איש ברזל אילת 2015 - אל הלא נודע

| שתף |

מיכל קוברסקי משלימה בימים אלו את ההכנות האחרונות לקראת חצי איש ברזל במסגרת תחרות ה"ישראמן" באילת. "לא לפחד מהפחד", היא מסכמת.

תאריך: 05/01/15, מאת: מיכל קוברסקי

פחות מחודש נותר עד לרגע הזנקת תחרות הישראמן באילת למרחק חצי איש ברזל ואיש ברזל מלא וההתרגשות בעיצומה. הספורטאים שנמצאים בראש גרף המאמץ, באימונים מפרכים וארוכים ובסופי שבוע שמתחילים עם הזריחה, עושים את הפינישים האחרונים לקראת הרגע הגדול.

השנה נרשמתי למקצה חצי איש הברזל באילת. זו אומנם לא תיהיה הפעם הראשונה שאעשה מרחק שכזה אבל זו תחרות הישראמן הראשונה בה אשתתף. הישראמן תמיד נתפש עבורי כפסגה מאוד גבוהה, לא רק מבחינת הטיפוס לפסגות הרי אילת אלא גם כאתגר בו רב הנסתר על הגלוי. ספורטאים הם עם שלא אוהב הפתעות, בעיקר לא בתחרויות. הם אוהבים להתכונן מראש לכל תרחיש אפשרי שיכול לקרות, אבל כאן נראה שהסיפור קצת יותר מורכב. לרובינו אין ממש אפשרות להתאמן תדירות על מסלול הישראמן בגלל המרחק ובדרך כלל מסתפקים במחנה אימונים כחודש לפני התחרות. חוויות של משתתפי המירוץ בשנים שונות יכולות להיות מאוד מבלבלות ושונות אחת מהשניה- בשנה אחת הקור היה משמעותי ביותר ואף גרם להיפותרמיה לחלק מהמשתתפים, בשנה אחרת רוח צד חזקה, בשנה נוספת מזג אוויר אידיאלי ותחרות קלאסית אם כי עדיין מאתגרת. בקיצור, אין לדעת מה יהיה, ופה כל העניין. השנה התקיימו בארץ מספר תחרויות מאתגרות עם תנאי ים לא קלים ורוחות חזקות אבל נראה שכדי להתכונן פיזית ומנטלית לישראמן יש להבין את מהות המשפט של התחרות שמתנוסס על הדגלים, החולצות והמדבקות- I'm tough enough.

סיכמתי את ההכנות החשובות מהחודשים האחרונים לקראת התחרות:

1. טיפוסים - כדי להתכונן כראוי לרכיבה באילת, שנפתחת בעליה של כ-20 קילומטר וממשיכה לגבעות מתגלגלות, יש להתחיל לצבור טיפוסים באימונים. צובה, נס הרים, צור הדסה וכל ההרים שמסביב היו בחודשים האחרונים מגרש המשחקים המרכזי באימונים של רבים מאיתנו. כוח, העברת הילוכים נכונה, רכיבה בירידות ומשחק עם שיפועי הטיפוס יעזרו לנו להתכונן טוב יותר לתחרות. באילת משבי הרוח עשויים להכריע את הרכיבה ולכן יש לקחת בחשבון שטיפוס ורכיבה בשטח שאינו מישורי עם וללא רוח הן חוויות שונות מאוד וכאן נדרשת הכנה פיזית ומנטלית כאחד.


