האם זו תהיה השנה של רון דרמון?

| שתף |

הוא נמצא הכי רחוק שאפשר מהבית, מתאמן כ-10 שעות ביום ולא עושה הרבה חוץ מספורט. כך, בגיל 20, מתכונן הטריאתלט הישראלי המוכשר לשנת הפריצה שלו

תאריך: 21/02/13, מאת: דני בורשבסקי

ביום שבת ייפרד שוב רון דרמון מבני משפחתו, לפחות עד הקיץ. הטריאתלט בן ה-20 שמסומן כמי שאמור להיות הטריאתלט הישראלי הראשון במשחקים האולימפיים (אחד משניים, יחד עם פאני בייסרון) חוזר לעונת אימונים נוספת בבריסביין שבאוסטרליה, בסיס האימונים שלו מאז 2009. הכל התחיל כשדרמון הגיע לאוסטרליה בגיל 17 כחלק מפרוייקט של ההתאחדות הבינלאומית שנועד לעזור לטריאתלטים עם פוטנציאל ממדינות מתפתחות. החיבור של הישראלי עם המאמן המקומי וורוויק דאלזייל עשה את שלו, דרמון מצידו קיבל בארץ מעמד של ספורטאי עילוי שאיפשר לו דחיית שירות, וכך הוא מוצא את עצמו מעביר כ-6 עד 7 חודשים מדי שנה באוסטרליה, כשאת החלק השני של העונה הוא מעביר עם חבריו לקבוצה בויטוריה שבצפון ספרד, שם הם מתמקמים לכבוד עונת התחרויות באירופה. בנובמבר האחרון דרמון הגיע לארץ כדי להשלים את חובת הטירונות, שלאחריה היה אמור לקבל את דחיית השירות. במהלך השהות שלו כאן, הוא נתקל בקשיים בירוקרטיים לחידוש הויזה שלו לאוסטרליה, מה שעיכב את חזרתו לבריסביין בחודשיים. בסופו של דבר העניינים סודרו, ורגע לפני שהוא חוזר להגשים את החלום שלו, שאלנו את רון דרמון מספר שאלות.

מה ההבדלים בין האימונים באוסטרליה לבין האימונים בארץ?

"ההבדל הוא לא בתנאי האימונים והמגורים, אלא בדברים שמסביב, אם זה הפיזיותרפיה וההתמקדות בפרטים הקטנים. מי שרוצה להצליח עובד קשה בכל מקום, אבל לדעתי באוסטרליה העבודה על הטכניקה יותר רצינית מאשר בארץ, כמו גם הירידה לפרטים הקטנים עם המאמן. אני גם חושב שהמאמנים באוסטרליה שונים מאשר בארץ כי בארץ יש תחרותיות רעה וכל אחד רוצה לשמור לעצמו את סודות המקצוע, בעוד שבאוסטרליה כולם נפגשים אחת לשבוע כדי לשלב את הידע המקצועי, כולם עוזרים לכולם".

איך נראים החיים שלך שם?

"כל מה שאני עושה הוא סביב הספורט. יכולים להיות לי בין 3 ל-6 אימונים ביום, כשמדובר בסך הכל בעשר שעות של עבודה ביום, כך שהכל סובב סביב זה. חשבתי לחפש כיוונים אחרים כמו לימודים, אבל אני לא יכול לשלב את זה עם שגרת האימונים כרגע. אני חולק דירה עם שותפים, ולא מדובר בספורטאים כי המאמן שלנו מאמין שאנחנו מבלים יחד מספיק זמן באימונים".

יוצא לך להתאמן עם הטריאתלטים הבכירים בעולם?

"אנחנו קבוצה שמשלבת אימונים עם הצמרת העולמית, זה קורה בעיקר כשאנחנו נמצאים בספרד ומתאמנים עם נבחרות ארצות הברית ואוסטרליה. המאמן שלי כבר עבד עם כמה אלופות עולם בזמנו, אבל בשנים האחרונות הוא התמקד בעיקר בנוער שעובר לבוגרים, וכעת הוא מאמן קבוצת טריאתלטים ממדינות שונות שהגיעו כמוני דרך הפרוייקט של ההתאחדות הבינלאומית".

מהו ענף הספורט המקורי שלך?

"האמת היא שכבר בתור ילד התחלתי בחוג ביישוב שלנו (להבים) שבו עשינו ריצה, שחיה ורכיבה. אפשר להגיד שהרקע שלי הוא בריצות, כי זה משהו שתמיד אהבתי לעשות וזה המקצוע הראשון שבו השגתי תוצאות טובות".

אתה לא הספורטאי היחיד במשפחה, גם אחותך קים היא טריאתלטית. מאיפה זה בא?

"האמת היא שזה בא ממני, אני גררתי את כולם. בעקבותיי גם אחותי נכנסה לטריאתלון, וכך גם אבא שלי החליט להיכנס לזה ועד היום הוא כבר השתתף בשלוש תחרויות איש ברזל".

כרגע אתה מדורג במקום ה-182 בעולם בדירוג לבוגרים, לאן חשבת להגיע העונה?

"קודם כל בדירוג הזה קל מאוד לאבד נקודות וגם להרוויח נקודות, כי כל הניקוד מהשנה שעברה יורד בשני שליש. בעצם נותנים הזדמנות לספורטאים צעירים לטפס בדירוג הזה. בתכנית המקורית שלי רציתי להיות במאיה הראשונה כבר באפריל בזכות תחרות או שתיים. בגלל שפתיחת העונה שלי נדחתה אני אצטרך לחשב מחדש, ואולי לוותר על שתי תחרויות גדולות שתיכננתי להשתתף בהן כדי לצבור נקודות בתחרויות קטנות יותר".

בספטמבר 2013 יחליטו אם להשאיר את המרחק האולימפי במשחקים האולימפיים או להתחרות באולימפיאדה בספרינט, מה אתה מעדיף?

"זו שאלה קשה. האמת היא שהמאמן שלי קורא לי 'ספידי' כי אני בנוי למהירות. מבחינת שרירים אני עדיין לא לגמרי בנוי למרחק האולימפי. אפשר להגיד שאני כרגע מתנדנד בין שניהם, וזה פחות או יותר שווה מבחינתי".

מה המטרות שלך לעונה הקרובה?

"המטרה שלי היא לסיים בתוך החמישייה הראשונה באליפות העולם עד גיל 23 למרחק האולימפי שתתקיים בספטמבר. חוץ מזה אני אשתתף גם באליפות העולם לספרינט, אם תשאל את המאמן שלי הוא יגיד לך שבכל יום נתון אני יכול לסיים בין העשירייה הראשונה שם, אבל קשה לי לדעת. מבחינת הדירוג העולמי, הייתי רוצה להגיע לאזור 70-80 בעולם, למרות ששתי תחרויות טובות יוכלו להקפיץ אותי גם אל המקום ה-50".
 

  • צלם אותי

סגור