גזצ'או יוסף לא לבד

| שתף |

האתלט המופלא שהחמיץ בשבע שניות את הקריטריון למשחקים האולימפיים מצטרף לרשימה מכובדת של רצים גדולים שמעולם לא ראו מקרוב את חמש הטבעות.

תאריך: 16/05/12, מאת: דני בורשבסקי

אין חובב אתלטיקה ישראלי שלא "נקרע" לו הלב ביום ראשון האחרון, אחרי שהתבשר על כמה קרב היה גזצ'או יוסף להשתתפות במשחקים האולימפיים בלונדון דרך ריצת המרתון. 7 שניות היו חסרות לו בניסיון האחרון שלו במרתון פראג, ואין שום דבר שאפשר לעשות כדי לבוא לקראתו במקרה הזה – הרי לא מדובר בהחלטה ישראלית אלא בקריטריון בינלאומי נוקשה שבו הרץ היה חייב לעמוד מאחר וכבר יש מרתוניסט ישראלי בלונדון (זוהר זימרו).

אין ספק שגזצ'או יוסף עצמו לקח את זה יותר קשה מכולם, ולכבוד החזרה שלו מפראג "בידיים ריקות" החלטנו לצרף אותו למועדון מכובד של כמה מהרצים הגדולים בהיסטוריה, מהספרינט ועד למרתון, שלא הגיעו למשחקים האולימפיים ועשו קריירה מכובדת מאוד גם בלי זה. גזצ'או – אתה לא לבד.


אנדרה קייסון – 100 מטרים

מתחילת שנות התשעים אנחנו זוכרים בעיקר את קארל לואיס, לירוי בורל ודניס מיצ'ל, אבל ברביעייה האמריקאית שקבעה שיא עולם בריצת השליחים באליפות העולם בטוקיו היה רץ נוסף בשם אנדרה קייסון. הוא התנשא לגובה של 1.70 מ' בלבד, אבל זינק כמו מטאור, מה שעזר לו כבר באותה השנה להצטרף למועדון הרצים שירדו מ-10 שניות ב-100 מטרים. את שנת 1992 הוא פתח בסערה כשבחורף שבר את שיא העולם ב-60 מטרים (6:41 שניות) והצהיר על כוונותיו למשחקי ברצלונה 1992. בסופו של דבר, הוא נפצע במהלך המבחנים האמריקאים לברצלונה, ולא הצליח להיכנס לנבחרת למרות שהיה יכול להיות מועמד למדליה אולימפית. עובדה שלאליפות העולם שהתקיימה בקיץ לאחר מכן בשטוטגרט, הוא הגיע כאלוף ארצות הברית וסיים שני בגמר ה-100 מטרים אחרי לינפורד כריסטי, כשקארל לואיס כבר היה מחוץ לטווח המדליות.


קסאבייר קרטר – 200 מטרים


בקיץ 2006, כשיוסאין בולט עוד היה אלמוני יחסית, שיא העולם בריצת ה-200 מטרים היה שייך למייקל ג'ונסון האגדי (19:32 שניות). הרץ השני המהיר בהיסטוריה היה פרנקי פרדריקס (19:68). באותו קיץ בלוזאן, ספרינטר אמריקאי צעיר בשם קסאבייר קרטר הדהים את העולם כשקבע את התוצאה השניה בכל הזמנים עד אז, 19:63 שניות. הוא מייד הפך למועמד למדליית זהב אולימפית שנתיים לפני בייג'ינג 2008, כי מי בכלל בנה אז על יוסאין בולט? למרבה הצער, אפילו קרב נגד בולט לא היה. אחרי שסבל מפציעה בברך בעונת 2007, קרטר התייצב למבחנים האמריקאים לבייג'ינג 2008. בריצת ה-100 מטרים הוא אפילו הצליח לקבוע שיא אישי (10:00 שניות) אבל סיים אחרון בגמר. בריצה הטובה שלו ל-200 מטרים הוא הגיע עד לגמר, אבל לא זינק בגלל פציעה. חודש אחרי משחקי בייג'ינג אותם הוא ראה מהבית, קרטר נעצר בגלל נשיאת אקדח, ומאותו רגע הקריירה שלו התרסקה.
 