טיפוס על רקע הרי אילת / צלם אותי

2. חליפות - יש להצטייד בחליפה מתאימה לקראת השחיה בתחרות. לטריאתלטים רבים אין צורך ממשי בחליפה במהלך שגרת האימונים שלהם לתחרויות טריאתלון בארץ מכיוון שאימוני השחיה שלהם מתבצעים בבריכה, ובגלל שבדרך כלל אין היתר להשתמש בחליפות בתחרויות בשל טמפרטורת הים הנוחה בחודשי עונת התחרויות. בחירת חליפה היא שיקול של איכות, מחיר, ונוחות. כל חברה מציעה מספר אפשרויות בטווח מחירים רחב המותאמות לצרכים שונים. בנוסף, יש חשיבות מכרעת למידת החליפה, חליפה לא במידה עשויה להיות לא אפקטיבית דיה בחימום הגוף או לוחצת מידיי ומגבילה תנועתיות. יש לתרגל שחיה בחליפה טרם התחרות, ללמוד איך ללבוש אותה כדי לא לפגוע בה, איך לאחסן, איך לשטוף, בקיצור.... נקווה שכשנגיע לרגע האמת היא תחמם ותציף אותנו מספיק כדי שנרגיש שכל ההשקעה הייתה שווה את זה.

3. ירידות - התגובה הראשונית שלי, כששמעתי ש-15 הקילומטרים הראשונים בריצה הם בירידה, הייתה אושר. חשבתי לעצמי "איזה כיף, רק להרים רגל ולזרום עם כוח הכבידה". אבל הסתבר לי מהר מאוד שזה רק נשמע נחמד, בפועל לרוץ בירידה תלולה, תוך כיווץ אקצנטרי של שרירי הרגליים ולאחר כמה שעות טובות של מאמץ, יכול להיות דבר לא פשוט בכלל, במיוחד שנותרים אחרי הירידה עוד 6 קילומטרים של ריצה במישור. מומלץ לבצע אימון ריצה בירידה תלולה מבעוד מועד , למשל מ'בר בהר' בנס הרים לכיוון מחסיה (10 קילומטר ירידה) ולהרגיש על מה מדובר. כשעשיתי את זה, יום למחרת הגוף שלי כאב מכף רגל ועד ראש ולקחו לי כמה ימים טובים להרגיש רעננה מחדש. 

4. הכל נע במעגלים - למשתתפי המקצה המלא יש הקפות בכל חלקי התחרות. בשחיה הם מבצעים שתי הקפות, ברכיבה שתי הקפות שמתחילות לאחר הטיפוס לעין נטפים (איזור T2) ובריצה יש להם קטע בו הם יוצאים לשלוש הקפות בחלקה האחרון. החזרתיות על המסלול עשויה להישמע מתסכלת אך מצד שני יכולה גם לעזור בהכרת המסלול והמכשולים בו, לצפות את הגעת החלקים המאתגרים או לחילופין - הנוחים והקלים יותר, הכרת מיקום נקודות המים וחישוב המרחק במקטעים קצרים יותר שעשויים לעבור יותר מהר.

5. לא לפחד מהפחד - אומנם העיר 'אילת' נתפשת על ידי רוב הציבור השפוי כעיר נופש, שמש, בטן-גב ושיזוף, אבל כנראה שהטריאתלטים פשוט היו חייבים להוסיף איזשהו טוויסט אתגרי. תחרות הישראמן נחשבת לאחת מתחרויות המרחק הארוך המאתגרות בעולם אך גם טומנת בחובה הרבה יופי, טבע, עניין והפתעה. אלא אם יש לכם תפילה מעולה לאל הרוח שאתם בטוחים שתעזור לכם, אני מאחלת ומקווה להגיע לתחרות עם ראש פתוח וגמישות מחשבתית - הכל יכול להיות. צריך לבוא הכי מוכנים שאפשר - להכין את קולקציית החורף והקיץ למזג אוויר בלתי צפוי בהרי אילת, להכין את עצמכם מבחינה פיזית בצורה הטובה והמתאימה ביותר לתחרות בעל אופי מיוחד זה, להיות מחושבים ולהכיר את המסלול, אבל מצד שני גם לבוא בידיעה שעשויות להיות הפתעות שלא התכוננתם אליהם ולהיות יצירתיים. התחרות הזו היא הוכחה אמיתית לכך שלהיות איש ברזל זה לא רק אתגר פיזי, אלא גם מנטלי.
בהצלחה לכולם, נתראה באילת ונוסיף השנה עוד סיפורים חוויתיים מהמסלול כדי להעביר הלאה.
 

  • צלם אותי

סגור