יהושוע רץ מרתון - פרק ח': אלכסונים

| שתף |

"רצת כבר פעם?", "בקושי" ענה המסגר, "אחרי האופניים של הילדים כשלימדתי אותם לרכוב וגם מאז עברו כבר כמה שנים ונוספו מי יודע כמה קילוגרמים" והצביע על בטנו. "אז אולי תתחיל בהליכה?" הציע יהושוע

תאריך: 21/02/11, מאת: צבי צוויץ קרן

יהושוע לבש חולצה מנדפת בצבע שחור ועליה כיתוב בלבן: "מרוץ נס ציונה - המרוץ הגדול בשפלה" והמסגר, דן שמו, לבש גם הוא חולצה שחורה ועליה רישומי היום, בו עמל על תיקון גג המוסך המרכזי באזור התעשייה. לרגלי האחד נעלי ריצה תומכות קריסה ולרגלי השני נעליים עם כיפה המגנה על הרגליים מפגעי עבודה תעשייתית.
"אפשר לבחור כל מיני סוגי ספורט לאו דווקא ריצה", הרהר יהושוע בקול, כאילו רגליו של המסגר הושפעו גם הן מהפרויקט וכעת אף הן מרותכות לקרקע. בראש רץ לו משפטה המפורסם של המורה ציפורה: "אז מישהו אמר לך לרוץ. זה אומר שעליך לרוץ?" אך מה שאמר היה: "רצת כבר פעם?"
"בקושי" ענה המסגר, "אחרי האופניים של הילדים כשלימדתי אותם לרכוב וגם מאז עברו כבר כמה שנים ונוספו מי יודע כמה קילוגרמים" והצביע על בטנו.
"אז אולי תתחיל בהליכה?" הציע יהושוע
"ניסיתי" אמר המסגר, "זה משעמם וחוץ מזה, לרוץ יכול להיות יותר Fun"
יהושוע התלבט אם להזמין את דן לריצה. מצד אחד הוא ראה בזה סוג של נתינה אך מצד שני, הוא יודע לרוץ? הוא, בכלל, יצליח לרוץ? המסגר קטע את מחשבותיו כאילו חתך מוט ברזל בדיסק.
"אני אתחיל לרוץ בעצמי ואז אני מצטרף אלייך לאימון- קבענו?"
יהושוע הנהן. מי יודע? אולי חובב ריצה מסתתר בגופו הכבד של המסגר?
אולי בתוכו ישן לו אדם בריא, שריצה היא דרך חיים עבורו רק שהוא עדיין לא עלה על הדרך?
למסגר היו כמה שאלות על ריצה ויהושוע שמח להשיב. כמה טיפים על נשימה, על לבוש, נעליים, מסלולים בסביבה ושעות מומלצות לאימון.
הם נפרדו בלחיצת יד שיכולה להדק פלייר פטנט. יש לאנשים שעובדים עם ברזל ריח מיוחד, ריח צורב ומתכתי. זהו, אולי, ריח הופכי לריחות הריצה.
בראשו של יהושוע הרהורים על ריצה ועל עבודת מסגרות והרווח בניהם.

חוטי מחשבות על מתכות, שתי וערב של מוטות ברזל כסופים, רשתות מרותכות, פרופילים ואלקטרודות לא הרפו מיהושוע גם בריצת סוף השבוע, בה שב ל-10 ק"מ וניסה לברר מה בעצם קרה לו בק"מ ה-8 בנס ציונה. הוא סיים את הריצה בשעה ושש דקות והרגיש שיש לו כוח להמשיך לרוץ אך בחר להמשיך במתיחות על הדשא בגינה.
חלפו מספר שבועות, משהו שבין חודש לחודשיים ודן התקשר. השניים קבעו ריצה משותפת, בפארק, בשישי בבוקר.
דן נראה אחרת הבוקר, אולי קל יותר. משהו בבגדים, בנעלי הספורט ובגישה. כאילו אומר:

"בוא תראה אותי
אני רוצה להראות לך אלוהי שלי
את יציר כפייך..." *


הם רצו להם בפארק. קצב קל, 6 וקצת דקות לק"מ. דן סיפר ליהושוע על מבנה אלכסונים ועל למה מספיק אלכסון אחד ולא צריך שניים לחיזוק.
יהושוע סיפר לדן על איך די בטיפה אחת של צבע כדי לשנות גוון של גלון שלם ואיך כל החלל משתנה כאשר הופכים קיר אחד לאשליה אלכסונית.
הריצה התארכה והאלכסון שנבנה בין השניים החזיק הרבה יותר מעומס כולל.
 

בפרק הבא: פגישה בין המסגר למורה הספורט- אהבה גדולה- לא תמצאו שם...

 

*מתוך מאיה בז'רנו, התעוררתי בליבו של אלכסון, סדרת ריתמוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד/קרן רבינוביץ לאמנויות

סגור