סמי קוסקיי – 800 מטרים

דווקא 1984 הייתה השנה הטובה ביותר של הרץ הקנייתי למרחקים בינוניים סמי קוסקיי. לפני המשחקים האולימפיים הוא ניצח בריצת ה-800 באליפות אפריקה, ואחרי המשחקים שהתקיימו אז בלוס אנג'לס הוא קבע את התוצאה השניה בטיבה בעולם באותה שנה והשלישית בהיסטוריה (1:42:28 דק') כשרק ז'ואקים קרוז הברזילאי היה מהיר ממנו באותה שנה, וסבסטיאן קו הבריטי החזיק בשיא העולם. ובכל זאת, למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס הוא לא הצליח להעפיל בגלל המבחנים הקנייתים האכזריים, ושלושת הרצים שניצחו אותו בהם. בקיץ 1988 קוסקיי היה בן 27 והחזיק בתוצאה התשיעית בטיבה בעולם באותה עונה בריצת ה-800, אבל אז הגיעו שוב המבחנים הקנייתים, והוא סיים במקום הרביעי כדי לראות את עצמו מחוץ למשחקים האולימפיים בפעם השניה ברציפות. קוסקיי החזיק למעשה בשיא האפריקאי בריצת ה-800 במשך 25 שנים, עד שדייויד רודישה שיפר אותו ב-2009 והפך אותו לשיא עולם.


דניאל קומן – ריצות ארוכות

בתחרויות האתלטיקה של המשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, קניה זכתה במדליית זהב אחת בלבד, בריצת ה-3,000 מכשולים בלבד. אחד מאנשי האתלטיקה שקפץ ואמר "אמרתי לכם" בעקבות ההישגים הדלילים יחסית היה דניאל קומן, שהיה הרץ למרחקים ארוכים הטוב בעולם בין השנים 1996 ל-1998. כמו סמי קוסקיי שהוזכר כאן קודם, גם הוא לא הצליח לסיים בין שלושת הראשונים במבחנים הקנייתים ונשאר בבית, תוך כדי שהוא מבקר את השיטה האכזרית של הקנייתים, שמבוססת על הצלחה בתחרות אחת. בשנה שאחרי, קומן הראה לקנייתים מה הם הפסידו באטלנטה. הוא שבר את שיאי העולם ב-3,000 באולם (שיא מדהים שמחזיק מעמד עד היום) ו-5,000 מטרים, וגם זכה במדליית הזהב בריצת ה-5,000 באליפות העולם שהתקיימה באתונה. "הייתי לי מוטיבציה לעשות את זה כדי להוכיח לכל מי שלא שלח אותי לאטלנטה 1996 מה הייתי שווה", הוא סיפר אז.

פטריק מקאו – מרתון

בניגוד לדניאל קומן, פטריק מקאו קבע את שיא העולם שלו כבר בשנה שלפני המשחקים האולימפיים. ה"בעיה" היא שהעומק של הרצים הקנייתים נהיה עמוק יותר משנה לשנה, ובעונה הנוכחית הגיעו שם למצב מטורף שבו האיש שקבע את הזמן המהיר בעולם בריצת המרתון לא משתתף במשחקים האולימפיים, כי אפשר היה למצוא, ואפילו בקלות, שלושה קנייתים אחרים ששכנעו יותר. פטריק מקאו עוד יוכל לנסות ולהעפיל למשחקי ריו 2016, אבל גם המקרה שלו, ובניגוד לקסאבייר קרטר שהוזכר כאן קודם, הוא הוכחה לכך שיש חיים אחרי "אי ההעפלה" למשחקים האולימפיים. הנה דוגמא טובה, בזמן שמרבית הרצים הבכירים בעולם מתכוננים ללונדון 2012, פטריק מקאו מתכונן להתחרות נגד היילה גברסילאסי בריצת כביש של 10 קילומטרים במנצ'סטר, והוא ירוויח שם הרבה מאוד כסף.
 

  • קסאבייר קרטר

    Victah Sailer / photorun.net

  • פטריק מקאו

    Victah Sailer / photorun.net

  • יוסף גזצ'או

    צילום: סיריל אולמן

סגור