יהושוע רץ מרתון - פרק כ"ט: גמדים על דרך בורמה

| שתף |

"עוד שני ק"מ וגמרת עם הריצה התובענית הזאת ועם קצת מזל גם לא תיפצע עכשיו בשני הקילומטרים האחרונים האלה". יהושוע הסתכל על הכתף השנייה והגמד השני לא אמר דבר, רק עמד מתוח במקומו...

תאריך: 18/12/11, מאת: צבי צוויץ קרן

מרוץ דרך בורמה דפק על הדלת. ריצת שטח קשוחה בהרי ירושלים, 15 ק"מ הקפה אחת של המסלול או שתיים של 30 ק"מ.
"נרוץ את ה-30, ניקח את זה כמו ריצת נפח וזה יהיה אימון בדרך למרתון", הסביר לנו יהושוע וכך מצאנו את עצמנו, בבוקר יום ו' צונן, בדרך בורמה. אירוח יפה של חנות אופניים חביבה (שלא הכרנו ונעים להכיר!) ומזנקים. רצי ה-15 ורצי ה-30, כדבוקה אחת. המסלול מסומן באמצעות סרטים צבעוניים רבים מאד שידיים חרוצות תלו על הצמחייה. בכלל דומה שכל מה שקשור למרוץ זה, נעשה בכוונה ובאהבה גדולה.

המסלול עבר/תפר/חרש/ הרים וגבעות, וואדיות ועמקים, ובהכללה, אפשר להגיד, שלא היה בו סנטימטר אחד שטוח. רק עליות ומורדות, שיפועים וכמה שלוליות בודדות, שלא ממש הפריעו לנו.
האדמה הגירית הלבנה היטיבה עם הרץ ובק"מ ה-7 חישב ומצא כי אם ימשיך בקצב הזה, יסיים את ההקפה הראשונה בשעה וחצי. זמן מצוין בהתחשב בטופוגרפיה ובכלל.
רק שאז שם לב יהושוע ששני גמדים קטנים עומדים על כתפיו, אחד על כתף ימין ואחד על כתף שמאל. הגמדים היו בערך בגובה של אי-פון ואחד מהם היה לבוש בדיוק כמו יהושוע, עם גופיה מנדפת ומכנס ניילון של אדידס.

הגמד תואם יהושע אמר לו באוזנו: "תסיים ב-15".
יהושע התעלם והגמד המשיך: "זה שטח קשה, אתה עלול להיפצע, יש לך מרתון עוד כמה שבועות, מה אתה צריך את זה? תראה איזה תפירה, תתרכז במרתון, בסוף ההקפה הראשונה, פשוט תסיים את הריצה. זה לא כל כך מסובך".

הגמד השני כחכח בגרונו: "לא מקובל עלי, רצית לרוץ פה 30 ואתה תרוץ פה 30, רצית ריצת נפח, קיבלת. רצית אימון מסכם למרתון, קיבלת. מה זה השטויות האלה?"
הגמדים המשיכו לשטוח את טענותיהם, ויהושע התקשה להחליט. כשני ק"מ לפני תום ההקפה הראשונה (15 ק"מ) חיכתה ליהושוע תחנת מים.
"עוד שני ק"מ" עודדה מפעילת תחנת המים (ובייגלה ותמרים- לו יהי כן בכל המרוצים).

"אתה שמעת את זה?" שאל הגמד התואם יהושוע, "עוד שני ק"מ וגמרת עם הריצה התובענית הזאת ועם קצת מזל גם לא תיפצע עכשיו בשני האחרונים האלה". יהושוע הסתכל על הכתף השנייה והגמד השני לא אמר דבר, רק עמד מתוח במקומו ומבטו מחפש את קו האמצע של המרוץ: 15 מתוך 30.
דוקא שם, סמוך כל כך לנקודת הזינוק/סיום/מחצית, התרחש בלבלול מסויים ורצים מגיעים מכל הכיוונים. יהושוע בחר להמשיך באותו כיוון ומצא עצמו בשער הזינוק.
לגימת איזוטוני ("למה זה אף פעם לא טעים המיץ הזה?") והקפה שנייה יוצאת לדרך. 92 דקות ל-15 ק"מ.

יהושע התרחק מהמחצית, ההמולה ההיא נותרה מאחור ואז הסתכל על כתפיו ולא מצא שם דבר, התנדפו הגמדים כלא היו.
"זה הזמן למוסיקה", אמר לעצמו יהושוע והוציא מהכיס נגן קטן שייקח אותו למחצית השנייה. הריצ'רצ'ים בכיסים הם המצאה מבורכת.
לא הרבה רצים המשיכו להקפה זו ויהושע מצא עצמו מחפש את הסרטים הצבעוניים על העצים.
כך המשיך לו ורץ, תפר ותפר, עלה ירד עד לקו הסיום. על האירוח המכובד כבר דיברנו. הוא לא אכזב. תודה ויישר כוח. כשגיבורנו התאושש לו בחנות המארחת נכנס לו רץ חביב שזה עתה סיים ושאל: "פה זה המחלקה הפסיכיאטרית? מי שהמשיך להקפה השנייה מרצונו החופשי- הוא לא שפוי"
"אתה רואה?" אמר הגמד התואם "אמרתי לך".
"אתה רואה?" אמר הגמד השני "עכשיו אתה מוכן לטבריה 2012"

על סימון המסלולים ב"דרך בורמה" באמצעות צבעים- בפרק הבא...

 

סגור