יהושוע רץ מרתון - פרק ל"ח: מרתון תל אביב 2012

| שתף |

"ריצת חצי מרתון בתל אביב. איזה יופי. נחיל צבעוני השוטף את הרחובות המוכרים בנהר שאין לו התחלה ואין לו סוף והכול בתנועה ואפילו די מהירה, כי הלך לנו ממש טוב". יהושוע רץ במרתון תל-אביב.

תאריך: 01/04/12, מאת: צבי צוויץ קרן

גילגולו של מעיל*

פעם, בסוף קייץ 2011 החליפה תירצה, זוגתו של יהושע, קיץ בחורף ו"העיפה מציאות" מהארון ו"במיוחד את זה"!.
יהושוע העיף מבט ב"זה" ואמר: "את המעיל הזה אני שומר למרוצים".
"איזה שטויות", התרעמה תירצה, "זה מעיל פליז דק וירוק וישן והגיע הזמן לזרוק אותו לאיזה קופסת מיחזור.
אך יהושוע סירב. בדמיונו ראה עצמו רץ במרתון, למשל תל אביב, מתחמם בק"מ השני או השלישי ונפרד מן המעיל בפרידה דרמטית, השלך וזרוק. כך חזר המעיל לארון.
במרתון טבריה המעיל נשאר בתיק ולא השתתף במרוץ בסופו של דבר.
במרתון ירושלים היה באמת קר ומעיל הפליז הדק חזר ליעודו המקורי ורץ חצי מרתון.
"ממרתון ת"א הוא לא חוזר", הבטיח יהושוע לעצמו, למעיל ולתירצה. המציאות התגלתה מורכבת יותר.

"יהיה קר"? יהיה חם בתל אביב"? התחזית נתנה תמונה המורכבת מגשם ושמש גם יחד.
"בשביל זה יש את המעיל הירוק", הכריז יהושוע בשעה שלבש את המעיל על החולצה, נושאת המספר לחצי המרתון בתל אביב.
"מה זה ה C הזה"? שאלה תירצה בעודה סוקרת את הופעתו של יהושוע לאירוע, אך יהושוע לא ידע.

בוקר יום ו', בחוץ עוד חושך, "שעון קיץ שהניע, לילה מקוצר וזריחה מאוחרת" תיאר את המצב פרץ סמולקין, מורה הספורט, שהקפיץ אותנו מוקדם וחזר להביא שלושה רצים צעירים למרוצי ה10 ק"מ באירוע.
חזינו בזינוקי הרולרים ואופני היד. התרגשנו.
הרענו לרצי המרתון בצעדי הריצה הראשונים שלהם. התרגשנו וקינאנו. ההתרגשות שלנו זה כלום בהשוואה למה שהם מרגישים. יהושוע לבש את מעיל הפליז הירוק שלו. לא שמנו לב לעובדה זו.
הזינוק התקרב, התחלנו להבין מה זה ה-C הזה על המספר: זינוק מדורג. רעיון מעניין ופתרון טוב לאירוע כה גדול והמוני. בזמן הזה נעלם לנו יהושע ושחזר אלינו כבר לא לבש את הירוק ההוא.
"מה עשית עם המעיל"? שאלה תירצה.
"הסתרתי אותו מתחת לקטנוע קטן על המדרכה מאחורינו" השיב הרץ.
"סוף סוף נפטרנו מהירוק המכוער הזה", סיכמה תירצה.

זינקנו. יותר נכון זינוק A זינק ואז זינק B ואנחנו קיפצנו לנו במקום וחיכינו. ה-DJ עזר לנו להעביר את הנצח הקצר הזה ואז זינק C ואנחנו גם. D יצאו לדרך מתישהו אחרינו. לא ראינו אותם יותר.
ריצת חצי מרתון בתל אביב. איזה יופי. נחיל צבעוני השוטף את הרחובות המוכרים בנהר שאין לו התחלה ואין לו סוף והכול בתנועה ואפילו די מהירה, כי הלך לנו ממש טוב, הזינוק המדורג הביא לכך שרצנו עם רצים במהירות דומה לשלנו (10 קמ"ש וקצת) ולמרות ההמוניות שמרנו על קצב טוב. בין חברינו לקצב הריצה שמנו לב לרץ מיוחד וגם שמענו ממנו את סיפורו. על "הרץ הצולע" שיסופר בפרק הבא. אהבנו את החיכוך, (פעמיים!) עם מקצה המרתון. התרגשנו לזהות בין הרצים את חברינו י' אשר סגר את המרחק ב 4:20. כפיים! פחות אהבנו את הצפיפות בשני הקילומטרים האחרונים.
"אי אפשר לרווח את זה"? שאלה תירצה
שאלה טובה. אולי אפשר לשלב את הזינוק המדורג עם סיום מדורג?
שער סיום. אושר גדול. סיימנו ב 2:02.
"העומס ברחוב הירקון עלה לנו ב-2 דקות לפחות", פירשן יהושע שהלך וטרח ומצא את הקטנוע ושלף מתחתיו את המעיל.
"אתה עוד כאן?" אמר למעיל הירוק.

צויץ 02:03 בחצי מרתון תל אביב
בפרק הבא: הרץ הצולע- הסיפור האמיתי.

*גילגולו של מעיל- מתוך פיתחו את השער/ קדיה מולדובסקי, תרגם: אלתרמן, מומלץ בחום!


 

  • מרתון ג'ילט תל אביב 2012 צילום רונן טופלברג

סגור