רץ חופשי - הבלוג של צור: שלום קיץ!

| שתף |

"השבוע חזרתי לריצות הבוקר תוך שאני מנסה למצוא פיתרון לזיעה הנכנסת לעיניים. לפרקים, אני רץ עם עין אחת עד הברזייה הקרובה תוך תפילה חרישית שאני לא אשבור את הראש בדרך", הכל על ריצה בקיץ בפוסט הבא...

תאריך: 03/07/12, מאת: צור עמי

"לא נוגעת בג'יפה שלך", הודיעה לי אשתי אחרי הריצה הארוכה ביום שישי לפני שלושה שבועות. מאז, כנגד כל הסיכויים, ולא שאני שובניסט או משהו כזה (להפך! אני פמיניסט) התחלתי לכבס לעצמי את בגדי הריצה. מטלה שבדרך כלל אשתי מאד אוהבת לעשות במיומנות גדולה: "צריך לדעת כמה מרכך בדיוק לשים", מידה שאני עדיין לא השכלתי לגלות. אבל בחודש האחרון, מאז שאני חוזר מהריצות סחוט כולי, חזרתי לעשות כביסה. כן, כן.

אז הגיע הקיץ. הריצות כבר לא אותן ריצות. הן רטובות יותר, קשות יותר, מאתגרות יותר ואיך שלא יהיה אנחנו מתייצבים כל בוקר (או ערב) מחדש. שוב מנהלים את השיחה המפגרת של: "לאאאא, אתמול היה יותר חם!", "אחי, בוודאות, היום לח יותר אבל הטמפרטורות נמוכות, חבר שלי עובד בשרות המטאורולוגי, לא מאמין?"
נו מילא. אם בחורף אנחנו עסוקים בכמה קר, אז בקיץ חייבים לדבר כמה חם. אבל במקום לדבר יותר מדי, החלטתי לבדוק באמת באיזו שעה הכי טוב לרוץ בימי הקיץ החמים.

יצאתי מוקדם בבוקר לריצה. כמה מוקדם? הכי מוקדם שיכולתי. זינקתי לבוש ונעול כבר בשעה 5:45. פארק הירקון, תל אביב. חמישה עשר הקילומטרים שרצתי היו מזוויעים, בסוף הריצה במרפסת היתה אותה ערימת בגדי ג'יפה ספוגים בזיעה, כולל הנעליים והגרבים. כעבור יומיים הקדמתי ב-20 דקות למרות הקושי שהיה כרוך בהשכמה, אבל התוצאה - זהה. לא נותר לי אלא לנסות את ריצות הלילה הכל-כך מפורסמות ומבוקשות לאחרונה. 

ובכן, ריצת לילה לבן בפארק הירקון, למרות הזינוק המאוחר לא בישרה טובות לבאות. הרגשתי כאילו אני רץ בתעלת רצים שבה מתחרים מי משפריץ יותר מים על השני. בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל בפני הבחורה שרצה לידי. כזה אני, מזיע הרבה, מטפטף מהידיים ולכל הצדדים. סליחה. "מאמי, תגיד, הלכתם לשחות אחרי הריצה?" שאלה אשתי הנפלאה בתמימותה, וכמה שזה הצחיק אותי באותו רגע, עניתי לה ברצינות גמורה: "לא מתוקה, שחינו את כל הריצה".

השבוע חזרתי לריצות הבוקר תוך שאני מנסה למצוא פיתרון לזיעה הנכנסת לעיניים. כובע המצחייה הוכח כלא יעיל עבורי, ואכן לפרקים, אני רץ עם עין אחת עד הברזייה הקרובה תוך תפילה חרישית שאני לא אשבור את הראש בדרך. איכשהו, שמעתי לעצת חברי שחקן הטניס והשאלתי ממנו מן רצועת ספוג כזו ששמים על הראש, אבל אז, מצאתי את עצמי כל שני קילומטרים סוחט את הספוג המסכן, עד שהתייאשתי. השלב הבא באמת יהיה לרוץ עם משקפת.

בכל זאת, ניסיתי לחשוב על יתרונות בולטים בריצה במזג אוויר חם, ושני הדברים היחידים שעלו לי לראש היו: אחד, הכביסה מתייבשת ממש מהר! והשני הוא, שהנעליים מתייבשות גם ממש מהר. אני יודע שאני עוד אתגעגע למהירות הזו בימי החורף הקרים, שם תמיד באמצע השבוע הטייץ האהוב עליי עדיין תלוי על החבל.

מרוב דיבורים על מים ושחייה החלטתי השבוע ולאחר התייעצות עם המאמן, שהשחייה זה באמת רעיון מצויין. על פי תוכנית האימונים החדשה יורדות לי לפחות שתי ריצות שבועיות לטובת שחייה אמיתית. בשאר הימים, נמשיך להתלונן על החום, להיות ספוגים במים, לשמוח שיש לנו עכשיו תירוץ מצויין לצרוך יותר כדורי מלח, אבל בתוך תוכנו, להרגיש גיבורים כי גם את הקיץ הזה נעביר, איך לא, בריצה.

 

 

  • © katehillphoto - Fotolia.com

סגור