רץ חופשי - הבלוג של צור: סליחות

| שתף |

"סליחה שויתרתי לעצמי על האינטרוול האחרון, סליחה שאיחרתי לאימון, סליחה שעברתי להליכה בקילומטר האחרון", צור חזר מריצת הסליחות שלו.

תאריך: 25/09/12, מאת: צור עמי

כל שנה שמתקרב יום כיפור, אני מתחיל לשחזר בראש על מה אני צריך לבקש סליחה. היום בבוקר יצאתי לריצה של 20 ק"מ כך שהיה לי די הרבה זמן לחשוב על כל הדברים. ככל שהקילומטרים עברו מצאתי את עצמי מבקש סליחה על דברים שלא קשורים לאדם שאני, אלא יותר לרץ שאני. מוזר, לא?

בקילומטרים הראשונים נסיתי לחשוב על כל הפעמים שהייתי בעל לא מתחשב, חבר לא מספיק טוב או בן סורר ומורד. ולא שאני חושב שאני מושלם, אבל באמת שלא מצאתי. איכשהו בחיי היומיום אני דווקא כן מצליח למצוא את האיזון ולהתנצל בסמוך "לארוע", אני לא מאלה שצריכים לצום בשביל להרגיש קצת יותר טוב עם עצמם. 

בכל זאת, אני מאד אוהב את יום כיפור, בעיקר מתחבר אל השקט שיש ביום הזה. אני לא צם אבל אני גם לא רוכב על אופניים או רץ. לכן, היה חשוב לי לסיים עם ריצת ה-20 ק"מ שלי לפני כניסת יום כיפור כדי באמת להתפנות ליום הזה על כל המשתמע מכך. אז אחרי שלא מצאתי עניינים כושלים במיוחד שביצעתי השנה התחלתי לחשוב על הריצה, האם יש משהו שאני צריך להתנצל כלפיה בכלל?

כן. כן מוחלט. למשל, כבר קרה לי השנה הרבה פעמים שאחרי תחרות מאד הצטערתי שלא נתתי מעצמי יותר. הרגשתי בדיעבד שאני יכול לתת את הפוש האחרון הזה בסיום. הרגשתי שאני חייב להתנצל בפני עצמי על שוויתרתי לעצמי, ולהתנצל בפני "אלוהי הריצה" שלא נתתי מעצמי מאה אחוז. פתאום, זה היה נראה לי כמו פשע חמור, אחרי כל האימונים המפרכים שעשיתי לא לתת את הכל. אז סליחה, ריצה, אני מבטיח להשתפר בקטע הזה בשנה הבאה.

בכלל, עניין הויתור, חזר על עצמו מספר פעמים לאורך ריצת חשבון הנפש שלי. סליחה שויתרתי לעצמי בכמה השכמות. כן, המשכתי לישון. סליחה שויתרתי לעצמי על האינטרוול האחרון באימון ההוא. סליחה שאיחרתי לאימון חברים, באמת, לא התכוונתי. סליחה שעברתי להליכה בקילומטר האחרון של הריצה הארוכה למרות ששמעתי קולות חזקים מאד בראש שקוראים לי להמשיך. 

ואז הגיעו אלף סליחות למאמן:

סליחה שרצתי פחות ממה שהיה כתוב בתוכנית. סליחה שלא שתיתי מספיק אז ביום ההוא, למרות שאמרת לי. סליחה שלא ניסיתי את הג'ל לפני המרתון, למרות שאמרת לי לנסות. סליחה שלפעמים חשבתי שאני יודע הכל, בסוף אני טעיתי, ואתה צדקת.

הריצה עברה בקצב מהיר במיוחד ואחרי שהלקיתי את עצמי בכל הטעויות הנוראיות שעשיתי ניסיתי לחשוב על מה אני מאחל לעצמי לשנה הבאה. 
לא לוותר, להמשיך להתאמן, וכמובן לשבור עוד הרבה שיאים. לא להיות קשה כל כך עם עצמי בעניין הקילומטרים, בעניין האוכל, בעניין הקלוריות, ולא להיות יותר מדי תחרותי כי זה לא עושה לי טוב. לדעת שהמאמן תמיד צודק ביחוד שהוא אומר לי להקשיב לגוף.

אני מקווה לשמור על חדוות הריצה שלי כמו שהיא, לפחות עד השנה הבאה ולהנות ממנה כמו שלא נהניתי ממנה מעולם. 

חתימה טובה!

צור.

  • © Dudarev Mikhail - Fotolia.com

סגור