על נשים רצות וביטחון אישי

| שתף |

"למה שמישהו יגיד לי איפה או מתי אני יכולה לרוץ? למה שלא אהיה חופשיה ככל אדם לרוץ או סתם להסתובב בכל מקום?" רונה זמיר כותבת על ביטחון אישי של נשים רצות.

תאריך: 13/03/14, מאת: רונה זמיר

אני עומדת מתנשפת אחרי אימון ושומעת רצים חברים מדברים על מסלול ש"חייבים לנסות אותו. פשוט חייבים!"
"איפה זה?", אני מתקרבת ושואלת. "איזה מסלול חייבים לנסות?"
"זה מסלול מדהים!", הם אומרים. "שטח. פראי. נוף. שקט. את תשתגעי על זה! את חייבת לנסות!"
שטח? שקט? פראי?
"אני לא יכולה לרוץ שם", אני אומרת. "לא לבד".
"למה?", הם תוהים. באמת תוהים.
ואני יודעת ומבינה משהו שהם לא יבינו לעולם. אשה, לבד, בשטח, במקום שקט, לרוץ. לא. זה לא אפשרי. הם לא מבינים את מערך השיקולים הזה כי הוא רק שלנו. רצים לא יודעים את מה שרצות יודעות באופן אינסטינקטיבי - שיש מקומות שחסומים לנו רק בעצם היותנו נשים.

לפני שלוש שנים נאלצתי להרדים את הכלב שלי שהגיע לשיבה שכבר לא הייתה כל כך טובה. היה לי ברור באופן מיידי שאני מאמצת כלב חדש כי אצלי כלב זה חלק מהמשפחה ואין שלמות בלי זה. בדיוק באותה תקופה התרחש אונס בהר איתן. רצה שרצה שם בגפה, באמצע היום, ביום בהיר, שהייתה רצה שם תכופות, נאנסה.
כשהגעתי לצער בעלי חיים לאמץ כלב ביקשתי כלב אנרגטי, גדול ומגונן. באותו היום אימצתי את סופי. אמנם לברדורית (גזע ידידותי), אבל אימתנית למדי ואנרגטית ביותר (לא ידעתי כמה דעתנית היא וכיצד היא תסחוב אותי לריצה ולא ההיפך, אבל ניחא...). ידעתי שבנוכחותה אף אחד לא יתקרב אלי. רק כך יכולתי להרגיש שאני יכולה לנסוע להר איתן באמצע היום ולרוץ אם בא לי. רק ככה אני יכולה להגיע לשבילי השטח שפתוחים ונגישים לכולם, אבל לא לנו.
זה לא הוגן. זה נכון. זה פשוט לא הוגן.

ברמת העיקרון, הצורך הזה להגביל את עצמנו ולהצר את צעדינו, לתכנן את המסלולים שלנו ולהימנע מאזורים מסוימים או משעות מסוימות, מאוד מפריע לי. למה שמישהו יגיד לי איפה או מתי אני יכולה לרוץ? למה שלא אהיה חופשיה ככל אדם לרוץ או סתם להסתובב בכל מקום? למה אני צריכה להיות זו שמגבילה את צעדיי כדי להיות בטוחה?
אבל ברמה המעשית אין ברירה. המציאות היא כפי שהיא, ואנחנו לא נשנה אותה. הביטחון האישי הוא מעל לכל. צריך להביא בחשבון את מכלול השיקולים שכוללים גם את אלה של מה כדאי לי ומה עלול להיות המחיר אם אחליט שהיום אני עושה סתם כך מה שבא לי.

אז אנחנו עושות את השיקולים האלה, ורוטנות תוך כדי. ובצדק. וכועסות על מציאות שהיא לא תמיד צודקת. ומצטערות על שצריך בכלל להביא בחשבון דברים שכאלה, שכל כך אינם קשורים לריצה. שאין שום קשר בינם לבין מה שאנחנו מרגישות כשאנחנו רצות. מרגישות חזקות ויכולות ואיתנות. לא רוצות להרגיש או לדעת שיש מצבים בהם נהיה חסרות אונים, בהם הריצה והחופש הנלווה אליה עלולים להיות בעוכרינו.
אז אני מבקשת מכן לזכור דבר אחד. אני מבקשת שתאמינו לי לדבר אחד. אין אף ריצה ששווה הקרבה של הביטחון האישי שלכן. של הקיום שלכן. של הסיכוי לצאת לרוץ גם מחר וגם מחרתיים. אין אף ריצה, אין אף מסלול, אין אף שעה, שעדיף תמורתם לא רק לסכן את הביטחון שלכן, אלא אפילו לעבור מספר דקות של פחד.

אני רושמת כאן את רשימת השיקולים שלי לשמירה על הביטחון שלי:

1. מסלול - אני לא יוצאת למסלולי שטח לבד. אם זה מסלול מוכר אני אצא עם הכלבה שלי, שהיא גדולה ומגוננת מאוד. למסלולים לא מוכרים ושאינם מסלולי ריצה אני לא אצא לבד גם בחברת הכלבה שלי.

2. שעות - בשעות הלילה אני דבקה באזורים עירוניים הומי אדם ו/או תנועה. בשעות הערב אני לא רצה בסמטאות אפלות או אזורים זנוחים.

3. שיחים - אני נזהרת מאוד מאזורים מרובי שיחים, בין אם הם מבודדים ובין אם זאת שעת לילה. שיחים הם מקום מחבוא מצוין, וחשוב לי לרוץ באזורים בהם הכל גלוי לעין.

4. כלב - זאת המלצה לא פשוטה מפני שלא כולם יכולים או רוצים לאמץ כלב ולגדל אותו, ולא לכולם מתאים להכניס בעל חיים למשפחה. יחד עם זאת, אם זה אפשרי, כלב זאת חיה נאמנה לבעליה אשר תעשה הכל להגן עליך במקרה של איום. אם זה אפשרי לאמץ כלב, עדיף שזה יהיה גזע שמתאים לריצה (לא כולם מתאימים) וכן בגודל שאכן יכול להוות איום. מספיקה סדרת נביחות חזקה (גם ללא חשיפות שיניים מבהילות) כדי להרתיע כל אדם אשר עלול לאיים על ביטחונך.

5. פרטנרים - יש כח במספרים. גם אם אלו לא פרטנרים גברים, עדיפים הרבים על היחיד.

6. מסלול מוכר יותר קצר וגם יותר בטוח - אני משתדלת לדבוק במסלולים שאני מכירה, בהם אפשרויות ההפתעה מוגבלות. את יצר ההרפתקנות שלי אני שומרת לאירועים אחרים...

לסיכום, כמו שנאמר תכופות בסדרת הטלוויזיה בלוז לכחולי המדים:
"and hey, let's be careful out there"...

 

 



רונה זמיר - בת 45 ואם ל-3 בנים. רצה למרחקים ארוכים מזה כ-11 שנה, בוגרת 11 מרתונים ואולטרא מרתון אחד למרחק 62 ק"מ. מדריכת ריצה מוסמכת מוינגייט.

לאתר של רונה

 

  • © CandyBox Images - Fotolia.com

סגור