יהושוע רץ מרתון - פרק מ"ו: מי שרץ לבד

| שתף |

"אני מעדיף לרוץ לבד כרגע", אמר יהושוע. "מה זה הסיפור הזה של לרוץ לבד?? שאלנו אותו. "זה הולך ככה", ענה לנו, "קודם כל צריך שקט באוזניים, אז באות הנשימות. מתרכזים בנשימות, מרפים שרירים, מרפים ידיים. נותנים לגוף לרוץ בעצמו...

תאריך: 12/06/12, מאת: צבי צוויץ קרן

בזמן האחרון קצת איבדנו את יהושוע. אולי יש לומר שהוא איבד אותנו. הוא רץ לפנינו, תופס מרחק, לא מסתכל לאחור, לא בודק, לפעמים נעלם. אחרי כמה וכמה כאלה, העלנו אותו על טיל, יותר נכון - קראנו לו לבירור, הכי מדויק - הזמנו אותו לקפה ושלא יהיה לבד, הזמנו גם את תירצה וכדי שהיא לא תרגיש לבד, הבאנו גם אנחנו עזרים כנגדנו.

צהרי יום ו', בית קפה שכונתי, סנדלים וקיץ בחוץ, מזגן רענן בפנים, ארבע רצים מסוקסים (ברור, לא?), ארבע בנות זוג (רצות יותר, רצות פחות, רצות עוד פחות) התארגנות, הזמנה ו-כאלה ופתחנו את הנושא.
שאלנו את יהושוע לפשר הסגנון החדש הזה הוא הפתיע אותנו:
"אני מעדיף לרוץ לבד כרגע"
"מה זה הסיפור הזה של לרוץ לבד"? שאלנו אותו.
"זה הולך ככה", ענה לנו, "קודם כל צריך שקט באוזניים, אז באות הנשימות. מתרכזים בנשימות, מרפים שרירים, מרפים ידיים. נותנים לגוף לרוץ בעצמו, בלי התערבות, פשוט לרוץ לבד. אחרי כמה דקות כאלה, עורכים תרגיל דמיון מודרך של הרפיה, מהראש כלפי מטה. עיניים, צוואר, שרירי הפנים, הלסת. נותנים לפה להיפתח, ההבעה על הפנים מזכירה מישהו שיש לו בעיה, אבל אם רצים לבד- למי זה איכפת? אחר כך מרפים את שרירי הגב, גם הגב התחתון, אז הידיים ובסוף האגן והרגליים. עכשו הגוף רץ לבד. מעצמו, בעצמו בלי טיפת כוח, בלי שום מאמץ".

אנחנו התפעלנו ויהושוע סיפר על צעדים שמתארכים, על קצב שעולה, על דופק שיורד, על קילומטרים שנאספים זה לזה כאילו היו שיבולים באלומה. אם היה זה חלום, היינו נעזרים ביוסף, לפיענוח.
התעכבנו על הקצב (שעולה!) ועל הדופק שיורד (!!), זה הרי הפוך לא?
יהושוע חשב קצת ומצא תובנה, לא פחות:
"הקשר בין קצב הריצה לבין הדופק נכון בריצה עם חברים. בריצה לבד, תוך נשימות ודימיון מדורך, צריך רק לתרגל ותראו בעצמכם, שקורה בדיוק ההפך".

מה נגיד? מעניין. את הארוחה העברנו בשתיקה. איש ומחשבותיו, אישה והרהוריה. האמנם כה גדול הפער בין מי שרץ לבדו לבין מי שרץ בחברותא? שאלה.
האם יכול להיות שמי שלוקח את הריצה לכיוון המדיטציה, הנשימות וההרפיה, לא צריך אנשים סביבו? אולי אנשים אחרים מפריעים לצורת ריצה כזו?
"זה לא מסוכן לרוץ לבד שעות בשטח"? העלתה תירצה נקודה.
יהושוע לא רואה בזה סכנה. הוא גם הבטיח להשתדל יותר בנושא הסלולרי. בטח.
"הכול בראש", הוא אומר, "מה שצריך לקרות - יקרה".
"האם זו סיבה להתגרות בנסיבות? גם לרוץ לבד וגם לא לקחת נייד?" שאלה תירצה את כל הדטרמיניסטיים באשר הם. שאלה.

בצדו השני של הקיץ הזה ניפגש כולנו באולטרה, גם אלו שרצים בגפם וגם אלה שרצים שלובי זרועות. האם תיתן המדיטציה וחברותיה יתרון למי שישתמש בכלים האלה על פני מי שרץ בחברותא?
גם זו שאלה.
נסכם: מי שרץ לבד... כנראה... רץ לבד.

הצצה אל העתיד: בעוד מספר שבועות נגיע לפרק היובל בסדרת יהושע רץ מרתון. היכונו היכונו.
 

  • © Knud Nielsen - Fotolia.com

סגור