אסרט ממו - ראיון אחרי מרתון אמסטרדם

| שתף |

אסרט ממו, מבכירי הרצים בארץ, השתתף לאחרונה במרתון אמסטרדם וקודם לכן במחנה אימונים בגבהי אתיופיה. שוחחנו איתו על מחנה האימונים, המרתון (שלא כ"כ הלך לו) ותכניותיו לעתיד.

תאריך: 25/10/11, מאת: יובל כרמי

אסרט, איך היה מחנה האימונים?

היה ממש טוב. היה קשה, קורע ואני כבר מתגעגע לכל החבורה איתה התאמנתי. התחלנו את המחנה כ-100 רצים ורצות אבל לאט לאט המספר ירד. חלק עברו להתאמן עם מאמן אחר וחלק היו פשוט לא רציניים. כל הרצים והרצות במחנה היו מאוד חזקים, חולקנו לקבוצות ע"פ רמה – קבוצה א' לרצים של 2:10 ומטה במרתון, קבוצה ב' לרצים של עד 2:15 וקבוצת ג' לנשים, שגם חולקה לשתי רמות. אני (וגיזאצ'ו) התאמנתי עם קבוצה ב' ובאמת עבדתי קשה.
 
צילום: טלי שיאצו דיגיטלי
 
ספר קצת איך היו האימונים. אפשר אפילו כמה דוגמאות?
עשינו כל מיני אימונים. בימי שלישי, חמישי, ושבת התאמנו קשה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. רצנו הרבה ביער ובשטח ופעם בשבוע בכביש. רק פעם אחת בכל התקופה על המסלול. היינו מתחילים את כל הריצות ביחד ועם הקילומטרים נפרדים, לפי הרמה. אימונים לדוגמא, רצנו 12 חזרות של 2 דקות מהיר עם 1 דקה ריצה קלה, או 12 חזרות של 3 דק' עם 90 שנ' ריצה קלה. באימון אחר רצנו 30 ק"מ כשכולם (מכל הרמות) מתחילים יחדיו בקצב של 17:30 ל-5 ק"מ הראשונים ולאט לאט הקצב מתגבר והמובילים מתרחקים מהשאר. באימון זה הצלחתי להחזיק עד נקודת ה-20 ק"מ עם המובילים ואז לסיים את האימון כ-3 דק' אחרי הראשון, בעוד גיזאצ'ו סיים בערך דקה לפני. אימון ממש טוב שעשיתי היה ריצת קצב ל-20 ק"מ ב-1:06 ובגובה של 2400 מטר מעל פני הים. כולם התחילו יחד על קצב של 16:30 ל-5 ק"מ אך הראשונים הצליחו להגביר ממש לקראת הסוף.
 
 
היית בכושר כ"כ טוב, מה קרה במרתון? (אסרט רץ 2:32:16 שזו מבחינתו תוצאה מאכזבת)
באתי למרתון בשיא הכושר, מעולם לא הייתי בכושר כ"כ טוב, אבל המרתון הלך רע מאוד וזה מאוד ייאש אותי. במרתון עצמו הרגשתי טוב עד הק"מ ה-18. רצתי 5 ק"מ עם חבורה אחת ואז האטתי קצת והצטרפתי לחבורה אחרת שכללה את גיזאצ'ו, אבל לאחר 18 ק"מ בערך התחילו לי כאבים חזקים בצד ופשוט המשכתי עם כאבים עד לקו הסיום. 
 
קרה לך איזה מקרה משעשע או מפחיד במהלך התקופה?
כרגיל עשיתי טעות... יום אחד רצנו על כביש בגובה של 3,000 מטר. ממש לא היה לי אויר ובקושי סיימתי את האימון. רצתי 35 ק"מ ב-2:07 אחרי שתוך כדי הריצה נתפס לי הצד. יום לאחר מכן החלטתי משום מה להשתתף במרוץ שדה למרחק 7.5 ק"מ שבו השתתפו כ-5,000 רצים והוא התקיים בגובה של 2,000 מטר. היה לי ממש ממש קשה בגלל האימון יום קודם, ושאר הרצים במחנה חשבו שהשתגעתי ולא הבינו למה אני משתתף בתחרות... כ-100 מטר לפני קו הסיום אני פתאום שומע בכריזה באמהרית "להוציא החוצה מיד את הרץ שללא מספר חזה", ממש נבהלתי ופשוט נתתי גז עד לקו הסיום ויכולתי להנות כמו כל שאר הרצים מהקוקה קולה שהגישו בסיום...
 
 
מה הדבר הכי חשוב שלמדת מהתקופה?
למדתי להתאמן בצורה נכונה, כלומר להתאמן יום אחד קשה ויום לאחריו קל, ולעשות כל יום הרבה מתיחות ותרגילי ריצה. היינו מתאמנים קשה בשלישי, חמישי, ושבת ובשאר הימים רצים קל, אך הימים הקשים היו לפעמים ממש קשים בגלל המובילים החזקים שהיו מתישים את שאר הרצים. 
 
תוכניות לעונה הקרובה?
למרות שהתקדמתי במחנה האימונים ומאוד נהנתי, המרתון די ייאש אותי. אני מתכוון להמשיך ולהתאמן חזק ולהצליח בתחרויות בארץ, אבל באמת, החוויה של המרתון כמעט גרמה לי לרצות לפרוש מהריצה לתמיד.
 
סגור