האם אי פעם ירדו את השעתיים בריצת מרתון?

| שתף |

המחשבה על ריצת מרתון ב-120 דק' גורמת לי להחסיר פעימה. דעותיהם של המומחים בתחום האם זה אפשרי מתחלקות בצורה מסקרנת. עבור חלקם זהו המחסום הספורטיבי הגדול הבא שעומד להישבר ובשביל אחרים הישג שכזה הינו מחוץ לגבולות הסבולת. האם זה יקרה במשחקים האולימפיים ב-2012?

תאריך: 15/04/11, מאת: כריס דניס. תרגום: דפנה פרחי

בעוד אלפי רצים מתכוננים למרתון לונדון רבים אחרים בוודאי חושבים לעצמם האם אי פעם מישהו יצליח לרדת את השעתיים בריצת המרתון?

המחשבה על ריצת מרתון ב-120 דק' גורמת לי להחסיר פעימה. דעותיהם של המומחים בתחום האם זה אפשרי מתחלקות בצורה מסקרנת. עבור חלקם זהו המחסום הספורטיבי הגדול הבא שעומד להישבר ובשביל אחרים הישג שכזה הינו מחוץ לגבולות הסבולת. האם זה יקרה במשחקים האולימפיים ב-2012?

למי שמחזיק כיום בשיא העולם, האתיופי היילה גברסליאסי, שרץ במרתון ברלין 2008 2:03:59 שע', אין ספק שאכן זה יכול לקרות אבל בטח לא בשנים הקרובות ובוודאי שלא במשחקים ב-2012. השיאן בן ה-38 אמר לי: "אין שאלה בכלל. הרץ הראשון שיהיה סאב שעתיים יצטרך 20 עד 25 שנים, אבל זה בהחלט יקרה".

שיאנית העולם פולה רדקליף הבריטית מסכימה עם היילה: "שיאים נועדו להישבר ואנשים מנסים לעשות זאת, אבל מישהו יצטרך לעבוד מאד קשה בשביל לשבור את השיא הזה". 
אפילו המחשבה על שבירת השיא גורמת להתרגשות. "אני בן 60, אם אשמור על עצמי אחיה לפחות עוד 20 שנה, לכן אני מאמין שבעוד 20 שנה נראה "סאב" שעתיים", אומר מנהל מרתון לונדון דייב בדפורד.

אולם האלוף האולימפי המכהן במרתון, הקנייתי בן ה-24 סאמי ווניג'רו שרץ את המרחק בבייג'ינג ב- 2:06:32 שע' מאמין שזה מחוץ לגבולותיו: "עבורי זה בלתי אפשרי לרוץ שעתיים, אבל 2:02 אולי יהיה אפשרי לדור הבא....יהיו אנשים חזקים. אבל בדור הזה אתה לא יכול לדבר על שעתיים".

עוד סקפטי הוא גאלן לטימר, אחד מהאנשים המובילים בתחום הריצה למרחק בארה"ב. הוא לא מאמין שזה יקרה כל עוד הוא חי. "אולי זה בגלל שאני זקן. אבל אני לא רואה את זה קורה במשך הרבה מאד זמן".

"אתה צופה באתלטים הגדולים הללו, כמו היילה גברסילאסי....ואתה רואה את המאמץ, הוא נראה נהדר במייל ה-20, 21, 22 ואז זה מתחיל, הגוף מתחיל להישבר ולשמור על הקצב זה מאד קשה", אומר לטימר.

שניהם אולם מאמינים שהשיא ישבר ל-2:02  שע' ובשלב מסויים תגיעה דריכה במקום. גם לפני שישים שנה אמרו אנשים אותו דבר על שבירת הזמן של ריצת המייל מתחת ל-4 דק' עד שרוג'ר בניסטר הגיע.

המדע של ריצות הסבולת הוא מורכב מאד, ישנם שלושה מרכיבים שקובעים כמה מהר יכול לרוץ אדם:

* צריכת החמצן המרבית שלו (ידועה כ VO2 MAX)

* יעילות הריצה שלו

* רמת הסבולת שלו - איזה אחוז מה-VO2 MAX שלו הוא יכול להחזיק

הדעות של מדעני הספורט משתנות בנוגע להחלטה איפה בדיוק נמצא גבול היכולת האירובית האנושית. עבור חלקם, שיאו של היילה הוא די קרוב, עבור אחרים - עדיין יש עוד דרך לעשות.

אם מסתכלים על ההתפתחות של שיא ריצת המרתון רואים דבר מדהים. על מנת לרדת מ 2:16 ל- 2:12 לקח 7 שנים. מ- 2:12 ל- 2:08 לקח 19 שנים. וכדי לחתוך מ 2:08 לשיא הנוכחי של 2:03:59 נדרשו 24 שנים.

