יהושוע רץ מרתון - פרק ל"ד: סיפורו של ברווז שחור

| שתף |

יום שישי הגיע. החזאים מדברים על סערה. אולי ירד שלג בבירה. איזו מקריות, בדיוק בעוד שבוע תתקיים ריצת הכנה למרתון ירושלים, המכונה גם "מרוץ בגין ה-2" ויהושוע החליט לערוך ריצה של עליות ומורדות כהכנה לבאות.

תאריך: 19/02/12, מאת: צבי צוויץ קרן

הגבעות המיוערות, "יער המגינים", נמצאו כמתאימים והאימון עלה (וירד) יפה.
סיכם יהושוע: "עד הסוף לא הגעתי למסקנה מה קשה יותר - עליה או ירידה?"
"סליחה?" תהינו.
"בעליה כואבים לי האחוריים ובירידה הברכיים", ענה לנו בתלונה.
"חכה חכה לירושלים", סגרנו את הנושא באנחה.

סיימנו ונסענו הביתה. תירצה, אשתו של, המתינה ליהושוע ובידה רשימת קניות מ-פ-ו-ר-ט-ת.
יהושוע עיין ברשימה והרים מבט שואל אל זוגתו:
"משהו לניקיון השירותים?"
"נכון", ענתה לו, תביא משהו טוב!"
כשהחנה יהושוע את הרכב בחניית ה"סופר הגדול" לא שיער כי המשימה הקשורה לשירותים הולכת לסבך אותו עם ברווז שחור וקטן.
עגלת הקניות הלכה והתמלאה במהירות והרשימה הלכה ונמחקה סעיף אחר סעיף.
את "חלב הסויה" לא איתר יהושוע אז באילתור העמיס קרטון של חלב וגוש של סויה. מי יודע איך תגיב תירצה.

נותרה רק משימה אחת: חומר לניקוי השירותים. יהושע התרכז. נשם עמוק, הסדיר את הדופק והתגלגל לאזור חומרי הניקוי.
במרכז האזור הרלוונטי, נערמה ערמה של חומר ניקוי חדש וקטלני בבקבוקים שחורים שעוצבו כברווזים בעלי מקור כתום.
יהושוע התבונן בלהקה וקיבל החלטה: "את זה!"
הרף עין מאוחר יותר, לכד יהושע (בתנועה זריזה במיוחד) ברווז שחור אחד וניסה להניחו בעגלת הקניות. מכאן החלו העיניים להסתבך. הברווז סירב לעמוד על בסיסו הצר בעגלה.
"תסתכל איזה בסיס צר יש לי", אמר הברווז ליהושוע, "על רשת לעמוד? באלכסון?"
"צודק", הסכים יהושוע והשעין את הברווז על אריזת נייר הטואלט שהתנשאה מעל הברווז והזכירה לו את מקומו בהיררכית חומרי הניקיון.
"זה ביניכם", אמר, "בזה אני לא מתערב".

העגלה החלה לנוע לכיוון הקופות אך הרעידות לא נתנו לברווז מנוח והוא שב והחליק. יהושוע חשש כי הפקק- מקור-כתום לא יעמוד בפרץ וכי נוזל הניקוי (השחור?) יפרוץ מן הברווז ויכתים וירטיב את כל המצרכים שבעגלה.
 "עלי לעשות משהו עם הברווז הזה", אמר יהושוע לעצמו בעודו אוחז בברווז הקטן בידו האחת וידו השנייה אוחזת-דוחפת את העגלה.
מבטו של הרץ נדד: מהעגלה אל הברווז שבידו וחזור לעגלה שנעה עכשיו באלכסונים מסוכנים, כאילו חשה העגלה בשחרור הרסן וביד החסרה.
התאונה הייתה בלתי נמנעת והתנגשות העגלות שהתרחשה נרשמה כ"בלתי נשכחת" בדברי הימים של ה"סופר הגדול".

כשצוות הניקיון (עובדי קבלן?) סיימו לנקות את שאריות התאונה הגיע תורו של יהושוע וכשהברווז בידו, התחיל להעמיס את המצרכים על המסוע.
"ברווז אתה ראשון", ציווה יהושוע והניחו על המסוע. שניה לאחר מכן הוא נפל.
"אתה ממשיך לעשות לי צרות!" קבע והניחו על מסגרת המסוע, "שם בסוף ותמתין בסבלנות".
עמד הברווז על המסגרת והביט ביהושוע ברחמים- מעמיס את כל המצרכים האלה...
הקופאית החרוצה ("הגם את עובדת קבלן?") החלה להעביר את המצרכים ויהושע עסק באריזתם והנחתם בעגלה בהשתדלות גדולה.
"אתה רוצה משהו מהמבצעים?" התענינה הקופאית והחלה לספר ליהושע על מצרכים מופלאים במחירים אטרקטיביים.
יהושוע סירב בנימוס וביקש חשבון ואף הושיט לקופאית את כרטיס האשראי שלו, רק שאז אמר הלקוח הבא בתור:
"זה שלך?" והצביע על הברווז.
רגע של שקט השתרר סביב. הקופאית הפנתה מבט שואל לעבר יהושוע שהחליף מבטים עם הברווז ששיחק אותה אדיש:
"תעשה-מה-שאתה-רוצה".
איזה מתח, בטח מישהו עם סכין יכול לחתוך את הדממה (סט סכינים איכותי ב-19.99).
"תעבירי אותו", פתר יהושע את הדילמה כשקול הצ'יפ של הקופה הרושמת הדהד באוזניים.
"אתה", אמר יהושע לברווז "איזה בלגן עשית", והכניס אותו לשקית.
 

  • © dekanaryas - Fotolia.com

סגור