הגברים בכלל, נדמה שהם תמיד לפניך, תמיד מתקדמים מהר יותר ממך, תמיד מתעייפים פחות מאותם אימונים ובכלל, בדרך כלל נראים רעננים יותר ממך על אותו עומס אימונים.

"זה לא פייר" את אומרת לעצמך ובאותה נשימה נשמעת לעצמך בעיקר מתבכיינת. את תוהה אם אולי את עושה משהו לא בסדר. את שואלת את עצמך מה עם כל אותם קלישאות ששמעת פעם על זה שלנשים יש יותר כוח סבל. את תוהה אם אולי הוא עשוי מחומר אחר ממך. אז זהו, שכן....

בוודאי שלא כל אשה חלשה יותר מכל גבר. לא כל אשה תפסיד במרוץ לכל גבר ולא כל גבר יהיה מהיר יותר מכל אשה. אלא שבאופן ממוצע, בקרב ספורטאים וכן בקרב האוכלוסייה הכללית גברים הם אכן מהירים וחזקים יותר מנשים כאשר קיימת הקבלה בנתונים אישיים ואימוניים. זאת אומרת, שבאופן ממוצע בהינתן גבר ואשה עם נתונים אישיים דומים ובאותו רף אימונים, הגבר יגבר בדרך כלל על האשה ביכולותיו הספורטיביות.
אלו הן העובדות הביולוגיות. עם התסכול אני לא יכולה לעזור, אבל בואו ננסה לפחות להבין מדוע זה קורה.

דומה כי גוף האשה וגוף הגבר מגיבים בצורה דומה לאימונים. ההסתגלות האימונית, קרי היכולת האירובית (=צריכת החמצן המרבית) עולה, מסת השומן יורדת והביצוע משתפר. למרות ההקבלה בתגובת הגוף, גברים בסך הכל מגיעים לביצועים משופרים יותר וליכולת גבוהה יותר מאשר נשים בהקבלה אימונית. בלשוננו זה אומר שלמרות שהגוף שלנו והגוף הגברי מגיבים אותו דבר לאימונים, הגוף הגברי מגיב בצורה "מוצלחת" יותר והשיפור שלו יהיה גדול ומהיר יותר.
הכי קל יהיה להאשים את מסת השריר. מסת השריר של גברים גדולה מזו של נשים בכמה וכמה אחוזים כך שזה מסביר מדוע גברים חזקים יותר ואפילו בהרבה. אלא שבענפי הסיבולת, אשר ריצה נמנית עליהם, הצורך במסת שריר מאסיבית אינו גדול וההבדל הזה אין בו כשלעצמו להסביר מדוע נשים איטיות יותר מגברים ומתקדמות מהר פחות באותו רף אימונים.
תיאוריות שונות בנושא קיימות ונחקרות ואולם נראה כי האשם הוא בכמה גורמים עיקריים.

אחוזי שומן
לנשים אחוז שומן גבוה בהרבה מגברים ולעיתים יכול לעמוד על ערכים כפולים אצל נשים מאשר אצל גברים. יש לכך סיבה ביולוגית טובה (אפשרות ילודה) ואולם בספורט, שומן הגוף מהווה "משקל מת", זאת אומרת שזהו משקל שאינו נושא את עצמו אלא מכביד על הגוף בגלל הצורך לשאת אותו. במחקר בו נתבקשו רצים לשאת על גופם משקולות שהשוו את גופם לזה של אשה, הם היו איטיים הרבה יותר ולמרות שתוצאות הנשים עדיין לא השתוו עם אלה של הגברים, הפער ירד באופן משמעותי.

גודל ותיפקוד הלב
הלב הגברי הוא גדול יותר מהלב הנשי. ובכן, אז מה?
בהבדל גודל הלב מצויים מספר פרמטרים חשובים. היות והלב של הגבר הינו גדול יותר אזי התפוקה שלו היא כ-10% גדולה יותר מזו של האשה. בעקבות כך, נפח הדם אצל האשה קטן יותר וכן כמות ההמוגלובין הזורם בכלי הדם שלה קטן בכ-10% מאשר אצל גברים. כיוון שאחד מתפקידי ההמוגלובין הוא להוליך חמצן, הרי שלאשה יש פחות חמצן בתאים בכל רגע נתון וחמצן, כמו שאנחנו יודעים, הוא אב המזון העיקרי הנצרך בביצוע פעילויות סיבולת.

הורמון הטסטוסטרון
הורמון הטסטוסטרון הקיים ברמות גבוהות בהרבה אצל גברים מעודד ייצור של המוגלובין אשר כמו שראינו חשוב להולכת החמצן. בנוסף, טסטוסטרון מגביר את ריכוז כדוריות הדם האדומות בדם. בסופו של דבר נחקר ונמצא כי ליטר דם של גבר מכיל כ-11% יותר חמצן מליטר דם של אשה. יותר חמצן = יותר מזון לשרירים = אפשרויות ביצוע טובות יותר.

ישנם אלמנטים נוספים, קיימים אך משניים יותר, שנחקרו ונמצאו כגורמים "מאטים" עבור נשים כגון: הבדלים מבניים באגן הגברי והנשי המשנים את יחס הזווית בין האגן לרגלים ומאפשרים יעילות טובה יותר אצל גברים, גיד אכילס ארוך יותר אצל גברים מה שמגביר את כוח ההחזר בריצה וכן שינויים לאורך המחזור החודשי הפוגם ברצף אימוני יעיל.


מה מסתבר?
שזה לא נדמה לנו. שגם במובן הזה, גוף האשה הספורטאית שונה מגוף הגבר הספורטאי. שישנם אלמנטים פיזיולוגיים, בלתי ניתנים לשינוי, שהופכים אותנו ל... איך נאמר באופן הכי בסיסי? איטיות יותר וחזקות פחות.
אז נו? מה אני אמורה לעשות עם זה? אני שומעת את הקול מהדהד בראשי.
זה באמת מתסכל ואפילו נורא מעצבן. אבל לפחות אני יכולה לדעת דבר אחד; אותו שותף אימונים שהתחיל איתי ביחד וכבר נמצא הרחק לפניי, אותו רץ שמשתמש באותה תוכנית אימונים חולף על פניי פתאום, אותם גברים בקבוצה שמוכנים לרוץ איתי בארוכות אבל כבר עושים שחרור כשאני עדיין באינטרוואלים, הגברים האלה שהם מהירים יותר, מתקדמים מהר יותר, בסך הכל קל להם יותר לעשות את אותם הדברים שאני עושה, למעשה משתמשים בארגז כלים אחר משלי. אז מה בכל זאת יש לי שאין להם? כוח מנטאלי. כוח רצון להתגבר על טיב איכות הכלים שניתנו לי, להמשיך להתאמן למרות שאני משתמשת בארגז כלים "פחות טוב", לעבוד קשה, להסתכל להם בעיניים ולדעת שאם היה לי את הארגז והכלים שיש להם, הייתי כנראה מדביקה אותם ו....שששששש אל תגלו להם..... אולי אפילו משיגה אותם......
 

 

רונה זמיר



רונה זמיר - בת 44 ואם ל-3 בנים. רצה למרחקים ארוכים מזה כ-11 שנה, בוגרת 10 מרתונים ואולטרא מרתון אחד למרחק 62 ק"מ. מדריכת ריצה מוסמכת מוינגייט.

לאתר של רונה

 
  • © pressmaster - Fotolia.com

סגור