על ידי ניתוח של המשתנים, פרופ' פרנסואה פרנטה מאוניברסיטת מונטריאול חישב הפרופ' כי המרתון הראשון מתחת ל 2 שע' יקבע בשנת 2028. לא משנה איפה זה יתרחש, משמעות הדבר היא ריצה של כל מייל בזמן של 4:35 דק' (2:50 דק'/ק"מ).

יש לי מושג איך זה יהיה לרוץ בקצב מרתון אפילו רק לחלקיק מהמרחק. עליתי על מסילת הריצה באוניברסיטה למדעי הספורט ב"Loughborough University" תחת הדרכתם של שני פיזיולוגיים בכירים, ורצתי בקצב של 2:50 דק'/ק"מ במשך 10 שנ'. זה היה קשה! והמחשבה על לרוץ כך במשך 42.2 ק"מ היתה בלתי נתפסת.

השילוב המושלם

רוב המומחים מסכימים שרץ מתחת לשעתיים יצטרך מספר מרכיבים שיביאו אותו לכך בשילוב מושלם ביום מצויין. "אם ביום המירוץ אתה מחמיץ דבר אחד, אתה מפסיד הכל", אומר היילה. תחילה, ידרש אתלט בכיר במצב מצויין, כנראה מישהו ממזרח אפריקה. שנית, ידרש מסלול שטוח ומהיר כמו מסלול מרתון ברלין, לונדון או רוטרדם. ברלין ידוע בתור אחד המסלולים המהירים וכזה שהפיק 4 שיאי עולם בעשר השנים האחרונות. דבר שלישי, תנאי מזג אוויר מושלמים. בלי רוח וטמפ' סביב ה-10-15 מעלות. דבר רביעי, מכתיבי קצב טובים שיובילו את הרצים הבכירים בקצב טוב. דבר אחרון - כסף.

כאשר המרתון יתקרב למספר הקסום, מארגני מירוצים  יפתחו את כיסם על מנת לאתגר אותם לשבור את השיא. האדם הראשון שישבור את השעתיים יהפוך להיות אדם עשיר מאד.

רדקליף יודעת מה זה לחוות את השילוב המושלם. אז בלונדון 2003 היא ניפצה את שיא העולם לנשים (אותו קבעה שנה קודם לכן) וקבעה 2:15:25 שע'. "העובדה שאתה מרגיש שהכל זורם. שום דבר לא כואב. זה לא בא בכוח. אתה אפילו לא חושב - אתה פשוט רץ. זה כמו טבע שני, התאמנת כ"כ קשה וביום המירוץ זה מרגיש קל יותר. זה האימונים שאתה עושה", היא מסבירה, ומתארת האת התחושות כאשר אתה נמצא ב"ZONE".

על פי ההגיון של מעגל הריצה, הרץ הראשון שירד את השעתיים סביר שיהיה רץ מאתיופיה, קניה או אריתריאה, אבל למה?

ביליתי מספר ימים באתיופיה יחד עם רצי עילית ומאמנים. אתיופיה היא אחת המדינות העניות בעולם, אבל יש לה שיאי ריצה מדהימים. שמות כמו אבבה ביקילה, ממו וולדה, מירוט יפטר, קנניסה בקלה, והקיסר - היילה גברסליאסי.כולם מילאו תפקיד חשוב במשך השנים בתחום הריצה. רובם החלו לרוץ מיד לאחר שהתחילו ללכת. הם נולדו בפריפריה כמו היילה, שהיה צריך לרוץ 10 ק"מ לבית ספר וחזרה כל יום. לא היתה דרך אחרת להגיע לשם. תוסיפו לזה את הגובה (אדיס בגובה של 2500 מ'), תזונה של אוכל אורגני, שיטת אימון ייחודית ותקבלו רצים מצליחים.

החיים של הרצים האתיופים הם כמו חיי נזיר - לרוץ, לאכול, לישון. לרוץ, לאכול, לישון. יש מעט מאד זמן לדברים אחרים. הייתי בר מזל והצטרפתי לאימון של אחת הקבוצות עם הזריחה מחוץ לאדיס. רק הקפה אחת של 5 ק"מ בקצב מתון הותירה אותי ללא אוויר, עבורם היה זה רק חימום.

פגשתי גם כמה רצים מדור העתיד של הרצים באתיופיה. האם אחד מהם הוא גברסליאסי הבא? ואולי הרץ הראשון שירוץ מתחת לשעתיים? המסירות שלהם והמשמעת העצמית מעוררים השראה. חלקם מרגישים שזו חובתם הלאומית להגיע להיות רצי עילית בקנה מידה עולמי. אם בעוד 20 שנה יקבע השיא על 1:59:59 שע', אל תתפלאו אם הוא יקבע על ידי רץ מאתיופיה.

 

למאמר המקורי ולגרף התפתחות ריצת המרתון

 

סגור