רץ חופשי - הבלוג של צור: האמת על מרתון ת"א

| שתף |

"רצי המרתון פשוט רוצים לרוץ את המרתון. הם לא רוצים לבוא ולהיות "חלק מ-" מארוע שהם נושאים את שמו. הם פשוט רוצים לרוץ מרתון אחד, כמו שצריך, בתוך המרוץ, על הכבישים בתל-אביב, כמו שתיכננו וכמו שחלמו במהלך כל השבועות האחרונים".

תאריך: 14/03/13, מאת: צור עמי

אני עצבני. לא, האמת, קצת יותר מאוכזב. תתכוננו, כי אני עומד לנצל את המעמד שלי בתור בעל בלוג באתר. אם כבר היגעתי עד לכאן, אני הולך לכתוב את כל האמת על מרתון תל-אביב. ובעצם, הפרדוקס מתחיל כבר במשפט הזה, האם זה באמת מרתון תל-אביב?

נתחיל מהסוף - סיכום הארועים עד נקודת הזמן הנוכחית ומה המעמד של הרצים בתום השקלול. אז דחו את המרתון בשבוע, הקדימו את שאר המקצים, רצי המרתון יכולים להשתתף בשני הארועים. תקראו שוב: דחו את המרתון בשבוע, הקדימו את שאר המקצים, רצי המרתון יכולים להשתתף בשני הארועים. ועכשיו ניגש לניתוח כל אחד מהסעיפים, נביא טענות, הוכחות, דוגמאות למקרים דומים במרוצים אחרים וכל זאת כדי להוכיח לכם, וזו דעתי האישית בלבד כמובן, שבסופו של עניין הסכמנו אנחנו בתור קהילת הרצים להיות מדורגים במקום האחרון מבחינת סדר עדיפויות. שנתחיל?

דחו את המרתון בשבוע

דחו את המרתון בשבוע, ואיך לא שמתם לב שבעצם "ניתקו" את המקור העיקרי שיצר בעיות למארגנים. הכי קל היה לדחוק את המקצה המלא הצידה ולנשום לרווחה כאילו הסדר שב על כנו. כל המפעל הזה שנקרא "מרתון תל-אביב" הוא מערכת מורכבת, אני מבין, אבל מה שווה השם הבומבסטי הזה, שמנסה ליצור אצלנו אשלייה של "כאילו-מרתון-ניו-יורק-אבל-בתל אביב", בלי המרתון המלא, כאשר רובם הגדול של המשתתפים הוא בכלל במקצים הקצרים יותר?

רוצים לעשות כבוד למרתון? תעשו שיהיה רק מקצה מרתון. נכון, זה יקח הרבה הרבה שנים, כמעט יותר ממה שלקח למרתון טבריה לבסס את מעמדו, אבל ככה זה שמכבדים את המרחק או לחילופין, רוצים לעשות חיקוי טוב למרתון ברלין/ניו-יורק/ שיקאגו/פריז ועוד. גם הם התחילו בקטן, אפילו בקטן מאד. במרתון ברלין הראשון סיימו 244 רצים, מספר שהלך וירד, אחר-כך שוב עלה ומיותר לציין איפה הוא היום. אבל לא משנה מה היה, הוא תמיד היה רק מרתון. איפה הבעיה? כי בשביל קצת פחות מאלף רצים זה לא כלכלי לסגור את העיר, זו הצגה קטנה שאף אחד לא מתעניין בה. ואם כבר דיברנו על הצגה, אז נניח, והיו מקדימים את הזינוק של המרתון, נגיד... לשעה 4:00, או אפילו 4:30. וניקח את הזמן הממוצע של הרצים שהוא סביב הארבע שעות. בערך עד השעה 8-8:30 רוב רצי המרתון כבר היו מסיימים ולא היו נכנסים לשעות החום, אולי קצת. אבל מי היה מגיע לצפות בהצגה שמתחילה כל-כך מוקדם? היגזמתם, זה לא מצטלם טוב. אפילו ראש העיר לא יכול להגיע להזניק כל-כך מוקדם כי הוא מסתובב בדיוק באותה שעה לצד השני במיטה.


