אל תנסו את זה בבית – מרתון במסלול אתלטיקה

| שתף |

למרות תקופה עמוסה בחיים, אמיר מזרחי החליט להתאמן למרתון טבריה בכל מחיר וזמן שעמדו לרשותו. זה נגמר בריצה מסכמת בצורת 105 וחצי הקפות של המסלול בוינגייט

תאריך: 21/12/12, מאת: דני בורשבסקי

באתר האינטרנט בו אתם מבקרים כרגע תמצאו לעיתים קרובות, בעיקר לפני מרתונים גדולים, מאמרים מקצועיים שאמורים לשמש ככלי עזר לרצים השונים. במקרה הזה, אנחנו לא ממש ממליצים על האימונים שמבצע אמיר מזרחי לקראת מרתון טבריה, למען האמת גם הוא עצמו. מזרחי, בן 28, רץ של 38:35 דק' ב-10 קילומטר ושל 1:28 שעה בחצי מרתון, מתכונן למרתון הראשון בחייו. מצד שני, הוא החליט לעשות את זה דווקא בתקופה עמוסה ביותר, ואת האימונים הוא נאלץ לתמרן עם לימודי תואר לחינוך גופני במכללה במכון וינגייט, עבודה במשמרות ותפקוד כאיש משפחה ואבא לשני ילדים. תוסיפו לזה את העובדה שהוא דתי שומר שבת וגם משקיען בקפוארה, ותקבלו על הנייר אדם עמוס במיוחד שמתקשה למצוא זמן לרוץ, בעיקר את הריצות הארוכות שבתכנית האימונים למרתון. בימים כתיקונם הוא מתאמן עם "רצי כוכב יאיר צור יגאל", אלא שבשנת הלימודים הנוכחית הוא נוהג להתאמן בעיקר במכון וינגייט, בשעות שלפני תחילת הלימודים שנפתחים ב-8 בבוקר.

למרות שמרתון טבריה יהיה הראשון שלו, לפני מספר ימים מזרחי סימן וי על הריצה המסכמת שלו, ריצה שגם מרתוניסטים ותיקים הופתעו מאוד לשמוע עליה. במקום 36-37 קילומטרים הוא החליט לגמור את המרחק המלא, 42.2. אבל זה לא הכל, את כל המרחק הזה רץ מזרחי על מסלול האתלטיקה בוינגייט, שהיקפו הוא 400 מטרים. כלומר – מזרחי השלים 105 וחצי הקפות של המסלול, ועשה את זה בזמן של 3:40 שעות.

בראיון לסיכום הריצה המסכמת המטורפת הזאת הסביר מזרחי: "כל תכנית האימונים שלי למרתון טבריה הלכה לאיבוד בגלל העומס. בגלל התקופה שאני נמצא בה כרגע אני לא באמת אמור לרוץ מרתון, אבל החלטתי לעשות אותו בכל זאת כדי לסמן וי. אחרי שפיספסתי הרבה אימונים והיו שבועות שבהם התאמנתי פעם אחת בלבד, החלטתי שלפחות על הריצות הארוכות לא אוותר. במקרה האחרון, הגעתי לאצטדיון בוינגייט כדי לרוץ 36 קילומטרים. אפילו הגעתי בלי ג'לים אלא רק עם בקבוק מים ושקית תמרים אותם שמתי על דלפק לאורך המסלול. אמרתי לעצמי שאני ארוץ 10-20 קילומטרים על המסלול ואחר כך אמשיך למקום אחר, אבל בסופו של דבר נשארתי באצטדיון. כשהגעתי ל-36 קילומטרים החלטתי פשוט לעשות את כל המרחק של המרתון וכך זה קרה – אין בזה הרבה הגיון".

ובכל זאת, ה"שיא" ההזוי הזה של אמיר מזרחי הוא לא מקרי. מספר שבועות לפני כן הוא השלים ריצת 30 קילומטרים על אותו מסלול בוינגייט, ומסתבר שמדובר בהישג שאותו הוא מתכנן כבר לא מעט זמן, כפי שהוא מספר. "פעם קראתי בקבוצת הפייסבוק של אגודת הסטודנטים בוינגייט על מישהו שהשלים ריצת חצי מרתון על מסלול אתלטיקה, נורא התפעלתי מזה ומיד אמרתי לעצמי שיום אחד אני ארוץ יותר מזה על מסלול. בסופו של דבר, אחד השיקולים שלי היה לעבוד על הכושר המנטלי שלי, על המלחמה עם עצמך. לדעתי, כדי לעבוד על כושר מנטלי אתה לא אמור ליהנות מהנוף בדרך. מה שעשיתי היה בעצם לנצל את התנאים שעמדו לרשותי כדי לעבוד על הכושר המנטלי. בסך הכל פעם היה לי קשה לרוץ לבד, הייתי חייב מישהו לידי, היום אני מסתפק במוזיקה".

על העובדה שהוא השלים את מרחק המרתון המלא בהכנות למרתון הראשון בחייו, משהו שלא אמורים לעשות בתכניות ה"נורמליות" אמר מזרחי: "מבחינה פיזית הרגשתי בסדר. ביום שלמחרת כבר הלכתי לאימון קפוארה ולא הרגשתי משהו מיוחד. בסך הכל אני מרגיש בסדר. הייתה לי אפילו מחשבה להשתתף בסוף החודש במירוץ הוד השרון כדי לשפר את השיא שלי ב-10 קילומטרים, אבל על זה כבר ויתרתי". למרות כושרו הטוב, מזרחי מודע לעובדה שאחרי תקופת הכנה לא ראויה, הוא לא יכול לבנות על תוצאה שתהלום את יכולות הריצה שלו במרתון טבריה הקרוב: "אני ממש לא יודע באיזה זמן אני יכול לרוץ שם. יש פייסר של 3:15 ויש פייסר של 3:30, אני בטח ארוץ ליד אחד מהם, רק שאני לא יודע לצד מי. בפעם הבאה שאתאמן למרתון אני כבר מתכנן לעשות את זה ברצינות, אז אני מתכוון גם לרדת משלוש שעות".
 

  • אמיר מזרחי

    צילום: ליליאן ביטון

סגור