האם פלפס הוא הגדול מכולם?

| שתף |

יורם אהרוני מחפש תשובה בסקירה הבאה, האם פלפס הוא הגדול מכולם. שום דבר כבר לא כל-כך בטוח...

תאריך: 05/08/12, מאת: יורם אהרוני

מייקל פלפס עבר את המתעמלת לריסה לטנינה, לה יש 18 מדליות אולימפיות, והוא היום בעל מספר המדליות האולימפיות הגדול ביותר. האם זה הופך אותו ל"ספורטאי הגדול ביותר בכל הזמנים"? לא בהכרח. פלפס מתחרה כמובן בשחייה, מקצוע בו מוענקות הרבה מדליות. בואו נשווה אותו למשל לסרגיי בובקה, שנולד ב-4.12.1963 . ב-1983, שנתו הראשונה כבוגר זכה באליפות העולם הראשונה והגיע להישג של 5.72 מ'. השיא העולמי האחרון בקפיצה במוט "לפני בובקה" היה 5.83 מ' ונקבע באותה השנה. בובקה קבע את שיא העולם הראשון ב-1984 ובסדרה של שיפורים שנמשכה עד 1994 הביא את השיא ל – 6.14 מ' (באולם – 6.15 מ' ב-1993). הוא מחזיק ב-13 התוצאות הטובות בכל הזמנים באצטדיון (לא כולל גבהי ביניים בתחרויות) ושבע התוצאות הטובות באולם. זכה בשש אליפויות עולם רצופות מ – 1983 עד 1997 ותואר אולימפי אחד.

בעבר הרחוק היה קיים גם מקצוע של קפיצה לרוחק במוט. באליפות ארה"ב התחרו במקצוע זה בין השנים 1906 – 1915. לו היה מקצוע זה בתוכנית האולימפית היה אולי סיכוי לבובקה גם במקצוע הזה לזכות במדליות.
הלאה: עד שנות ה-40 קפצו במוט מבמבוק, אחר כך עברו למוט מתכת והחל משנות הששים המוקדמות החלו לקפוץ במוט גמיש. אם היו במשחקים תחרויות במוט במבוק, מוט מתכת ומוט "מחומר חופשי" היו לבובקה סיכויים להמון מדליות. אחרי הכל, מי שמצטיין ב-200 מ' פרפר הוא בטוח שחיין מעולה ב-100 מ' פרפר (כנ"ל ריצות 100 מ' ו-200 מ', ריצות 5000 מ' ו- 10,000 מ' וכו'...) אז אם נותנים הזדמנות לספרינטרים, שחיינים ומתעמלים לזכות בהרבה מדליות, למה לא לקופצים במוט? סיימנו? לא בהכרח.

למה שלא תהיה גם תחרות קבוצתית בקפיצה במוט? היא יכולה לשמש גם כשלב המוקדמות לתחרות האישית, כפי שנהוג בהתעמלות... אפשר גם להתפרע ולהציע מקצוע של קפיצה במוט מהמקום – טיפוס על המוט תוך העברת יד מעל יד.
בתולדות האתלטיקה האולימפית היו מקצועות שלא המשיכו בהם שאפשרו לאתלטים לזכות ביותר מדליות: כמו קפיצות לגובה, לרוחק ומשולשת מהמקום, ריצת 60 מ', ריצה קבוצתית למרחקים 3000 מ', 5000 מ', 3, 4 ו-5 מיל, מירוצי-שדה, 200 מ' משוכות, הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס והטלת כידון כאשר מחברים את ההישגים בזריקה ביד ימין עם ההישג ביד שמאל, זריקת משקולת 56 פאונד (פרנסה נוספת ליודי פטיש שהרי הם לא יכולים לזרוק ביד אחת...), זריקת דיסקוס בסגנון יווני, הטלת כידון בסגנון חופשי, הדיפת אבן, קרב 5 (רוחק, כידון,200, דיסקוס, 1500), תחרויות הליכה למגוון מרחקים שאינם מקובלים כיום, היה מירוץ שליחים "מעורב" (200 – 200 – 400 – 800) ואפילו תחרות משיכת חבל נכללה בתחרות האתלטיקה (עוד פרנסה לעוסקים במקצועות הזריקה...).

אם היינו בעולם שוויוני ואידיאלי היו צריכות להיות לכל משתתף אולימפי אותו מספר הזדמנויות לזכות במדליות. אפשר היה להגביל כל משתתף לתחרות אחת אישית ותחרות קבוצתית. בכדורסל אפשר היה להוסיף תחרות קליעה אישית, אולי משהו בסגנון תחרות הקליעה ברובה: " 40 כדורים משלושה מרחקים" ובכדורגל אולי תחרות סלאלום ביו קונוסים ואחר כך בעיטה לשער קטן ללא שוער. במשחקים כאלה היינו צריכים להיפרד אולי מריצות 200, 800, ו– 5000 מטרים אבל במקומם אפשר יהיה לקיים אולי מירוץ שליחים למרחקים בינוניים (4X800 מ', אולי) ומירוץ שליחים ארוך (יש כיום שיא עולמי במירוץ למרחק מרתון בו משתתפים ששה רצים בקטעים של: 5 - 10 – 5 – 10 – 5 – 7.195 ק"מ).

 

באדיבות אתר המומחים של מכללת וינגייט
 

צילום שער:
Attribution-Share Alike 2.0 Generic license.
, jdlasica's 

http://www.flickr.com/photos/jdlasica/3655149139/

סגור