הקדימו את שאר המקצים

הקדימו את שאר המקצים, ואת המרתון לא, את המרתון דחו בשבוע. מרתון הונלולו מוזנק בשעה 5:00, מרתון סינגפור מוזנק בשעה 5:00, וזה כיוון שמזג האוויר במקומות האלו חם מאד. בנוסף, לאורך המסלול מצאו המארגנים דרך נחמדה לרענן את הרצים על-ידי הצבת מקלחות מיוחדות. במרוצים רבים משתמשים בהן ולא רק שיש עומס חום, אלא גם ככה סתם, כדי ללטף את הרצים ולהראות להם שהם גולת הכותרת. בפעם האחרונה שניתקלתי במקלחת כזו זה היה בבית קפה נחמד באילת, בחודש אוגוסט. מעניין אם עדיין קיים, כי במשך כמה רגעים הרגשתי כאילו החום המטורף של אילת באוגוסט עבר, אני רק יכול לתאר לעצמי כמה זה יכול היה להיות נעים במרתון. אבל זה כמובן לא העניין, כי הרוב הגדול של הרצים אמרנו, לא במקצה המרתון, ולכן כדי לשמור בכל זאת על איזה שהוא נפח של אנשים שמצטלם יפה, ועדיין בשעה יחסית נוחה ובטוחה לריצה בטווח הסביר, זה היה הפיתרון הקל ביותר.


רצי המרתון יכולים להשתתף בשני המקצים

נחמד, נכון? זה נחמד מאד. העיקר שרצי המרתון לא יכעסו ולא יגיעו להתלונן. הם יוכלו גם לרוץ ביום שישי הקרוב עם כל המקצים האחרים וגם לרוץ ביום שישי הבא בפארק הירקון. שלא תבינו לא נכון, אני לא מקנא במארגנים, ולא הייתי רוצה להיות זה שמקבל את ההחלטות. אבל משום מה, אני מרגיש טעם נפגם, שלא באמת שקלו את הדברים לעומקו של עניין ולא ראו את רצי המרתון במקום הראשון. נכון, יהיה חם ויש לדאוג לביטחון הרצים, אבל רצי המרתון פשוט רוצים לרוץ את המרתון. הם לא רוצים לבוא ולהיות "חלק מ-" מארוע שהם נושאים את שמו. הם פשוט רוצים לרוץ מרתון אחד, כמו שצריך, בתוך המרוץ, על הכבישים בתל-אביב, כמו שתיכננו וכמו שחלמו במהלך כל השבועות האחרונים. 

אני רק יכול לתאר לעצמי איזה יום קשה עבר על מטה המרתון בתל-אביב. עשרות, אם לא מאות שיחות טלפון, התייעצויות עם כל הגורמים האפשריים, מישהו שיתן תשובה ראויה לשאלה האם אפשר לרוץ מרתון בשרב? ואולי במקום השאלה הזו היו צריכים לשאול שאלה ממוקדת יותר, כמו: איך נעזור לרצים כן להשלים את ריצת המרתון בשרב על הצד הטוב ביותר?
ברור לי שזה לא מסתכם בזה, הרי יש את עניין סגירת הכבישים, המסלול המורכב, מאות אנשים שצריכים לעבוד שעות נוספות, התאמות לוגיסטיות מורכבות שצריך לעשות אבל עדיין, הרצים צריכים להיות במקום הראשון. ולמנוע מהם לרוץ ביום המרוץ מחשש לבריאותם, עוד לפני שנלקחו בחשבון כל האפשרויות האחרות, זה לשים אותם במקום האחרון.

עברה שנה ממרתון בוסטון וכבר הספקנו לשכוח, אבל המרתון בסוף התקיים, ותאמינו לי, היה שם חם. אם כבר ללמוד מהמרתונים הגדולים, אני הייתי הולך דווקא על מרי וויטנברג, מנהלת מרתון ניו-יורק. אהבתי את הנחישות שלה בארועי מרתון ניו-יורק האחרון, שבוטל לבסוף. אבל היא לא ויתרה עד הרגע האחרון. ראיתי על הפנים שלה שהיא מתאפקת לא לבכות, כי איכפת לה. איכפת לה שעשרות אלפי רצים התאמנו בחודשים האחרונים והיא בסוף לא ירתה את יריית הזינוק.

אז במקום להנחיל מסורת שתביא לכך שיום אחד ירוצו בתל-אביב אלפי רצים את המרחק המלא אני מרגיש ויתור באוויר. יש לי תחושה שמקצה המרתון הוא רק "עצם בגרון". כי בארוע כזה גדול של חצי מרתון, 10 ק"מ ועוד כל מיני אחרים, המקצה המלא נשאר בצל, כי נחיל הרצים שלו לא מספיק ארוך בשביל להצטלם טוב, ובטח שלא בשעות המוקדמות מאד של היום. שלא נדבר על שממת המעודדים שצפויה במקרה כזה וחוסר עניין תקשורתי. אני חושב שאם רון חולדאי היה מתעקש יותר כמו וויטנברג, היינו מגיעים לרוץ גם בשתיים לפנות בוקר. נכון שהיה חושך ואולי זה לא היה כמו שזה אמור היה להיות, אבל מה שנשאר לנו עכשיו לא בהכרח יותר טוב: לרוץ מי יודע כמה הקפות בתוך פארק הירקון שבעצם מה שיעסיק את כולם זה ברק אובמה.

  • צלם אותי

סגור