יהושוע רץ מרתון - פרק כ"ח: מירוץ אייל

| שתף |

"איך היה ב-15?" שאלנו את יהושוע. יהושוע פתח את פיו לענות אך שב וסגר אותו. "אין לך מילים לתאר את זה?"

תאריך: 27/11/11, מאת: צבי צוייץ קרן

נתחיל מהתחלה: בא לנו בזמן לרוץ 15 בשדות רמת השרון. חודשיים לטבריה, שבועיים אחרי ריצת הנפח בסובב העמק. הארגון המתוקתק של המרוץ, האירוח, האווירה ואפילו הבוץ, הכול תפור לפי מידתנו, וכך בדיוק קרה.

קמנו מוקדם, נסענו לרמת השרון. החנינו במרכז הטניס. גילינו כי ה-GPS  אינו מכיר רחוב בשם "דרך הטניס" אך הצלחנו למצוא אותו ולהיכנס אליו על אף זאת.
אירוע ספורט גדול, אך בעל צביון משפחתי, כמעט שכונתי, עם זינוקים אחד אחרי השני, עם קו סיום שקולט את ראשוני המגיעים בבלבול מסוים (להזכירכם: אלו ה-מנצחים!) וגם את הסבתות המדרבנות את נכדיהן, הלוואי עלינו.
"זה מה שיפה בזה" הסבירה לנו תירצה, "משפחה מנציחה את זכר יקירה, אייל שמואלי ז"ל, במרוץ גדול כבר עשור ועדיין יש כאן את הנגיעה האישית הזאת".
"יותר מזה" הוסיפה תירצה "אני לא מכירה הרבה משפחות שמרימות מרוץ בקנה מידה כזה".
"נכון" הצטרף לדעתה גם מורה הספורט המיתולוגי, פרץ סמולקין, שרץ עם כמה ילדים רציניים במרוץ ה -5 ק"מ וכך סיכם:

"היה מרוץ חביב בפרדסים ובשדות שבין רמת השרון ותל אביב. דרכים חוליות, רכות, חול מהודק, סבבה. ה-5 ק"מ תפח ל5.3 ק"מ עקב שינוי במסלול מסיבות בוציות, וקיבלנו את זה באהבה גדולה כי מדובר במרוץ משפחתי לפני הכול ואחרי הכול".

"איך היה ב-15?" שאלנו את יהושוע.
יהושוע פתח את פיו לענות אך שב וסגר אותו.
"אין לך מילים לתאר את זה?" שאלנו אותו.
"היתה עליה" אמר יהושוע אחרי הפסקה ארוכה, "הייתה עלייה ארוכה מאד".

יהושוע שאל אם אנחנו יודעים משהו על זיהומי הקרקע והמים שהתעשיות הצבאיות גרמו במשך עשרות שנים, גם באזור המרוץ. לא ידענו על זה שום דבר.
אז הוסיף יהושוע עוד משהו לא ברור על הכיתוב על חולצות המרוץ.
בואו נדייק: את החולצות הלבנות הדקות של הספונסר אנחנו מאד אוהבים. הן דקות, קלות ונוחות. קשה לשמור אותן נקיות ולכן אנחנו אוהבים לקבל חולצות מרוץ כאלו, כן ירבו.

אז ניפגש במרוץ אייל ה-11 בשנה הבאה 2012.

 

סגור